האסטרולוגיה: אז יש מזל לישראל?

משמעות המילה "מזל" באוגריתית היא גרמי שמיים, שאליהם התייחסו בני העת הקדומה כגורמים המנתבים את חיי האדם. אלא שלמילה "מזל" כשלעצמה אין משמעות חיובית או שלילית, ועל כן נהוג להוסיף לה בעברית שם כינוי, "מזל טוב", "ביש מזל". כך גם כאשר נסגרת עסקה בענף היהלומים הצטרפה אליה המילה "ברכה", ומכאן – "מזל וברכה".

בלק בן ציפור שולח את בלעם לקלל את עם ישראל. הסיפור התרחש לאחר המלחמות נגד סיחון מלך האמורי ועוג מלך הבשן, כשעם ישראל התיישב באזור גבול מואב. בלעם מתואר כקוסם כזה המסוגל לפעול בכוחות מאגיים ולקלל. בלעם בא כדי לקלל את ישראל ולבסוף נמצא מברך. שרי בלק מגיעים אל בלעם, ומבקשים ממנו לבוא לקלל את ישראל. בלעם לא משיב להם מעצמו, אלא מבקש מהם לחכות עד שיקבל תשובה מד'. ואכן, ד' מתגלה לבלעם ואומר לו, "לא תלך עמהם, לא תאור את העם כי ברוך הוא" (במדבר כ"ב י"ב). אך לאחר מכן כשבלק מבקש שוב, ד' מודיע לבלעם שילך איתם, "אִם לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים קוּם לֵךְ אִתָּם וְאַךְ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תַעֲשֶׂה". כשבלק מבקש שוב, ד' מודיע לבלעם שילך איתם, בלעם לא אמר להם שד' אוסר עליו לקלל את ישראל.

האם יש מזל לישראל? מדברי הגמרא משמע שיש בכך מחלוקת אמוראים. מצד אחד הגמרא כותבת, שאדם שנולד במזל מאדים, סיכוי טוב שטבעו יהיה של שופך דמים, ולכן כדאי שיתעל כוחות אלה להיות שוחט או מוהל (שבת קנ"ו ע"א), מצד שני הגמרא כותבת, שלדעת רבי יוחנן אין מזל לישראל. נחלקו הראשונים ביישוב מאמרי הגמרא, רש"י פירש, שכאשר רבי יוחנן טען שאין מזל לישראל, כוונתו שעל ידי תפילה וצדקה אפשר לשנות את הנקבע מראש במזלות. המאירי (צעד בכיוון הפוך, לשיטתו לכל האמוראים אין הדברים נקבעים במזל. השכר והעונש בעולם הזה הם תוצר של התנהגות ולא של גזירת גורל – אם כן לא ייתכן לומר שיש דברים הנקבעים בשרירות. אם כן מדוע רבי חנינא אמר שיש מזל לישראל? הוא נימק, שחכמים התקשו, כיצד ייתכן שיש אדם צדיק הסובל בעולם אם הכל במשפט מאת האלוקים?! לכן בלית ברירה אמרו, שככל הנראה יש דברים שנקבעים מראש, אבל למעשה גם הם לא באמת סוברים כך ורק נדחקו לשיטה זו.

גלגל המזלות הוא מרכיב חשוב באסטרולוגיה שחסידיה מאמינים שמיקום הכוכבים משפיע על המתרחש על פני כדור הארץ, ולפיכך "המזל", שישפיע על חייו של אדם, נקבע על פי יום התאריך והחודש שבו נולד – ממנו ניתן לכאורה לדעת את האזור בגלגל המזלות שבו נמצאת השמש בעת הולדתו.

הגמרא כותבת, שאסור ללכת לשאול 'בכלדיים', דהיינו החוזים בכוכבים משום "תמים תהיה עם ד' א-לקיך" (פסחים קי"ג ע"ב) נחלקו הרמב"ם והרמב"ן כיצד לפרש את דברי הגמרא. הרמב"ם סבר, שלמרות טעם האיסור הוא "תמים תהיה עם ה' א-לקיך", אין הדברים כך, הסיבה שהגמרא מביאה את הפסוק 'תמים תהיה' היא, ללמד עיקרון כללי, שההולך לרואים בכוכבים לא עושה את רצון ד', ולא פועל בתמימות על פי ציווי ד'. הרמב"ן חלק וסבר, שכוונת הגמרא כפשוטה, וההולך למכשפים ולרואים בכוכבים עובר על האיסור "תמים תהיה". לשיטתו יש אמת במזלות ובכוכבים. הבעיה שלא סומכים על ד' שיעשה את הנכון בעיניו למרות המזלות (שו"ת הרשב"א סי' רפ"ג) מדברי השולחן ערוך עולה שפסק כדעת הרמב"ן (יו"ד קע"ט, א'). אם כן, מדוע בחודש אדר מזלו של ישראל גובר, ולכן יהודי שיש לו משפט עם נוכרי עדיף שיקיים אותו באדר? (או"ח תקנ"א א'). והרי גם לדעת הרמב"ן אסור לסמוך על המזלות! התשובה במקרה בו בטעות נודע מה המזל אומר גם בלי שדרשו בו, מותר לפעול על פיו שהרי יש בו אמת. ראייה לדבריו הביא מהגמרא (שבת, קנ"ו ע"א), המביאה את דברי אברהם אבינו שאמר לד' לפני שנולד יצחק, שלא יהיו לו ילדים, מכיוון שכך ראה בכוכבים. ד' השיב לו שלא יסתכל במזלות, מכיוון שבכוחו לשנות מה שכתוב. מכך שאברהם סמך על כך שכתוב במזלות שלא יהיה לו ילד, מוכח שבדיעבד אין בכך איסור. מה דינם של מזלות בזמנינו? כותבי ההורוסקופים בעיתונים כותבים מידע כללי ומעורפל, והאדם בלי לשים לב מתאים את הנתונים למקרים שקרו או יקרו לו, או שמשנה את ההתנהגות שלו בעקבות ההורוסקופ בלי להיות מודע לכך. תפיסת העולם העתיקה השתנת. בזמנינו יודעים, שהכוכבים אינם ישויות רוחניות, משום כך ייתכן, שגם הרמב"ן שסבר שהכוכבים והמזלות משפיעים על מעשי האדם, יודה שאין בכך ממש, מכיוון שתפיסה זו בנויה בין השאר על כך שהכוכב מהווה יישות רוחנית ותפיסה זו השתנתה.

(בלק תשפ"ג)