אבי רט (מנהל חינוכי ועורך התלמוד הישראלי [מדיסון])
כ- 3,200 שנה חלפו ממעמד הר סיני ומתן תורה, מהמאה
ה-14 לפני הספירה, עד אמצע המאה ה-19.
3,200 שנה לערך לפני שהעולם התחיל לדבר בשפה של זכויות אדם, דיני עבודה וזכויות עובדים, הציבה התורה את הרף המוסרי המגדיר את היחס בין המעביד לעובד, בין הבעלים לשכיר, את ערך החמלה הנובע מכבוד האדם. כך ציוותה התורה כבר לפני 3,200 שנה, הרבה הרבה לפני האיגודים המקצועיים, האינטרנציונל הסוציאליסטי, ההסתדרות וועדי העובדים למיניהם ברחבי העולם: "לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ.. בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ..".
בארצות הברית של אמריקה, מתחילת ההתיישבות האירופית שם בתחילת המאה ה-17, עד 1865 לערך, העבדות הייתה מוסד חוקי, עסקי ומשגשג שגלגל מיליארדים של דולרים ועקר מיליוני בני אדם מביתם ומכר אותם לעבדים. במשך מאות שנים תעשיות שלמות בארצות הברית התבססו על מיליוני עבדים, בעיקר מתושביה השחורים של אפריקה, תוך כדי ניצול מחפיר, גזענות, השפלה ופגיעה בכל זכויות האדם הבסיסיות. שלא לדבר על מה שהתרחש בשאר מדינות העולם בתחום הזה של עבדות במשך מאות שנים, וחלקם עד עצם היום הזה…
השכיר, האביון, היתום והאלמנה, הם החוליות החלשות בחברה, הניצבות אי שם בתחתית שרשרת המזון. אין מי שידאג להם ולזכויותיהם, אין להם כוח כלכלי או פוליטי, והם נאנקים תחת מכאובם וסבלם.
בדיוק לשם כך, באה התורה, זו שכבר בפסוקים הראשונים הגדירה את קדושת החיים והאדם- 'כִּי בְּצֶלֶם אֱ-לֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם', ואמרה כי צֶלֶם האֱ-לֹהִים הזה, כולל החוליות החלשות, השכיר, האביון היתום והאלמנה, יהיו זכאים לחיים של הגינות וכבוד, ולמערכת חוקים שתשמור ותגן עליהם מפני אדונים ועושקים למיניהם. התורה מזהירה את המעסיקים מפני זעקות השבר של הנתונים למרותם ולחסדיהם: "וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא'.
גם בעת הזו, במאה העשרים ואחת, המאבק על הנחיות התורה הללו לא תם. עדיין מיליוני שכירים ברחבי העולם סובלים מהלנת שכר ומעושק. עדיין מיליוני עובדים זועקים חלשים מול מעסיקים חסרי חמלה, שתאוות הממון משכיחה מהם זכויות אדם מינימליות, וקדושת צלם א-לוהים.
פעמים רבות במסגרת דיונים והרהורים כאלו ואחרים על מידת הרלוונטיות של התורה העתיקה לימינו, כדאי גם לזכור אילו ערכי יסוד ונצח הנחילה התורה כבר לפני אלפי שנים לעולם, לעם היהודי, ולכל אדם, וכמה רגישות אנושית היא גילתה כלפי השכיר בצוותה על המעסיק 'בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ', זאת כאמור אלפי שנים לפני שהעולם בכלל התחיל לדבר בשפה של זכויות עובדים, והיחס לחלש.
(כי תצא תשפ"ג)
