שלוש פעמים מנסה בלעם לקלל את ישראל. שלוש פעמים יוצאות מפיו ברכות במקום קללות. בכל פעם הוא בוחר מיקום, מבקש מבלק להקים שבעה מזבחות, ולהקריב עליהם איל ופר. בחישוב פשוט: 42 קרבנות הקריב בלק, קרבנות שבמקורם נועדו לסייע בקללה, ובסופו של דבר – סייעו בברכה.
האם יש ערך בקרבנות כאלו?
במסורות שונות אודות השפעתם של קרבנות אלו, דנה הגמרא במסכת סוטה מז ע"א, כחלק מעיסוק בפרשת אלישע והדובים. גם שם פועלת קללה רבת עוצמה: ".. וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו וְהוּא יֹשֵׁב בִּירִיחוֹ […]וַיַּעַל מִשָּׁם בֵּית אֵל וְהוּא עֹלֶה בַדֶּרֶךְ וּנְעָרִים קְטַנִּים יָצְאוּ מִן הָעִיר וַיִּתְקַלְּסוּ בוֹ וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ. כד וַיִּפֶן אַחֲרָיו וַיִּרְאֵם וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם ה' וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים" (מלכים ב, ב).
על כך אומרת הגמרא: "אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בִּשְׁבִיל אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם קׇרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרִיב בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב הוּבְקְעוּ מִיִּשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם יְלָדִים".
כלומר, אמנם בטווח הקצר לא הצליח בלק בשאיפות הקללה שלו, ואולם לקללה היה כוח והשפעה בעולם, וכאשר אלישע מגיב בקללה משלו להתגרות המילולית של הנערים, הקללה בשם ה' של אלישע פוגשת את כוח הקללה שעומד וממתין בעולם כחרב מעל ראשם של ישראל, עוד מימי בלק.
ושואלת הגמרא: "אִינִי? (האמנם?) וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לְעוֹלָם יַעֲסוֹק אָדָם בְּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ, שֶׁבִּשְׂכַר אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם קׇרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרִיב בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב, זָכָה וְיָצְתָה מִמֶּנּוּ רוּת, שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה שְׁלֹמֹה שֶׁכָּתוּב בֵּיהּ אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה, וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן חוֹנִי: רוּת בִּתּוֹ שֶׁל עֶגְלוֹן בְּנוֹ שֶׁל בָּלָק הָיְתָה".
אל מול המסורת המדברת על כוחם ההרסני של 42 הקרבנות של בלק, עומדת מסורת הפוכה לפיה אמנם בלק הקריב קרבנות שלא לשמה, אך הפעולה הזו יצרה טוב בעולם – בזכות הקרבנות שהקריב לה' זכה שיצאה ממנו רות, סבתא רבה רבה של שלמה, שהעלה עולות ושלמים.
על כך משיבה הגמרא: "תַּאֲוָתוֹ מִיהָא לִקְלָלָה הֱוֵי"; תאוותו של בלק היתה מכל מקום לקלל.
למה, אם כן, כוח גדול יותר, למעשה או לכוונה העומדת מאחוריו?
מתברר שלשניהם יש כוח גדול בעולם, וכשם שהקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה, כך גם למחשבות הרעות יש כוח בעולם.
מחשבה, מילה ומעשה הם שלושה כוחות. לרוב הם אמורים לפעול יחד למטרה זהה, כשהמעשה הוא תולדת המילים והמחשבות. מסתבר שגם לחוד, במנותק מהמעשה, יש למחשבה ולדיבור כוח עצום, לבנות או חלילה להרוס.
(בלק תשפ"ג)