קובי פרידחי (פסיכולוג בהתמחות תעסוקתית, דוקטורנט באוניברסיטת אריאל)
אדם הרודף אחר הכבוד אשר מבוסס על שקר, סופו לשקוע ולהפסיד הכל
בפרשה מתואר כיצד בלק מנסה לשכנע את בלעם לקלל את בני ישראל. בלעם מודע לגבולות הכוח שלו ועונה כי הקללה בידיו של הקב"ה אשר אומר לו, בסופו של דבר, ללכת עם שליחי בלק. לאחר מכן מתואר- "וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת אֲתֹנוֹ וַיֵּלֶךְ עִם שָׂרֵי מוֹאָב. וַיִּחַר אַף אֱ-לֹהים כִּי הוֹלֵךְ הוּא וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ ה' בַּדֶּרֶךְ לְשָׂטָן לוֹ וְהוּא רֹכֵב עַל אֲתֹנוֹ וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ".
מדוע הקב"ה כועס על בלעם למרות שהלך במצוותו? כפי שאברהם חבש את אתונו בדרך לעקידת יצחק כביטוי של זריזות, כך גם בלעם. רש"י: מכאן שהשנאה מקלקלת את השורה. הציפייה הייתה שבלעם ילך לשם מתוך ציווי ה', אך הזריזות מראה כי היה לו רצון בכל זאת להזדרז לקלל את עם ישראל ועל כך ה' כועס.
אנסה להסביר זאת בדרך אחרת. בכלכלה, "עלות שקועה" (sunk cost) היא הוצאה שכבר בוצעה בעבר, לא ניתן להחזיר אותה ולכן אינה רלוונטית לקבלת החלטות עתידיות. למשל, אם הקמתי מפעל במיליון שקלים והאחזקה החודשית עולה לי 50,000 שקלים. עלות האחזקה רלוונטית להחלטות על עתיד המפעל. לעומת זאת, הסכום שכבר הושקע ולא ניתן להחזר אינו רלוונטי.
מצד שני, השקענו במפעל רבות, איך אפשר להתעלם מכך? זו שאלה שאינה רציונלית אבל נשאלת תדיר. כמו סרט קולנוע משעמם שנישאר בו עד הסוף כי שילמנו על הכרטיס. אם אצא מהסרט באמצע אודה שעשיתי טעות בקנייה וזה ייצור אצלי דיסוננס. אם אשאר עד הסוף, ארגיש יותר בנוח עם עצמי. לדעתי, זה מה שקרה עם בלעם.
בלעם, כמו רבים מאיתנו, משקיע המון בתדמית האישית שלו. ובמקרה שלו- תדמית שקרית של כל יכול. בלעם בן בעור הוא מותג שהושקעו בו משאבים רבים, כולם מסביב יודעים את כוחותיו ואת יכולותיו הנדירות. תדמית כזו היא למעשה עלות שקועה- כל מה שבנית כבר לא רלוונטי. אתה יכול להפסיד או להצליח במשימה בלי קשר לכמות המשאבים שהשקעת קודם כדי לבנות שם.
פה בלעם נכנס לבעיה, הוא יודע שהוא הולך למשימה שדינה להיכשל ולכן יכול היה ללכת בצנעה בלי אתון ופמליה כעושה את דבר ה', אבל כדי לשמור על התדמית הוא ממשיך בגינוני הכבוד אליהם הוא רגיל. בנקודה זו ה' רוצה ללמד אותו לקח, רומס את התדמית האישית של בלעם ומראה לו כי הגאווה עיוורה אותו והנה האתון חכמה ורואה יותר ממנו. אדם הרודף אחר הכבוד אשר מבוסס על שקר, סופו לשקוע ולהפסיד הכל.
(בלק תשפ"ג)
