ובערנו הרב מקרבנו – הרבנים הפוגעים

אנחנו, כציבור שומר תורה ומסורת, נוטים לחשוב שהרעה החולה של פגיעות מיניות לא שייכת אלינו. גם כשצצים סיפורים על רבנים מוכרים שפגעו פגיעות אנושות בגברים ונשים כאחד, יש מתוכנו המעדיפים להדחיק. ושבתון בחשיפה – עומד להתפרסם סיפור על רב נוסף שפגע באישה בקרוב

מרב לרנר

בשבוע שעבר צפו בתקשורת שתי פרשיות ידועות, שהציבור היה שמח לו לא היו בכלל. האחת – מוטי אלון, לשעבר רב מוערך ונערץ, שהורשע בבית משפט בהטרדות מיניות והוגלה לצפון, ועתה שוב נתפס בקלקלתו, והפרשייה השנייה- בית משפט דחה את ערעורו של עזרא שיינברג, גם הוא רב שבעבר היה מאוד נערץ, הורשע בעבירות מין כלפיי נשים שהעריצוהו, ונכלא לשמונה שנים. איך החברה הדתית מתמודדת עם אלו? והאם פרשיה נוספת בדרך?

***

"אני זוכרת שחודשים אחרי שנחשפו מעלליו של עזרא שיינברג, לא יצאתי מצפת. הרגשתי ששופטים אותי. עד היום כששומעים שאני מצפת שואלים אם היינו קשורים לקהילה הזו ומתחילות שאלות שיפוטיות של 'לא שמתם לב?'. במקביל לזה אנחנו רואים שאת מוטי אלון מחבקים למרות שהורשע בעבירות מין כלפי כאלה שהעריצוהו. החיבוק הזה שם לנו שאלה מול העיניים – האם זה מה שיקרה כשעזרא ייצא מבית הסוהר?", את הדברים הללו אמרה לי ס', מנפגעות עזרא שיינברג, שעד שנחשף בקלקלתו, היה רב נערץ שלה ושל רבות מחברותיה.

אם יש משהו משותף לנפגעי תקיפות מיניות בציבור הדתי הוא העובדה שבמקרים רבים הקהילה, הציבור, בוחרים שלא להאמין להם, לשפוט אותם לחומרה ולחבק דווקא את הפוגעים. סיפורו של מוטי אלון, שחזר בשבוע שעבר לכותרות בעקבות פגיעה נוספת שביצע בתקופה האחרונה בנער צעיר, הוא דוגמא מובהקת לכך: איש שכונה בשם "רב" ואף בשם אדמו"ר, שרבים נהו אחריו ואף רבנים מכובדים צפו לו גדולות בממסד הרבני, ניצל את סמכותו ופגע פגיעות חמורות. למרות שהציבור נחשף לדברים, חלקים בציבור בחרו לראות בנפגע "שקרן" ובפוגע "מסכן", ואף להחזיר את מוטי אלון, אחרי שנות גלות בצפון, לקהילה חמה ומחבקת בירושלים. ומוטי אלון לא לבד. בעבירות דומות לאלה שהוא הורשע הורשעו גם עזרא שיינברג ואליעזר ברלנד, שניצלו את מרותם כדי לפגוע.

הרבנים לא מפסיקים לפגוע

עו"ד שרה מרקוביץ מייצגת נפגעים בתיקי פגיעות מיניות מהגדולים שיש בציבור שלנו ובכללם בתיקי עזרא שיינברג ואליעזר ברלנד. בשיחה עם 'שבתון' היא חושפת כי ישנה פרשה חדשה בקנה, של רב שפגע באישה. כרגע יש צו איסור פרסום על שמו ועל כל פרט מזהה. "אני סבורה שחייבים לפרסם על מנת למנוע פגיעה בנשים נוספות ולאפשר לקורבנות שנפגעו להגיש תלונה. יש כאלו שלא מבינים אפילו שחוו פגיעה, מרוב תמימותם ובשל המניפולציות שמופעלות נגדם על ידי אותם מקובלים כביכול", אומרת עו"ד מרקוביץ.

אם נשים אצבע על הבעיה ועל הסימפטומים – הסיפור תמיד זהה: אנשים מגיעים לרבנים לקבל ברכות ועצות לרוב כשהם בצרה וחלשים, ומחכים בצמא לקבל ברכה. עבור הרבנים הפוגעים מדובר בטרף קל.

