לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא – הכל אפשרי

הימים הללו של סוף שנה, כשראש השנה כבר ניצב לו מעבר לפינה, הם ימים ראויים להרהורים וחשבון נפש-ברמה האישית וברמה הציבורית-לאומית.

והשנה- יש בהחלט צורך גדול בכך. הרוחות הסוערות בחוץ ובנשמה מאיימות לסחוף איתן דברים וערכים יקרים לכולנו, מכל חלקי החברה הישראלית.

שנה ושינוי הן לא רק מילים דומות, אלא צורך הכרחי לאדם ולחברה חפצי חיים.

שינוי צריך להתחיל מאיתנו. מכל אחד ואחת. לפני שממהרים להאשים את האחר ולהכות על החזה של הזולת, נכון יותר שכל אחד יתבונן במראה שלו, יבחן את מעשיו ויכה על חזהו שלו.

המילים בכותרת- 'לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא', הלקוחות מפרשת השבוע, באות לומר לכל אדם באשר הוא, שיש לו יכולת לשנות ולהשתנות, ולהתחיל אפילו בדברים קטנים- בדיבור נקי, בהימנעות מרכילות ולשון הרע והתלהמות, בסובלנות ומתן כבוד לזולת, בהקשבה והכלה, וכן הלאה.

המציאות הזו והשינוי הזה- "לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא… כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ".

לפעמים אנחנו נוטים לדבר גבוהה גבוהה, ולעסוק בערכים ואידאלים נעלים, שפעמים רבות נראים רחוקים ולא מעשיים. ערכים כמו 'תיקון עולם' ,'אור לגויים' ו'חברה מוסרית', נראים לנו כאילו אינם ריאליים וכאילו אבד עליהם הכלח.

השינוי נראה בלתי אפשרי. ובדיוק כנגד זה באים פסוקי התורה בסוף השנה, ואומרים לכל אחד מאיתנו- אתה מסוגל – לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא.

כל אחד במקומו ובסביבתו יתחיל שינוי קטן. בעין יותר טובה ובקצת יותר פירגון, במעט יותר סובלנות ובלב יותר חומל, בהקפדה על דיבר מכבד ועל איכות חיים ערכית גבוהה יותר. רק כך, צעד אחד צעד, לאט לאט, יתרחש השינוי, שיתחיל בלבבות וימשיך ברחובות.

זה בידי כל אחד מאיתנו. לא לחפש את מי להאשים אלא לחשוב איך אני יכול לתקן.

הדברים קרובים וישימים. הם מצריכים מאיתנו להגביה ראות, להיכנס לפרופורציות, להעצים אהבת אדם באשר הוא- וכך השינוי יהיה פתיח לשנה החדשה.

שהשנה תהא ב"ה טובה ומבורכת לפרט ולכלל.

גם מימוש המילים הללו של שנה טובה לכולנו אינו בלתי אפשרי. גם עליהן נאמר ונאמין ונפעל מתוך הנחת היסוד המחייבת – '"לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא… כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ".

(ניצבים וילך תשפ"ג)