הרב יגאל גרוס
גם אם כל עם ישראל היה נוהג שלא לאכול בשר ודג, עדיין אין זה אומר שבהכרח יש להמשיך לנהוג כך
בפרשת השבוע קוראים על פנייתם של בני ישראל אל הקב"ה בדרישה לקבל בשר במקום מן. בעקבות כך, נעסוק השבוע בשאלות האם מותר לאכול דג עם בשר, והאם מותר לאכול דג עם חלב.
אכילת דג ובשר
האם מותר לאכול דג עם בשר? הגמרא במסכת פסחים (עו ע"ב) כותבת, שאם דג נצלה עם בשר אסור לאכול אותו, ובטעם הדבר מביאה שני טעמים: כאשר אוכלים דג ובשר זה גורם 'לריחא' – בעיה שלא בראשונים מה טיבה ונימוק שני – משום חשש לצרעת.
נחלקו הפוסקים, האם האיסור נוהג גם בזמן הזה: א. רוב האחרונים ובניהם הרמ"א (יו"ד קטז, ב) והש"ך (שם) פסקו כדברי הגמרא, וכן עולה מדברי השולחן ערוך (שם). ב. לעומת זאת, הגאונים והרמב"ם לא הביאו דין זה בהלכותיהם, וכן פסק הרב ליאור (תשובה באתר ישיבה). האחרונים דנו בטעמי האוסרים והמתירים:
דעת האוסרים
מה ההיגיון להמשיך לאסור? יש שכתבו (לדוגמא הילקוט יוסף) שגם בזמן הזה יש חשש לצרעת, אולם באופן מציאותי מוכח שלא כך, ולכן הועלו שתי אפשרויות נוספות:
טעם ראשון: מובא בשם הגר"א, שלמרות שחז"ל כתבו את הטעם של חשש צרעת והוא כבר לא תקף, ייתכן שיש גם טעמים נסתרים שחז"ל לא כתבו, ובעקבות טעמים אלו יש לאסור את האכילה. קושי בפירוש זה הוא, שלא ברור מדוע דווקא בסוגיה זו יש לחשוש לטעמים נסתרים, מעשה שלא עושים בשאר הסוגיות.
טעם שני: החתם סופר (יו"ד קא) ביאר, שאמנם למעשה בזמן הזה אכילת דגים ובשר אינה מהווה סכנה, שכן השתנו הטבעיים מזמן חז"ל, אך בכל זאת אין לאכול בשר ודג בגלל שכך נהג עם ישראל, וזה נחשב כמו דבר שנאסר במניין שאפשר להתירו רק במעמד בית דין גדול יותר.
קושי בטיעון זה הוא כפי שעולה מפסיקת הרמב"ם, חלק מעם ישראל נהג לאכול בשר ודג. כמו כן, גם אם כל עם ישראל היה נוהג שלא לאכול, עדיין אין זה אומר שבהכרח יש להמשיך לנהוג כך, ולא כל מנהג שעם ישראל קיבל, יש להמשיך בו אם התברר שאין בו ממש.
דעת המתירים
מה טעם המתירים? נאמרו שתי אפשרויות:
א. החתם סופר (שם) ביאר, שלדעת הרמב"ם השתנו הטבעיים. כלומר, בזמן חז"ל אכן אדם שהיה אוכל בשר ודג היה ניזוק, אך בזמן הזה השתנה הטבע ואין סכנה. קושי בפירוש זה, שלא מסתבר שמזמן הגמרא עד הרמב"ם כבר השתנה העולם בצורה כל כך דרסטית. מה עוד, שהרמב"ם השמיט את כל ענייני הרפואות בתלמוד, ולא מסתבר לומר שבכל הדברים הטבע השתנה.
ב. הרמב"ם (מורה נבוכים ג, יד) והגאונים (שם) נקטו, שחז"ל התבססו על הידע הרפואי שהיה בזמנם. לכן ייתכן מצב, שחז"ל חשבו שדברו מסויים היה מסוכן ואסור באכילה, ובזמן הזה שיודעים שהידע המדעי בזמן חז"ל היה מוטעה, אין טעם להמשיך לשמור על האיסור הרפואי.
אכילת דג וחלב
שאלה נוספת שדנו בה היא, האם אסור לאכול דג בחלב. מהגמרא במסכת חולין (קג ע"ב) עולה שאין בכך בעיה, וכן פסקו להלכה הראשונים. לכאורה כך היה אמור לפסוק השולחן ערוך. אלא שבבית יוסף (יו"ד פז) כתב, שאסור לאכול דג בחלב ביחד "כמו שנתבאר באורח חיים בסימן קעג". הקושי בדבריו, שבסימן קעג כתוב שאסור לאכול בשר ודג, ולא דג וחלב, ונמצא שיש טעות כתיב בבית יוסף.
מחלוקת הפוסקים
בעקבות טעות הכתיב, נחלקו הפוסקים לשתי קבוצות:
א. הרמ"א (דרכי משה ד), הש"ך (שם), הט"ז (שם, ג), החיד"א (מחזיק ברכה, ד) טענו, שכיוון שמדובר בטעות כתיב, ובגמרא ובראשונים מוכח שאין בעיה לאכול דג בחלב – ממילא אין בעיה לאכול דג בחלב.
ב. לעומת זאת, הבן איש חי (בהעלותך שנה שנייה) והרב עובדיה (יחווה דעת ו, מח) סברו, שגם אם מדובר בטעות כתיב: "כיוון שהדבר יצא מפי המלך הוא מרן הבית יוסף" – אין להקל בדבר. אמנם, אם בישלו בטעות חלב עם דג, בדיעבד מותר לאכול.
יש להוסיף, שלפי דעת הגאונים והרמב"ם שראינו לעיל שחז"ל התבססו על הידע בזמנם, הרי שגם לדעת הספרדים יהיה מותר לאכול דג וחלב, כיוון שאפילו אם אכן הבית יוסף התכוון למה שכתב, אין זה משנה לאחר שידוע שבזמן הזה אין בכך סכנה.
(בהעלותך תשפ"ג)
