העולם עומד על פרופורציות

כל החיים שלנו מלאים בשטויות של אנשים שיש להם יותר מידי טוב בחיים, עד שחלילה קורה משהו רציני יותר

כששמעתי שאנחנו הולכים להתארח בסופ"ש בצימר בכפר ידעתי שיש למה לצפות: נוף פסטורלי, שקט מבטיח ומקום מרחיב לב שמאפשר התכנסות ומחשבות שאתה לא תמיד מצליח להגיע אליהן עם האווירה של העיר. איך שהגענו, שמנו לב שהרבה מחשבה הושקעה במקום הזה: הקירות נצבעו בגוון שמנת שהשתלב באופן מושלם עם המיטות והריהוט שתרמו לאווירת ההרמוניה ששרתה בבקתה הקסומה.

הפליאה הראשונה תפסה אותי כשנכנסתי לחדר המקלחת. בהתחלה לא האמנתי שזה אמיתי, אבל מבט נוסף הבהיר לי שאני לא חולם: לא היה בחדר ולו וו אחד לתליה, מה שגם לי לתמוה: השקעתם כל כך הרבה כסף בגימורים, לא תשקיעו עוד כמה שקלים בוו לתליה? כאילו, אנשים, דווקא כאן חסכתם? אתם אמיתיים?

לאחר מכן שמתי לב למשהו נוסף: הקופסה של הסוכר הייתה מלאה. הקופסה של התה הייתה מלאה. מכונת הקפה עמדה מוכנה. החלב היה במקרר, ומה היה חסר? דווקא הקופסה של הקפה הייתה ריקה.

הסתכלתי סביב: הכול היה מושלם. מישהו כאן חשב הרבה בשביל לתת חוויה מקסימלית לאורח. אז איך הוא נפל בדברים הקטנים האלו? יכול להיות שבעלי המקום לא מאמינים במשפט: 'א-לוהים נמצא בפרטים הקטנים?' ואיך הקפה אמור למלא את עצמו – מהאוויר?

האמת, די התבאסתי. חיכיתי הרבה לחופשה הזו והרגשתי שהחוויה שלי נדפקה בגלל הפרטים הקטנים הללו. קודם אין וו לתליה ועכשיו קפה? נו באמת.

אתם שואלים מה קרה בהמשך? ובכן, אני אגיד לכם. לא עברה חצי שעה והמזגן נפל…

כן, מה ששמעתם. אוגוסט. חום אימים. והמזגן פשוט נפל. חשבתי שאני הוזה. שזה לא נכון.

מה אני עושה כאן בלי מזגן? ופתאום שמעתי קול שאמר לי: 'נו, חכם גדול, ומה שהפריע לך היה הוו לתליה והקפה הא? ומה תגיד עכשיו'?

וחשבתי כמה שזה סימבולי לחיים שלנו :אנחנו לא מפסיקים לבזבז אותם על שטויות והבלים ו'הוא אמר לי ככה' ו'ההוא עשה לי ככה' ופה פגעו בי כי לא אמרו לי שלום כמו שחשבתי ושם הייתי אמור לקבל קידום – ופתאום כל החיים שלנו מלאים בשטויות של אנשים שיש להם יותר מידי טוב בחיים, עד שחלילה קורה משהו רציני יותר ופתאום הבן אדם מוצא את עצמו במחלקת טיפול נמרץ בבלינסון ולמי איכפת בכלל מכל השטויות שהוא חשב עליהן קודם?

על הפרופורציות העולם עומד.

בסוף היום חשבתי שבא לי להתפוצץ. כאילו בואו, גם לשלם על חופשה וגם לקבל עוגמת נפש? את זה אני יכול לקבל גם בחינם…

התברר לי שהמזגנים נפלו לכל החדרים במתחם. כלומר, אני לא לבד. ניגשתי בסוף היום לאחד מהאנשים שהיה שם, טיפוס שנראה לי כמו עורך דין לעת מצוא ואמרתי לו: "נו, מה אתה אומר? אתה נראה לי כמו אחד שבטח הולך להגיש כאן תביעה. אתה רוצה שנעשה את זה תביעה כללית, של כולנו?".

הוא הסתכל עליי, חייך ואמר: "האמת, זה בדיוק מה שחשבתי. אבל הבעלים של המתחם אמר לי שהם עדיין בהרצה וזה עסק חדש והוא ממש ממש מצטער וכמובן שהם יפצו אותנו.

אתה מבין? אם אח שלי היה פותח עסק של צימרים ובתקופת ההרצה הייתה נופלת עליו פשלה כזו, הייתי רוצה להאמין שהבן אדם שהתארח שם היה מתייחס אליו כמו אל אח ולא ישר מנסה לפשוט את העור שלו כי ככה הוא יוכל להוציא ממנו כמה שיותר. אז ככה גם כאן: בעל הצימר הזה הוא כמו אח שלי… לא נראה לי שאני אתבע אותו. מקסימום נגיע איתו לפשרה ולפיצוי ראוי".

וחשבתי על כל הפילוג והקיטוב והשנאה שכל הזמן מפמפמים לנו שיש בעם שלנו וכמה עצוב וכואב שאף ערוץ לא בחר לפתוח את מהדורת החדשות שלו עם התובנה המופלאה הזו.

(כי תצא תשפ"ג)