מקובל לראות באברהם אבינו את המונותאיסט הראשון, כמי שהטיף לאמונה בבורא עולם אחד וייחודי אל מול חברה פוליתאיסטית שהאמינה בריבוי אלים. הדחף הבסיסי לאמונה באלים, היה ניסיון להסביר את כוחות הטבע הלא מוסברים ולנסות לגייס אותם למען האדם. כנגד המגמה הזאת יצא אברהם.
חז"ל היטיבו לתאר את הדרך שבה הלך אברהם בהכרתו בא-ל אחד יחיד ומיוחד, וכיצד הוא פעל להפצת המונותאיזם:
הכתב והקבלה: "והנה אברהם אבינו הראשון הכיר את בוראו מצד החקירה, להיות שידיעת אמתות אלה שמצד הידיעה וההשכלה תועלתה לכל באי עולם, לכן אמרו ואעשך לגוי גדול זה שאומרים א-להי אברהם, כי כל גויי הארץ וכל איש מאנשי העולם אשר יעלה בדעתו השגת האמתות האלה יאמר א-לוה זה שהשגתיהו בשכלי ודעתי הוא הא-להים שאמתתו ואחדותו נתברר לאברהם ואשר השתדל מאד לפרסם אמתתו לכל באי עולם ובזה יזכר שם אברהם לעולם לאב ראשון בעניין נעלה כזה".
אל הכרת שלמות הבורא ומציאותו הגיע אברהם תוך כדי התבוננות בתופעות בעולם הטבע, וכך מתארים זאת חכמינו:
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב): "אמר ר' יצחק למה אברהם אבינו דומה, לאחד שהיה מהלך ממקום למקום, וראה בירה דולקת, אמר שמא תאמר שהבירה הזאת בלא מנהיג, הציץ עליו בעל הבירה ואמר אני בעל הבירה"
הרמב"ם (עבודה זרה א', ג'): "כיון שנגמל איתן זה, התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן, ולחשוב ביום ובלילה, והיה תמיה: היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד, ולא יהיה לו מנהיג; ומי יסבב אותו, לפי שאי אפשר שיסבב את עצמו.
בן ארבעים שנה, הכיר אברהם את בוראו".
ביטוי לכך נתן הרמב"ם כאשר הוא קבע את האמונה בייחוד הבורא כאחד מתרי"ג המצוות שבני אברהם חייבים לקיים:
רמב"ם (יסודי התורה א'): "א-לוה זה אחד הוא ואינו שנים ולא יתר על שנים, אלא אחד, שאין כייחודו אחד מן האחדים הנמצאים בעולם, לא אחד כמין שהוא כולל אחדים הרבה, ולא אחד כגוף שהוא נחלק למחלקות ולקצוות, אלא יחוד שאין יחוד אחר כמותו בעולם, וידיעת דבר זה מצות עשה שנאמר ה' א-להינו ה' אחד".
"אברהם" מודרני שיתבונן בתופעות הטבע לאור התובנות המדעיות הקיימות היום, יגיע לאותה מסקנה שאליה הגיע אברהם המקראי, וימצא קשר ישיר בין ייחוד הבורא לאחידות הבריאה. מדענים כדוגמת גלילאו גלילאי שטען: "הטבע הנו ביטוי קפדני של חוקי אלוקים- אחדות התופעות בשמים ובארץ. חוקי התנועה, מושגי ההתמד והתאוצה", ואלברט אינשטיין שקבע: "אלוקים אינו משחק בקוביות" בנוגע לתיאוריה המציעה הסבר אקראי למאורעות שונים ביקום, אך מאשרים הנחה זאת.
בעולם האלילי מצינו שהבריות הכתירו את אל האש, אל המים, אל הכוח ודומיהם, כאשר כל אל קובע חוקים הנוגעים לתחומו ואין חפיפה בין החוקים האלה. היום אנו יודעים שתופעות הקשורות באש, במים והכוחות הפועלים ביניהם מעוגנים במושג אחד: אנרגיה. כל הנבראים ביקום מורכבים מ- 92 יסודות טבעיים. כדוגמא לכך, המים והאש נוצרים בתגובה בין אותם יסודות: מימן וחמצן.
חלקי האטום המרכיבים יסודות אלה (אלקטרון, נאוטרון, פרוטון וכו') זהים לחלוטין בכל היסודות.
צוות בינלאומי של אסטרונומים הצליחו לחשב את היחס פרוטון-אלקטרון, שהוא אחד מקבועי הטבע הבסיסיים ביותר, בגלקסיה הנמצאת במרחק 7.5 מיליארד שנות אור, והסתבר שהוא זהה לזה שבכדור הארץ– אחידות הנבראים בכל היקום.
תופעת אחידות הנבראים מוכיחה את ייחוד הבורא בבריאת אותם נבראים, כפי שקבע זאת אברהם אבינו לפני כ- 3800 שנה. (לך לך תשע"ח)
ייחוד הבורא באחידות הנבראים
השארת תגובה