עו"ד מרקוביץ: "פגשתי מישהו שלמרות שהוא בן 70, הוא לא יכול לשכוח שנפגע כילד. זו פגיעה לנצח. כל כך חשוב שנהיה מודעים, מספיק עם ההכחשה! כשיש הכחשה לא ניתן לטפל, צריך לבער את הנגע בעזרת זיהוי. צריך לגלות אמפתיה, להאמין להם, להביע חמלה וחוסר שיפוטיות. בתיקים שטיפלתי שמעתי אנשים שאומרים – 'מה הן מטומטמות?' מי שלא היה שם לא מבין את זה, מי שלא התנסה שלא ישפוט. הפושעים האלה בדרך כלל בוחרים את הקורבנות שלהם בפינצטה. מדובר באנשים כריזמטיים, חכמים ומתוחכמים. הם תופסים את האנשים בשלב של צרה כשהם חסרי כוח להבין מה קורה להם".

שיינברג ידע מה להגיד

הסטטיסטיקות מראות שהתוקף הוא תמיד בעל סמכות כלפי הנפגע. בשנים האחרונות אנחנו עדים לנפגעים שבוחרים שלא לשתוק, אלא לנסות לרפא את נפשם הפצועה. ס' היא אחת מהן.

ס' השתייכה לקהילת שיינברג. כשהגיעה לקהילה ראתה שהרב עזרא שיינברג, ראש ישיבה חשובה, הוא אדם של חסד ותורה שרבים מצפינים עד צפת כדי להיוועץ בו וליהנות מברכותיו. היא ובעלה פנו אליו בנושא רפואי. משם זה התפתח לניצול מיני עם מניפולציות רגשיות רבות. "הוא ממש ידע לדרוך על הנקודות הקשות ולהגיד בדיוק מה שצריך", היא מספרת.

נחום פצ'ניק נפגע מינית בגיל הנעורים על ידי אביו, שהוא למעשה גם רב. "אדם כל כך קרוב שפוגע בך זה מסובך וכואב יותר, אבל גם מעורר את המקומות של החמלה", הוא אומר.

"אדם כל כך קרוב שפוגע בך זה מסובך וכואב יותר, אבל גם מעורר את המקומות של החמלה"

הקהילה מגוננת על הפוגעים

כשפגיעות מיניות נעשות בתוך הקהילה והנפגעים בוחרים לשתף בכך, ולו כדי למנוע פגיעות נוספות בעתיד, חלק מהציבור בוחר לראות בהם כשקרנים, חלק אחר בוחר לנדות אותם ולהשאירם בבדידותם וכך למעשה פוצעים אותם שוב ושוב. עלינו לזכור שגם אם מדובר ברב חשוב או מקובל שפגע מינית באחרים, הוא עדיין עבריין מין. אם החברה תמשיך לתמוך בו, נעביר מסר בעייתי לנפגעים – כאילו הם האשמים, ועליהם לסכור את פיהם כי לא יאמינו להם.

נחום נסער: "אנשים מגוננים על הרבנים ועל אנשים חזקים שפגעו מינית והשתמשו במיניות בצורה משפילה. הם מגוננים על עצמם ועל הסיפור הבריא של החברה שלהם. הם לא מגנים אלא מגוננים כי אם לא יעשו כן הסיפור יקרוס, הסיפור הקהילתי ייסדק. העיקר שהתמונה תישאר שלמה. אבל כדי לבנות סיפור אחר והפעם בריא, צריך לסדוק את הסיפור הישן והלא בריא".

ס' מתארת: "ראש אולפנת 'צביה' חפץ-חיים, הרב הורוביץ, הגיע להעיד לטובתו של שיינברג. יש ראש אולפנה שתומך בעבריין מין. מה זה אומר עלינו כחברה, אנחנו לא מסוגלים לתת מקום לנפגעים? אנחנו לא יכולים להכיר בזה שאנשים חוטאים? באיזו זכות אנשים מחליטים שהמתלוננת משקרת? בעצם זה שהציבור לא מסוגל לקבל את זה שאדם חטא, הוא לא נותן אפשרות לאותו פוגע להגיד 'חטאתי'. אם כלל הציבור תומך בו – איך יגיד שחטא? הוא גם לא יכול לעשות תשובה אמתית, כי הוא לא מכיר בחטא, כי כולם תומכים בו. המסר שלנו כחברה הוא מסר נוראי לנפגעים ולנפגעות".

