מי שחלם: הם עברו טראומות, שהובילו להפרעות שינה. מה עושים עם זה?

מי שחלם: הילדה שנפגעה מינית, התקיפה של השכן ותאונת הדרכים – אלו חלק מהטראומות שנכנסו לחלומות הנפגעים וגרמו להפרעות שינה שמשבשות את חייהם #הפרעות שינה – מה עושים עם זה?

איך ישנתם? הצלחת לישון טוב בלילה? למי מאיתנו לא קרה שמרוב מחשבות, התרגשות, לחץ או חרדה הוא לא הצליח להירדם בלילה? אך, מה קורה כשהשינה משתבשת בשל טראומה, כגון: תאונת דרכים, הטרדות מיניות או סכסוך שכנים, והדבר נמשך שנים ארוכות ומשפיע על חיי היום יום?

יצאתי לפגוש מקרוב את האנשים שכבר מספר שנים חולמים על שינה רציפה בלילה. הם מתקשים להירדם, ועד שהם נרדמים – הם מתעוררים מסיוטים וסובלים מיקיצות במהלך הלילה ויקיצה מוקדמת. שמעתי מהם על ההתמודדות הלא פשוטה, על שגרת חיים שנגדעת ברגע אחד, על רגעי הייאוש ועל הניסיון להשתקם ככל הניתן.

יעל (שם בדוי), נשואה+ 6 ומתגוררת באזור הדרום. לפני שנה וחצי חרב עליה עולמה בעת שילדתה (13.5) סיפרה לה על כך שעברה פגיעה מינית על ידי סבה מצד אביה. מאז חיי המשפחה השתנו ללא הכר והמצב החריף כאשר האחים של בעלה ניתקו עימם קשר, מה שגרם לפגיעה משפחתית לא פשוטה.

"אלו היו שנה וחצי לא פשוטות. המון מתח, עצבנות ועצב. מרגישים כמו באבל ובהתמודדות עם אובדן", היא משתפת. "לא פשוט לגלות שהילדה שלי שאני אוהבת ושמרתי עליה נפגעה מבן משפחה. כשדווקא המעגל הפרטי פוגע בך – זה לא פשוט. יש לכך השלכות על כל בני הבית ולכל אחד יש את דרכי ההתמודדות שלו. אחת הבנות שלנו יצאה לפנימייה כי קשה לה להיות בבית".

הטרגדיה גרמה לבני משפחתה של יעל לסבול מהפרעות שינה ולשגרה מתוחה ועצבנית בבית.

יעל: "שנה וחצי שאני סובלת מהפרעות שינה. יש לי המון חרדות לגבי הילדה ורצון להגן עליה. אני טרודה במחשבות ולא מצליחה לישון לילה שלם ברצף – אני מתעוררת מפחד כאילו משהו רע יקרה, ואז אני בודקת שכולם במיטה ונושמים. במקסימום אני ישנה 3 שעות ברצף. בזמן האחרון אני מתעוררת ב-4 בבוקר ומתקשה לחזור לישון שוב".

באופן טבעי, אחרי לילה שלם ללא שינה, יעל מתקשה לתפקד כראוי, להיות מרוכזת וערנית בעבודה, כפי שהיא מתארת: "הפרעות השינה מאוד מקשות עליי. אני צריכה לקום ב-7 בבוקר לעבודה אולם לא מצליחה. ב-10 בבוקר אני עייפה כאילו כבר באמצע היום. אני לא מרוכזת, עצבנית, חסרת סבלנות ומוטיבציה לשבת הרבה שעות על הכיסא. אם יש סביבי רעש או שאנשים פונים אליי אני מרגישה צורך להתנתק. לעיתים קרובות, כשהלחץ והעצבים מתגברים אני יוצאת מוקדם מהעבודה.

"בכלל, ביום יום כששואלים אותי 'מה שלומך?' אני תמיד עונה 'עייפה'. המנהלת שלי אומרת לי שאני צריכה לישון בלילה, אבל זה לא מועיל משום שאני מרגישה בגלגל של עייפות כרונית מתמשכת", היא אומרת בתסכול.

מה עוזר לך להתמודד עם הקושי?

יעל: "אם יש לי מחשבות רעות לפני השינה אני מנסה להכניס לראשי מחשבות טובות, לקום  מהמיטה לשתות תה חם או לעשות מקלחת חמה ולהיכנס למיטה רק כשאני ממש עייפה וללא מחשבות רעות. כדורי שינה אני לא לוקחת משום שאני מפחדת מההשלכות שיש לכדור.  בנוסף, אני לומדת טכניקות הרגעה של נשימות עמוקות".

