מרב לרנראם כל דתי היה מצביע למפלגה דתית וכל חרדי היה מצביע למפלגה חרדית, מספר המנדטים של מפלגות אלה היה לפחות פי שניים ממה שהן מצליחות להשיג. יותר ויותר דתיים וחרדיים לא מוצאים סיבה טובה מדוע להצביע למפלגות מגזריות. כמה בולטים בהם מסבירים למה
בעוד כשלושה חודשים נלך כולנו לקלפיות להצביע ולהשפיע. אם פעם כל "סרוג" "ממוצע" היה מצביע למפד"ל וכל חרדי "ממוצע" היה מצביע למפלגה חרדית, הרי שבשנים האחרונות יש מגמה הולכת וגדלה של דתיים וחרדים שנוטשים את מפלגות הבית שלהם לטובת מפלגות אחרות, לא מגזריות. בבחירות מרץ 2015 כבר ממש ניתן היה לחוש בשינוי. הציבור החרדי בזמנו מנה כ-300,000 בעלי זכות בחירה, מתוכם הצביעו למפלגת יהדות התורה (ג') כ-210,000 אנשים, מה שהביא להם ששה מנדטים בכנסת.
קצב הגידול של הציבור החרדי הוא הגדול מכל המגזרים ועדיין, כמות המנדטים שצפויים ליהדות התורה בבחירות הקרובות, אפריל 2019, זהה לבחירות הקודמות. לאן הולכים המנדטים?
קולות החרדים זולגים
מיכל צ'רנוביצקי, חרדית בת 38 נשואה ואם לארבעה, תושבת אלעד. מיכל משמשת כיו"ר התא החרדי במפלגת העבודה, ומתמודדת בפריימריז למפלגה זו. למעשה, פרט לפעם הראשונה בה הצביעה בחייה, שאז שמה את קולה ל'יהדות התורה' – מעולם לא הצביעה יותר למפלגה החרדית. מ-2011 היא חברת מפלגת העבודה ומצביעה לה.
הבחירה של מיכל שלא לשים את קולה למפלגה החרדית היא שילוב של הרצון שלא להצביע למפלגה שאין בין חבריה ייצוג נשי הולם וגם של התחושה כי המפלגה החרדית לא מייצגת אותה בנושאים רבים.
מיכל: "המפלגה החרדית רוצה לשמר את הממסד החרדי כמו שהוא עכשיו, כולל הדברים הרעים. הם לא נמצאים איתנו במאבק שלנו, הם מתנגדים לקידום בהשכלה ובתעסוקה, לקידום נשים ולמאבק באפליה בבתי הספר ומתעלמים מנושאי עובדות ועובדים או מבעיות שיש במערכת החינוך. למה שאצביע להם?".
יעקב וידר מתגורר כל חייו בבני ברק. הוריו משתייכים לזרם "עץ" (הפלג הירושלמי). עוד בהיותו תלמיד ישיבה בן 18 התפקד לליכוד. יעקב אינו מאמין בריבוי מפלגות סקטוריאליות אלא מאמין שצריכות להיות שתי מפלגות גדולות וכל אחד יחליט להצביע לפי ראות עיניו. "מפלגה סקטוריאלית גורמת נזק לסקטור עצמו כי כשהסקטור בקואליציה דואגים לצרכים שלהם וכשהיא לא בקואליציה לא דואגים לצרכים שלהם, הכל נמדד לפי המדד הפוליטי", הוא מסביר.
לפני מספר שנים הקים את המטה החרדי בליכוד בראשו הוא עומד. בבחירות האחרונות לכנסת, לפני כארבע שנים, מנדט שלם של הליכוד הגיע מהציבור החרדי. "התוצאה הזו מדהימה. מי שמגיע מהעולם החרדי יודע שזה פשוט שינוי. הפעם האחרונה שזוכרים דבר כזה זה רק מימי מנחם בגין, לפי נתונים של מטה הליכוד", מספר יעקב.
מיכל מספרת על מהפכה בחברה החרדית: "שליש מהחברה החרדית הם חרדים ליברלים, שרוצים תיקון, והמפלגות החרדיות לא מייצגות אותם. יותר ויותר לא מצביעים להן. או שנשארים בבית או שמצביעים למפלגות אחרות. מדובר בכמה מנדטים. כיום חברי הכנסת של 'יהדות התורה' לא משרתים אף אחד. בפועל, החברה החרדית גדלה ומספר המנדטים לא משתנה. וזה אומר משהו".
