הנשמה היתרה של ילדי דור ה-Z

עבר אדם מבוגר, קשיש, עם חולצה שמרוחות עליה המילים 'דמוקרטיה זה בנפשנו', ולתדהמתי קלטתי ילד שצעק לעברו 'בוזזזזז'!

אחד הדברים שנהפכו לתחביב הוא ההסתלבטות והירידה על ילדי דור ה-Z : מה לא אמרו על הדור הזה? דור מפונק. אגוצנטרי בטירוף. שקוע בעצמו. סוציומט שעסוק במשחקי מחשב ו'חי בסרט'. דור שהעוצמה שלו פריכה כמו ופל בלגי. דור שמזעיק את ההורים שלו על כל טיפת כאב ראש ושהקשה היחיד שהוא מכיר נמצא בלחם וגם אותו הוא לא אוכל. ברור שהדור הזה לא היה שורד בכלל את השואה.

ואז, מתרחשים דברים ששומטים לך את הלסת ומבהירים לך שהאנשים היחידים שבאמת 'חיים בסרט' הם אלו שהספידו את הדור הזה. פתאום אתה מבין כמה כוחות נפש וגדולה יש בדור ה-Z, ועד כמה שאנחנו לא יודעים כלום – גם אם חשבנו שאנחנו חכמים גדולים.

מכתב של לוחם צה"ל שנפל במבצע בג'נין, דוד יהודה יצחק הי"ד, נחשף וגילה עוצמות וגדלות רוח שכמו נלקחו מגדולי המוסר וגרם לנו להבין איזה בן אדם מיוחד הוא היה:

את המכתב הכתוב בכתב ידו פתח דוד יהודה יצחק הי"ד בכותרת- "דוד יהודה יצחק/רשימה לחיים".

ואלו המילים שכתב דוד יהודה הי"ד:

"תהיה טוב, פשוט טוב, בלי רעש וצלצולים, בלי לבלבל את המוח, פשוט להיות טוב. ‏לטייל זה מצוין, גם כשאתה לבד, יש לך הרבה זמן לחשוב. ‏תזכור שעוד מעט אתה כבר לא פה, אז תאזור אומץ! אל תפסיק לחשוב על התכלית.

"תהיה איכותי! איכותי!! אל תחפש פוזות ושטויות והנאות. תהיה טוב בכל. אל תהיה סמרטוט, תהיה עם עמוד שדרה, אל תתבייש לעשות מה שצריך כדי להשיג את המטרה, כדי להיות טוב, כדי להיטיב. שוב, בלי פוזות, בלי צלצולים, פשוט לעשות. ככל שתחשוב, יותר, בכללי לחשוב על החיים, וגם לפני כל דבר שתעשה, ככה אתה תעשה טוב יותר ופחות תעשה דברים שאתה לא רוצה… כמובן שצריך גם את הרצון ברגע האמת, אבל חשיבה לפני משפיעה…".

***

כל כך הרבה מחנכים מנסים להחדיר ולהטמיע את ספרי המוסר בלבבות התלמידים שלהם. הנה לנו דוגמא לאדם גדול שחי בתוכנו ונשם את ספרי המוסר האלו והראה במכתב שנחשף לאחר מותו שגם לדור ה-Z יש נשמות גדולות ומעוררות השראה, שיכולות להגיע אלינו ולהסתובב בתוכנו עטופות בקליפת אגוז.

אז לפני שנשפוט את הדור האחרון הזה ונחליט שהוא נרפה ועסוק בקטנות של עצמו, כדאי שנעצור רגע, נתבונן במכתב של דוד יהודה יצחק הי"ד ונבין שאולי מלאכים נוכל למצוא בשמיים, אבל אנשים גדולים ומעוררי השראה, ילידי דור הZ-, נוכל למצוא ממש כאן, בינינו.

***

לפני כמה זמן הגעתי לתפלת שחרית באחד מבתי הכנסת בירושלים. בגלל החום הלוהט שהיה בחוץ, בחדר ממוזג אחד התחלפו המניינים: מניין אחד סיים והשני נכנס.

כך היה גם עם המניין שלנו: איך שסיימנו, ישר עמד להיכנס המניין הבא. אלא, שפתאום קלטתי משהו מעניין: אדם מבוגר מאוד עמד ליד הבימה עם מסכת 'סוטה' והכריז שהוא מתחיל לעשות סיום מסכת, מה שלא 'בא טוב' לבאי המניין הבא שהתכוננו להיכנס לחדר הממוזג ולהתפלל שמונה עשרה.

וכך החלה מהומה: אדם אחד ניסה להשתיק את הקשיש וצעק לעברו: 'נו…נו…' תוך כדי שהוא מנופף בידיו ומשתמש בכל מתודה אפשרית להעביר לו את המסר שהזמן הזה, עכשיו, זה לא זמן מתאים. ואז גם בחור צעיר ונשוי, הסתכל לעבר האדם הקשיש ואמר לו בסבר פנים חמורות: "שששש! נו!".

הייתי בהלם. 'אתה אמיתי? הקשיש הזה יכול להיות סבא שלך?', חשבתי. ואז, כאילו שהוא קרא את מחשבותיי, הגיע אדם מבוגר יותר ונזף בבחור הצעיר: "מי אתה שתגיד לו 'שקט?'".

***

למה נזכרתי בזה? כי הייתי השבת בשכונת 'בית הכרם' ומאחר הצהריים החלו לזרום המוני מפגינים עם דגלי ישראל לכיוון משכן הכנסת. באחת מהפעמים, עבר שם אדם מבוגר, קשיש, עם חולצה שמרוחות עליה המילים 'דמוקרטיה זה בנפשנו', ולתדהמתי קלטתי ילד שצעק לעברו 'בוזזזזז'!

לפני שהספקתי להבין מה קורה, ניגשה אליו אמא שלו ואמרה לו: "מה אתה עושה? הוא יכול להיות סבא שלך!".

וכל כך שמחתי לראות אותה ולדעת שהרבה לפני חשיבות הדמוקרטיה, ההורים בעם שלנו לא שוכחים איך מחנכים כאן בני אדם.

(ואתחנן נחמו תשפ"ג)