שנה וחצי שאני סובלת מהפרעות שינה. יש לי המון חרדות לגבי הילדה שלי ורצון להגן עליה. אני טרודה במחשבות ולא מצליחה לישון לילה שלם ברצף –מקסימום 3 שעות

משפחה בהפרעה

באופן טבעי, נדודי השינה לא פסחו גם על ביתה של יעל, מ', שחוותה את הפגיעה, אלו נובעים מחרדות וזיכרונות קשים מהאירוע. בניגוד ליעל שנמנעת לקחת כדורי שינה, עבור בתה זה הפתרון היעיל ביותר המאפשר לה לישון טוב יותר בלילה. "היא לא מצליחה לישון בלי הכדור. אם היא נמנעת מלקחת אותו, למשל בשבת, היא תתעורר המון פעמים באמצע הלילה ותפחד לישון לבד, אז אני ישנה איתה", יעל מסבירה.

חייה של מ' נגדעו ביום אחד והיא איננה מצליחה לתפקד כמצופה משאר בני גילה. את רוב יומה היא מבלה בבית בשעמום ולצערה של יעל, היא מסרבת לשתף פעולה עם אנשי מקצוע. "ביתי מטופלת תרופתית, לא הייתה בלימודים זמן רב, כמעט שנה שאנו מנסים להכניס אותה לפנימייה פוסט-אשפוזית, מחכים שיתפנה שם מקום ומקווים כי תטופל שם טוב מבחינה רגשית. היא מסרבת לשתף פעולה ומעבירה את היום בטלפון בחדר. אני תפילה שהיא תשתקם ותצא מזה".

גם בעלה של יעל, אביה של מ', סבל מנדודי שינה בעקבות הטרגדיה, בחצי השנה הראשונה מאז שגילו את המקרה. "הוא היה מתעורר באמצע הלילה, כל פעם בשעה אחרת, ומתקשה לחזור לישון. הוא היה בוהה בחלון, טרוד במחשבות, ולא מצליח להירדם", יעל נזכרת, "זה היה גורם לו לחוסר סבלנות, חוסר מוטיבציה לעשות דברים ולהיעדרויות מהעבודה".

כעת, לדבריה של יעל, המצב של בעלה השתפר והוא ישן יותר טוב בלילה וגם מרגיש טוב יותר.

אני מנסה להבין מיעל איך קמים וממשיכים כששלושה מבני המשפחה סובלים מהפרעות שינה עקב טראומה, והיא מלמדת אותי שיעור בשחרור שליטה ובשמירה על אחדות המשפחה הגרעינית.

יעל: "ככל שהזמן עובר דברים יותר מסתדרים. אני מאמינה שנדרש מאיתנו להישאר חזקים. אנו עושים את ההתמודדות שלנו מתוך הפנמה והבנה שלא הכל בשליטה שלנו. למשל, אין לנו מה לעשות עם המשפחה שלא הוכיחה את עצמה בזמן אמת. אנחנו משקיעים במשפחה שלנו, מנסים לשמור על אחדות בחיק המשפחה המצומצמת ולעשות דברים יחד. בעלי ואני מנסים להכיל כל ילד בכאב הפרטי שלו. זאת תקופה שאני מקווה שתהיה מאחוריי בקרוב".

תאונה ב'ריפיט'

חוה קדוש (68), פנסיונרית, מגוללת בפניי את התאונה שהשאירה אותה עם פוסט טראומה, מצולקת בגוף ובנפש וסובלת מנדודי שינה באופן תדיר: "ב-2015, נסעתי לעבודה בעוד יום שגרתי ולפתע, נכנס בי רכב מאחורה והרגשתי דחיפה חזקה. הנהג שמאחוריי נסע ממש מהר וכתוצאה מכך, הוא נתקע בגדר בטון, התהפך על גג האוטו שלי, ומשם התהפך שוב על המנוע. האוטו נהרס כליל ובנס אני נשארתי בחיים.

"בכיתי, וכשהסתכלתי על עצמי ראיתי שלא נשבר לי כלום, מלבד חוליות שזזו לי בגב שאת זה גיליתי אחר כך".

מאותו רגע, כבר 8 שנים שחוה מתקשה להירדם בלילה וסובלת מהפרעות שינה. בשנה הראשונה לאחר התאונה זה התגבר ו'הסרט' של אותו אירוע היה מתנגן לה בראש ומקשה עליה לשמור על שינה רציפה. היא מתארת: "הטראומה החלה בערב התאונה. במשך שנה שלמה הייתי ישנה פרק זמן קצר ומתעוררת כל שעתיים בבהלה מסיוט על איך הרכב מתהפך ונופל על גג הרכב שלי, ושוב מתהפך מול הפנים שלי".