יעקב: "המפלגות החרדיות לא רק שאינן מייצגות את ציבור המצביעים, במקרים רבים הן אפילו פועלות נגדו. הן דואגות בראש ובראשונה לצרכים הפרטניים של העסקנים. לאנשים נמאס מהעסקנים שדואגים לעצמם ולמקורבים, אנשים מדושנים שלא מחוברים לציבור. הנציגות החרדית לא נבחרת, בוחרים אותם עסקנים שנמצאים אצל הרבנים, אז 'הנבחרים' עסוקים בלהתחנף לעסקנים, לא אכפת להם מהציבור כי הציבור לא בוחר".
למי שחושש לצאת נגד דעת רבנים – ליעקב יש תשובה: "יש הלכות שליח ציבור, ואין שום מילה על כך שהרבנים צריכים לקבוע. הציבור צריך לקבוע. מלבד זאת, כולנו יודעים איך מתנהלים בחצרות הרבנים, יש שם עסקנים שמניחים בפני הרבנים שקרים מוחלטים. מי שמנהל את המפלגות החרדיות אלה עסקנים ולא רבנים. זה מבזה את הרבנים וזה צריך להיפסק".
"המפלגה החרדית רוצה לשמר את הממסד החרדי כמו שהוא עכשיו, כולל הדברים הרעים"
מי מייצג את הדתיים?
הנטישה מגיעה לא רק מכיוון הזרם החרדי. גם בזרם הדתי לאומי רבים חשים כי "מפלגות הבית" – המפד"ל/הבית היהודי והליכוד אינן מייצגות אותם.
משה טור פז, המוכר בכינוי קינלי, הוא דתי לאומי בן 46, תושב קיבוץ כפר עציון שמגדיר עצמו מתנחל. עד לא מזמן הצביע לליכוד. הבחירה ב"ליכוד" על פני מפלגות הציונות הדתית הגיעה מתוך הערך העליון שהוא שם בפניו – חיבור בין מגזרים. "האמנתי אז ואני מאמין גם היום שהחיבור, בעיקר בין דתיים לחילונים, אבל בעצם בין כל המגזרים בישראל, הוא מפתח גדול למה שאנחנו עושים פה", הוא אומר.
בגיל 40 משה מתאר ש"התעורר" וגילה כי הליכוד הלך לאיבוד. "הסתכלתי על חברי הכנסת והתקשיתי למצוא אדם שמייצג אותי. אני מסתכל על העמדות ורואה הרבה אנשים שהקצינו".
באותו זמן, שנת 2013, הוקמה מפלגה חדשה – 'יש עתיד'. משה ראה ברשימתה (גם) אנשים ציונים דתיים שמדברים ונראים כמוהו ושהחיבור שלהם עם החילונים אינו אנקדוטה אלא נרא כברית רצינית. מאותה מערכת בחירות ועד היום משה בוחר ב'יש עתיד'. בבחירות הקרובות הוא אף יוצב במקום ריאלי ברשימת המפלגה לכנסת.
משה מסביר: "היום מצביעים לאנשים. הסתכלתי על הרשימה של 'יש עתיד' ואמרתי שככה אני רוצה שייראו נציגי הציבור שלי בכנסת. שנית, גדלנו בבני עקיבא על כך שאסור רק לקבל מהמדינה אלא צריך לתת ולתת גדלנו על כבוד למערכת המשפט ולמוסדות המדינה ועל ממלכתיות, ומי שמשמיעים את הקול הזה הכי חזק אלו 'יש עתיד'. לנו, לציבור הדתי לאומי, חשוב נושא הגיור. זו המפלגה היחידה שנאבקת על גיור ברוח הציונות הדתית וגם המפלגה היחידה שמנסה לחבר בין מגזרים ולא מפחדת לדבר על מפגש עם האחר בין אם הוא חרדי, ערבי או חילוני. שאלתי את עצמי – למה זה לא אצלי במחנה? והגעתי למסקנה שהפוליטיקאים שהיו אמורים לייצג אותי כבר לא מייצגים אותי".
"יותר ויותר אנשים מרגישים שהייצוג הפוליטי של הציונות הדתית לוקה בחסר ודווקא חברה כל כך ערכית וחזקה לא מצאה לה בית היום"
מה חיבר אתכם למפלגה לה אתם בוחרים להצביע?
