ד"ר יצחק קניגסברגכשרחל הגיעה לבאר נקט יעקב נקט את הצעדים הבאים: "וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ: וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ: וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא וְכִי בֶן רִבְקָה הוּא" (בראשית כט').
סדר הפעולות נראה תמוה. הדעת נותנת שבמפגש בין יעקב לרחל, יעקב צריך היה ראשית כל להציג את עצמו כבן דודה של רחל, ועל בסיס זה לנשקה כבת משפחה, לבכות מהתרגשות שהקב"ה זימן אותה לבאר, ולבסוף להציע את עזרתו בהשקיית צאן לבן אחי אמו.
נכון שיעקב עזר לרחל להשקות את הצאן, אך האם בכך קנה זכות לנשקה, כאשר היא טרם ידעה את זהותו?! ומה פשר הבכי של יעקב?
רד"ק: "וישק – כיון שראתה שעשה כל זה בעבורה קיבלה נשיקתו". כנראה שכך זה היה מקובל באותם ימים.
חז"ל מתייחסים לנשיקתו של יעקב כנשיקה של קרוב משפחה ולא כנשיקה של תאווה וגנאי. שמות רבה (ה א): "נשיקה של קריבות אין בה גנאי, שנאמר 'וישק יעקב לרחל' שהייתה קרובתו", וכך מובא להלכה בהשגות הרמב"ן לספר-המצוות
(ל"ת שנג): "מותר (לנשק) בקרובות למי שמוחזק שאינו חשוד לעשות כיעור ונמנע משאר נשים".
נשיקות כמחווה בעת פגישה או פרידה מקובלות מאוד בתרבויות רבות.
יש בשפתיים כמות עצומה של קצות עצבים שהופכות אותן למאוד רגישות. נשיקה שולחת איתות למוח המפעיל כימיקלים שונים שמעבירים את תחושות המגע והקירבה.
על הבכי של יעקב בעת הפגישה נחלקו המפרשים. רש"י: "ויבך – לפי שצפה ברוח הקודש שאינה נכנסת עמו לקבורה. דבר אחר לפי שבא בידיים ריקניות…". לעומתו, הרד"ק : "ויבך – זו היא בכיה של שמחה ומרוב אהבה המית הלב".
בכי הוא תופעה פיזיולוגית בה זולגות דמעות מבלוטה בעין, כתגובה למצב רגשי. בכי נחשב פורקן אישי עז של רגשות. מחקרים הראו שמטרת הדמעות הזולגות על רקע רגשי היא להרחיק מהגוף פסולת או חומרים רעילים שהצטברו בגוף עקב מצבי מצוקה, וכמה מחומרים אלו זוהו בדמעות האדם. בנוסף על פינוי רעלים מהגוף, הבכי גם מפחית מתח. במבוגרים שקיבלו טיפול נפשי, נמצאו ירידה בלחץ הדם, בדופק ובחום אחרי שעת טיפול שבה הם בכו.
הבכי אצל יעקב גרם לירידה במתח הנפשי שבו הוא היה נתון בפגישתו עם רחל. הקלה זאת אפשרה לו להזדהות בפניה:
"כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא וְכִי בֶן רִבְקָה הוּא". (ויצא תשע"ח)