לאחר כשנה, חוה אומנם הפסיקה לחלום על התאונה בלילה, אך השינה שלה עדיין לא חזרה לקדמותה והיא ממשיכה להתעורר לסירוגין במשך הלילה, כשהיא מנסה להעסיק עצמה עד שהיא נרדמת.

היא מספרת: "בשלב מסוים היה נמאס לי לקום כל שעתיים, אז הייתי מסדרת את הבית באמצע הלילה, ואז חוזרת לישון.

"עבורי, אין הבדל אם אלך לישון מוקדם או מאוחר. יש ימים שאני מנסה לישון מוקדם למשל, ב-21:30 ואז אני ישנה 3 שעות וקמה באמצע הלילה, וגם אם אני הולכת לישון ב-1 בלילה, אני ישנה רק 3 שעות".

נדודי השינה הרסו לי את החיים, אני מתפקדת 30% פחות ממה שהייתי לפני כן. מחמישה ימי עבודה בשבוע ירדתי ליום עבודה אחד בלבד, וההספק שלי נמוך

'נהרסו לי החיים'

חוה משתפת בתוצאות ההתעוררות התכופה, שהשפיעה משמעותית על חיי היום יום שלה: "התחושה הכללית היא של חוסר שעות שינה, כל הזמן. אני עייפה באופן קבוע בלי קשר לכמה זמן הייתי במיטה ובבוקר אני לא מתפקדת אז אני מתחילה את היום שלי מהצוהריים.

"נדודי השינה הרסו לי את החיים, אני מתפקדת 30% פחות ממה שהייתי לפני כן. מחמישה ימי עבודה בשבוע ירדתי ליום עבודה אחד בלבד כי אני לא מסוגלת, פיזית, להחזיק את עצמי. אני רושמת לעצמי תוכניות לביצוע במהלך היום וכשמגיע ערב אני רואה שהספקתי רק דבר אחד ממה שתכננתי בפועל. זאת מכה קשה מאד לדימוי העצמי".

הקושי לנהל שגרת יום רציפה ולעמוד בזמנים אינו התחום היחיד שנפגע בשל הקשיים בהירדמות. המחסור בשינה משפיע על חוה גם בהיבט הגופני, בהרגלי האכילה ובמוטיבציה להניע את עצמה לפעילות גופנית: "זה פגע לי בגוף ובחילוף החומרים, עליתי במשקל בצורה משמעותית – 20 קילו, מכיוון שהייתי מתעוררת ב-2 בלילה, וכתוצאה מכך לא אוכלת באופן מסודר, וכן ירדה לי המוטיבציה להשקיע בהתעמלות. הייתי רוקדת ומתעמלת באופן קבוע, והיום כשאני רק הולכת למכולת כואב לי הגב".

לא זאת בלבד, גם הפן הרגשי, הנפשי והחברתי נפגע: "חוסר השינה מטריף את הדעת, אני יותר רגישה לרעשים. יש ימים שאני פשוט רועדת בלי סיבה, מין אי שקט, עצבנות וחוסר סבלנות. בנוסף, זה משפיע עלי גם מבחינה חברתית. אני יותר בבית מאשר בחוץ, פחות מגיעה לאירועים חברתיים, בילויים ויציאות עם חברים כמו שהייתי רגילה בעבר".

ניסית לטפל בנדודי השינה?

"לפני שנתיים הייתי בטיפול בהיפנוזה, ואחרי הטיפול ישנתי ברצף 4-5 שעות – וזה כשאני במצב טוב", חוה משיבה ומוסיפה לפרט: "בעבר, הייתי נעזרת גם בכדורי שינה והם היו משפיעים עליי מאד חזק והייתי נרדמת למשך 14 שעות, אז אני מנסה להימנע מהם, אלא אם כן אין ברירה אחרת. היום אני נעזרת בכדורי שינה רק בערב שישי. כרגע, אני מנסה לקבל קנאביס בתקווה שיקל עליי מעט. עד היום לא מצאתי משהו שבאמת יכול לעזור לשינה רציפה".