"יש קורבנות שלא מבינים אפילו שהם חוו פגיעה מרוב תמימותם ובשל המניפולציות שמופעלות נגדם על ידי אותם מקובלים, כביכול"

עו"ד מרקוביץ מבחינה בין התיקים של אליעזר ברלנד ועזרא שיינברג בהתייחס להתנהלות הציבור והקהילה: בתיק של אליעזר ברלנד רוב קהילת 'שובו בנים', בה הייתה עיקר הפגיעה, בחרה שלא להאמין לנפגעות. במקום שהן תקבלנה חיבוק מהקהילה, אמפתיה והבנה, הן זכו לניכור, הדבר הכי נוראי לקורבן תקיפה מינית. לעומת זאת, בתיק שיינברג, הנשים הנפגעות קיבלו מההתחלה את התמיכה של הרב שמואל אליהו, הופנו לפסיכולוגים, הייתה הקשבה מלאה, כמעט ולא היה שיפוט, להיפך – הייתה הבנה וחמלה. התנהלות הקהילה בשני המקרים הייתה כל כך שונה וזה השפיע אחרת על הנפגעות.

"הגעתי עם נפגעת בתיק ברלנד לכלא רמלה לוועדת שחרורים. פתאום הופיע הרב גרוסמן, הוא בא להעיד עדות אופי לטובתו של הרב ברלנד. הנפגעת התפרצה עליו, מתוך המעמקים של הלב, כל הזעקה והצעקה יצאה לה. מהסבל היא אמרה לו: 'אתה לא מתבייש, אתה בא לעמוד לטובתו ולצדו, איפה היית? היית צריך לעמוד לצדנו ולטובתנו!'. היפוך היוצרות. אותה מתלוננת צעקה ובכתה והשופט בדימוס שניהל את ההליך עצר אותו ויצא לראות מה קרה, היה קשה להרגיע אותה. ביקשו ממנו שיילך. זה כל כך פגע בה בעניין הזה", מספרת עו"ד מרקוביץ.

ס' מתארת שבשבוע שעבר, בזמן ערעורו של עזרא שיינברג על גזר דינו, התקיימה ההפגנה מחוץ לבית המשפט עליון: "נשים באו וצעקו בקול גדול 'העם דורש עונש אמיתי'. זה היה הדבר הכי עוצמתי שהיה בכל הסיפור של שיינברג ובכל הדרך שעברנו. אלו היו אנשים שלא בהכרח מכירים אותנו ואמרו – יש פה אדם שחטא ואנחנו רוצים שישב בכלא. רב אנס נכנס לכלא. אדם שפגע לא מסתובב חופשי. יש רבנים בציונות הדתית שמחבקים את מוטי אלון ומזמינים אותו לשיעורים וכנסים, אז למה שלמישהו יהיה אומץ להגיד לציבור הדתי 'נפגעתי'? ותאמינו לי – למה שמישהו יאמין? צריך את התגייסות הציבור והרבנים כדי שלאנשים יהיה את האומץ להתלונן".

"עזרא שיינברג ממש ידע לדרוך על הנקודות הקשות ולהגיד בדיוק מה שצריך" 

לא מדברים על זה

אחת הבעיות הנוספות שעל הציבור שלנו ללמוד להתמודד איתן זו ההשתקה של נושאים שקשורים למיניות, חוסר הדיבור על כך בקרב הדור הצעיר וההכחשה.

עו"ד מרקוביץ אומרת: "הדברים היו מאז ומעולם אבל לא נחשפו, היום הם נחשפים. כל מקרה אחד זה איום ונורא לנפגעים ולמשפחה. צריך לעשות הכל כדי למנוע את זה ואחד הדברים זו המודעות והחינוך מגיל צעיר גם לעניין זה".

ס': "אנשים לא מבינים מה זו פגיעה מינית. החיים הם אתגר עבורי, ואני נלחמת כל יום, אבל אני לא מקרה רווחה יותר מאחרים, אנחנו חברה אליטיסטית שלא מבינה מה זה נפגעי תקיפה מינית. זה נראה כמו חייזר שהוא לא חלק מהחברה שלנו".

נחום מסיים בעצה לנפגע או נפגעת הקוראים את הכתבה: "אני מתנדב בקו הסיוע לנפגעי תקיפה מינית וקורא לאנשים לא להתבייש, ולדבר! מי שצריך להתבייש זה מי שפגע. תרימו טלפון ותבקשו עזרה. אל תישארו לבד. זה הצעד הראשון של גאולה אישית. כשמדברים ומאירים את הפינות החשוכות, קורה הריפוי".

אנחנו מחויבים למען אלו שנפגעו, לבער את הרע מקרבנו ולהוקיע את האנשים האלו – גם אם הם רבנים גדולים. זו הדרך שלנו כחברה להבריא, זו הדרך שלנו כחברה להגיד לנפגעים – אנחנו אתכם בכל שלב, מאמינים לכם ונעשה הכל כדי שאחרים לא ייפגעו.