"כל החיים שלי באים מתוך הציונות הדתית ואני מרגיש בשר מבשרה. יש מחקרים שמראים שרוב הציונות הדתית ימנית בעמדותיה המדיניות אבל חלק גדל והולך הוא ליברלי בעמדותיו החברתיות. זה לא תמיד תואם לעמדות של מועמדי 'הבית היהודי' בכנסת. אני חושב שיותר ויותר אנשים מרגישים שהייצוג הפוליטי של הציונות הדתית לוקה בחסר ודווקא חברה כל כך ערכית וחזקה לא מצאה לה בית היום. יאיר לפיד משמיע קול של ברית אמתית עם הציונות הדתית ולכן הוא לקח חמישה אנשי ציונות דתית למפלגה שלו", משיב משה.
מיכל: "אני הלכתי לכיוון השמאל ומפלגת העבודה כי אלו הדברים שאני מאמינה בהם, מאמינה בהסכם שלום עם הפלסטינים ומדינת רווחה, ובתחום הכלכלי-חברתי אני מאמינה שצריכה לחזק את מדינת הרווחה והבריאות".
יעקב: "לפי סקר של מכון 'פיו' האמריקאי שסוקר את החברה החרדית, שבעה אחוזים אמרו שהם אנשי שמאל, רוב הציבור החרדי ימני באופן מובהק. הח"כים החרדים לא מייצגים את הרחוב החרדי, הח"כים החרדים הם שמאל, דרעי הוא איש שמאל, גפני איש שמאל והם לא מייצגים את הרחוב החרדי. בראיונות כשאני אומר שהם שמאל הם נרעשים כי זה מציק להם, הם לא רוצים שיתגלה הסוד".
עוד הוא אומר: "הנחילו לציבור החרדי שהוא צריך לקבל כסף מהמדינה. לי יש ערכים ליברלים, אני חושב שהמדינה לא צריכה לתת לי, אלא לאפשר לי לנהל את הכסף שלי בעצמי. זה משהו שלא הכניסו לרחוב החרדי כי הכי קל לבקש כסף בלי חשיבה מאיפה הכסף מגיע, מהכיס שלי. הליכוד זה בית, לבית אין דעה, תלוי מי מאכלס אותו. הליכוד מסורתי מאד, יהודי דתי מרגיש בבית בליכוד בצורה מוחלטת. אך טבעי שחרדי ירגיש בנוח בליכוד".
הולכים נגד הזרם
לא תמיד המשפחות קיבלו את הבחירה שלהם לבחור במפלגה שאינה מפלגת הבית, אך עם הזמן הבחירה שלהם סוחפת אחריה אנשים נוספים.
יעקב: "ההורים שלי מצביעים ג' או 'עץ', הם לא הצביעו 'ליכוד' בוודאות והם לא מקבלים את האידיאולוגיה שלי. אני חולק עליהם, היום אני דמות בולטת באמירה שלא צריך מפלגות חרדיות, אבל הם מתמודדים עם זה בדרכם".
"המפלגות החרדיות לא רק שאינן מייצגות את ציבור המצביעים, הן אפילו פועלות נגדו, הן דואגות לצרכים הפרטניים של העסקנים"
משה: "כשהצבעתי בשתי מערכות הבחירות האחרונות 'יש עתיד' הייתי היחיד מבני משפחתי. מנגד, פנו אלי עשרות אנשים, חלקם מפתיעים, גם מהמשפחה וגם מהישוב שלי או מישובים סמוכים, שאמרו לי שגם הם בסתר לבם שם. הרגשתי אז ואני מרגיש גם היום שאני מהווה דוגמה ללא מעט אנשים כמוני, בוגרי ישיבות ואנשי התיישבות".
מיכל מתארת שמשפחתה הבינו וקיבלו את בחירתה, וחלקם אף באו אחריה. "בקהילות הפתוחות זה נורמלי לא להצביע למפלגות החרדיות. רבים אומרים שהם לא מאמינים בפוליטיקה המגזרית ותוהים למה צריכה להיות מפלגה של חרדים, צריך שיהיו חרדים בכל המפלגות. זה שאני חרדי לא אומר שאני צריך להיות בגטו חרדי, אני אזרח כמו כולם ומצביע לפי הערכים שלי ולא לפי הכיפה שעל ראשי או לפי השתייכות שבטית. אני בודק עמדות ולהן אני מצביע".