המפגש עם המציאות שנכפתה עליה לא קל עבורה, כפי שהיא משתפת: "אני זוכרת מי הייתי קודם, זאת לא חוה. בעבר הייתי פעילה, עסוקה ובבת אחת נהייתי ההפך הגמור. לפני כן, 56 שנים הייתי עושה הליכות כל יום, עובדת 50 שעות בשבוע, פעם בשבוע מבקרת את הנכדים, נפגשת עם חברים, ישנה 6-7.5 שעות בלילה וזה היה מספיק לי, ופתאום הכל נחתך. בהרגשה הפנימית משהו בתוכי נשבר. אני מנסה להשלים עם המצב, אבל קשה לי". היא מסיימת בכאב.

חיי הישרדות

גם אסתר (שם בדוי) בחרה שלא לחשוף את זהותה. וגם היא, כבר 7 שנים לא ישנה בלילות, בעקבות טראומה שחוותה בעבר.

היא מספרת אודות האירוע ששינה את חייה מן הקצה אל הקצה, ומבעד למילים אני שומעת את הכאב, הצלקות וההד החזק שהטראומה השאירה אחריה. "היה לנו שכן שביקש מאיתנו סיוע כספי לתחום מסוים. סייענו לו בהלוואה של סכום כסף לא מבוטל וקבענו עימו מועד להחזרת הכסף. המועד הגיע אולם במשך שנים מספר הכסף לא חזר אלינו. בעלי הגיע אליו לבית וביקש ממנו בצורה יפה לשלם את הכסף, אך השכן מצידו התעלם ממנו, השתולל, צעק ולא היה מוכן להחזיר אפילו חלק מהסכום. ואז, הוא חיכה שבעלי לא יהיה בבית והגיע אלינו הביתה. בתמימותי חשבתי שהוא בא לשלם לי, אבל הוא התחיל לצרוח, להשתולל, לזרוק ולשבור דברים. הצרחות הכי חזקות שאת יכולה לדמיין זה כלום לעומת מה שחוויתי באמת. פיגוע של מחבלים זה מזערי בהשוואה למה שהתרחש שם", היא נסערת.

גם הרגלי השינה של אסתר השתבשו בעקבות המקרה: "אני כבר 7 שנים לא ישנה בלילה. אני יכולה לא להירדם גם עד 6 בבוקר, ואם אני כבר ישנה – אני קמה באמצע הלילה מסיוטים וצרחות. אני שומעת אותו כאילו הוא עכשיו איתי בבית. הייתי מגיעה למצב שהיו עוברים כמה לילות בלי שינה ואז הייתי מתמוטטת ומצליחה לישון ברצף שעתיים – וחוזר חלילה".

הטראומה והקשיים בשינה הובילו את אסתר להימנע מלא מעט דברים שהייתה רגילה לעסוק בהם בשגרת יומה, כמו להיפגש עם חברים, לצאת לעבוד ולנהל משק בית תקין. "נדודי השינה משפיעים עליי בכל רגע ורגע ומקשים עליי מאד", היא מתארת. "היו ימים שלמים שלא רציתי לקום מהמיטה ולצאת לעבוד. זה השפיע גם על התפקוד שלי במשך היום ועל ההתנהלות מול הילדים. לא הייתה לי סבלנות אליהם ועד היום בעלי עושה את רוב הדברים בבית. למשל, הבן הגדול שלי היה צריך לבוא אלינו באחת השבתות אולם אמרתי לבעלי שיגיד לו לא לבוא מכיוון שאין לי סבלנות וכח לשום דבר.

"תקופה ארוכה לא הייתי הולכת לשמחות משפחתיות. בכל פעם שהייתי יוצאת הייתי חווה התקף חרדה. לא אהבתי להיות בחברת אנשים אז הייתי הולכת רק לאירועים שאני חייבת ללכת אליהם. עכשיו חזרתי קצת להיפגש עם חברים ובני משפחה אך גם היום אני לא נהנית מכך".

מה עוזר לך להתמודד?

אסתר: "אני לוקחת קנאביס רפואי ואיתו אני מצליחה לישון בין 5-6 שעות. בלעדיו אני יכולה כמה ימים לא להירדם. במשך 7 שנים ניסיתי כל דרך אפשרית אך ללא הועיל. יש ימים טובים יותר ויש פחות, אך ההרגשה הכללית אינה טובה".

אסתר מתקשה לראות את האופק ומתמלאת בייאוש על מציאות החיים שנקלעה אליה. "אני לא רואה לזה סוף. כל יום הוא עוד יום של הישרדות. אני כבר מבינה שזה לא הולך לעזוב אותי. בכל פעם אני תולה תקוות מתי זה כבר ייגמר אולם אני בייאוש תמידי".

