המאבק של היהדות נגד עבודה זרה ותפיסות אליליות, הוא על עיצוב המציאות
למה חשוב להאמין בדברים כמו ביאת המשיח, תחיית המתים, השגחה פרטית, ניסים וכן הלאה? התשובה הפשוטה תאמר – כי זו האמת, וחשוב להאמין באמת. נכון, אבל למה זה חשוב עד כדי כך? יש הרבה דברים אמיתיים ונכונים בעולם, ולא מצאנו שיש עניין מיוחד להאמין בכולם. לכאורה, העיקר ביהדות הוא קיום המצוות. אם כן, מדוע זה משנה במה בדיוק מאמינים מעבר לזה?
וכאן נכנסת אפשרות מעניינת: האמונות שלנו לא רק נועדו להתאים את עצמן למציאות – אלא להתאים את המציאות אליהן. המציאות אינה סטטית ומקובעת, אלא מושפעת במידה רבה מאמונותיהם של אנשים ביחס אליה. ככל שיותר אנשים יאמינו בתפיסת עולם מסוימת, באמונה חזקה יותר – כך המציאות תתעצב לפי אותן אמונות ותשקף אותן. למשל, בעבר האמינו רוב האנשים בכוחות על-טבעיים, כישוף, ישויות שונות וכדומה, ולכן כל אלה אכן התקיימו ופעלו במציאות. כאשר התפשטה ההשקפה המדעית והרציונליסטית בעולם, החלו אנשים לאמץ אותה והפסיקו להאמין בעל-טבעי, ולכן אותם כוחות ותופעות הלכו והתמעטו, עד כדי כך שהיום סבורים רבים שהן מעולם לא התקיימו.
אם זה כך, הרי שגם האמונות שלנו הקשורות ליהדות יכולות להשפיע על המציאות. אמונה בביאת המשיח ותחיית המתים יכולה לגרום להם לקרות. אמונה בהשגחה פרטית תגרום לכך שאותו מאמין אכן יהיה מושגח. אמונה בניסים תגרום לניסים להתרחש. כך הרי נימקו חז"ל את דברי המשנה, לפיהם הכופר בתחיית המתים אין לו חלק לעולם הבא: "הוא כפר בתחיית המתים, לפיכך לא יהיה לו חלק בתחיית המתים" (סנהדרין צ, א). זה לאו דווקא עניין של עונש, אלא של סיבה ותוצאה: אם אתה לא מאמין במשהו, הוא לא יהיה חלק מהמציאות שלך.
מכך אפשר להבין, שהמאבק של היהדות נגד עבודה זרה ותפיסות אליליות, אינו רק מאבק על הדעות הנכונות, אלא על עיצוב המציאות. באמצעות חיזוק האמונה במציאות ה' ובאחדותו, מוסיפים ישראל כוח להופעה האלוקית להתגלות בעולם, בבחינת "תנו עוז לאלוקים". השקפה אלילית או כופרת מובילה לעולם של תוהו, רוע ואקראיות (כפי שראינו היטב במאה הקודמת), ואילו אמונה בה' מיישרת את המציאות לפי הסדר העליון. שימו לב, אם כן, לאמונות שלכם, כי יתכן שהן משפיעות על המציאות יותר משחשבתם.
(חוקת תשפ"ג)