אני כבר 7 שנים לא ישנה בלילה. אני יכולה לא להירדם גם עד 6 בבוקר, ואם אני כבר ישנה – אני קמה באמצע הלילה מסיוטים וצרחות

יש פתרון

אני משוחחת עם ד"ר יונתן קושנר, פסיכולוג קליני ומדריך בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, על מנת להבין יותר טוב את הנושא של הפרעות שינה בעקבות טראומה ולשמוע ממנו על דרכי טיפול והתמודדות עם הבעיה.

ד"ר קושנר מסביר לי כי בעיות שינה אצל אנשים הסובלים מהפרעה פוסט טראומטית יכולה להתבטא  בשני מישורים:

1. קושי להירדם, קושי לשמור על רצף בשינה, יקיצות מרובות במהלך הלילה ויקיצה מוקדמת.
2. סיוטים הקשורים לטראומה או שאינם קשורים ישירות לזיכרון האירוע.

אני מנסה להבין מד"ר קושנר האם ניתן לטפל בהפרעות שינה או שמרגע שהופיעו זה לכל החיים, והוא מדגיש בפניי ניתן למצוא פתרון לבעיה. "בשני סוגי הפרעות השינה ניתן לטפל באמצעות טיפול בפוסט טראומה; טיפול קוגניטיבי התנהגותי המתמקד בתרגילי הרגעות, התמודדות עם מחשבות טורדניות ושינויים בהתנהגות, אשר יכול לשפר את המצב. מחקרים מראים כי 50% מהאנשים ממשיכים לסבול מהפרעות שינה ולצורך כך, נדרש מרכיב טיפולי ייעודי להפרעות שינה".

הטיפול הייעודי לאנשים הסובלים מסיוטים בלילה בשל טראומה נקרא Imagery Rehersal Therapy, שמסייע להפחתת הפרעות השינה, כפי שיונתן מסביר: "המטפל נחשף יחד עם המטופל לתוכן של החלום שלו ומבקש ממנו לשנות משהו בחלום. לאחר מכן, המטופל צריך לשחזר את החלום בשנית יחד עם השינוי שבחר. מחקרים הראו שהליך זה מפחית את הסיוטים ואת התמונה הפוסט טראומטית".

 

 

קושי בשינה קשור לירידה בתפקוד ובהחמרה של החרדה. כל מרכיב שמשתפר ומשתנה משפיע על התמונה הכללית

בשיחות עם המרואיינות נוכחתי לדעת כי הפרעות השינה משליכות על התפקוד וההתנהלות היום יומית שלהן. אך האם זה עובד גם לצד השני? ניתן לשפר ולהשפיע על איכות השינה באם מתמקדים בשינוי באורח החיים?

"בהחלט כן", ד"ר קושנר משיב. "אדם הוא עולם ומלואו מעבר לפוסט טראומה עצמה והיא איננה מגדירה אותו. מתן דגש על חזרה לתפקוד היום יומי, כמו חוויות טובות ונעימות בעת מפגש חברתי יכולות להשפיע על מצב הרוח שלנו וכמובן על השינה.

"דבר נוסף, החזרה לשגרה מצריכה התמודדות עם החששות שלנו, וכשמתגברים עליהן- כבר מרגישים יותר טוב. קושי בשינה קשור לירידה בתפקוד ובהחמרה של החרדה. כל מרכיב שמשתפר ומשתנה משפיע על התמונה הכללית".

כשד"ר קושנר נשאל האם ניתן להשיב את המצב לקדמותו, הוא השיב: "אנחנו לא יוצרים אשליה אצל המטופל, אולם בהחלט ניתן לשפר את המצב דרמטית, עד לרמה שדומה למצב הקודם. טיפול קוגניטיבי התנהגותי מוכח במחקרים כיעיל".

ד"ר קושנר משתף במקרה בו הגיע אליו אדם הסובל מפוסט טראומה ובעיות השינה, שבעזרת עבודה נכונה הצליח להשתקם. "הגיע אליי מטופל שעבר תקיפה אלימה קשה ופיתח תמונה פוסט טראומטית חריפה. במסגרת הטיפול התמודדנו עם הפוסט טראומה והתקפי החרדה והוספנו מרכיב לשינה בנוסף לטיפול הסטנדרטי. כתוצאה מהטיפול שעשינו, לקח למטופל פחות זמן להירדם, היו לו פחות יקיצות במהלך הלילה ושינה איכותית יותר".

ונקווה שלכל הסובלים מהבעיות הללו, הלילה הקרוב יהיה לילה טוב.