לך כנוס את כל הסרוגים

 

הפוליטיקאים החרדיים יודעים לעבוד. הם מכירים את נתניהו ויודעים שמה שמעניין אותו יותר מכל זו ההישרדות הפוליטית שלו. צ'יק צ'אק סודרה פגישה בין בני גנץ לרה"ג מאיר צבי ברגמן, מראשי הגדויילים של הציבור הליטאי

כן גיוס, לא גיוס

עניין חוק ה(אי) גיוס קופץ לקידמת הבמה הפוליטית. הסיעות החרדיות מאיימות על נתניהו, שבלי שהחוק יחוקק במלואו בתחילת מושב החורף של הכנסת, הן לא יתנו יד להמשך הרפורמה המשפטית. השר גולדקנופף הבהיר בקולו: אנחנו את חלקנו מילאנו (בתמיכה בביטול עילת הסבירות), כעת על הממשלה לקיים את שהתחייבה לנו בהסכם הקואליציוני. כלומר, חוק הגיוס מלא מלא. אלא, שגם בליכוד נשמעים יותר ויותר קולות כי הפעם זה לא יעבור. המחאה החברתית סביב הרפורמה המשפטית 'הדליקה' את הרחוב סביב סוגיית אי גיוס צעירים חרדיים לצבא. יותר ויותר הורים חילוניים לצעירים אומרים: לא נהיה הפראיירים. (כאילו שבני ה-18 שומעים להם. עובדה- הגיוס האחרון היה מעולה ליחידות קרביות). ח"כים ליכודניקים חשים את השטח וחוששים שאם יתמכו בפטור גורף לצעירים חרדיים, זה יזיק להם בפריימריז בליכוד (מעניין שבמפלגת הציונות הדתית לא חוששים מכך, אולי להיפך). בשיחות לא רשמיות הליכוד כבר הבהיר לסיעות החרדיות כי החוק יעבור שינויים משמעותיים, בדגש על זה שלא יהיה פטור גורף לכולם וכי יוצעו חלופות אזרחיות. עפ"י העיתונאי החרדי ישי כהן, בכיר מאוד במטכ״ל התבטא בשיחה עם גורם בסיעות החרדיות: אין מצב להגיע לנוסח מוסכם בחוק הגיוס כל עוד המדינה בוערת סביב הרפורמה. גלנט אומר בשיחות עם ראשי הסיעות החרדיות: לא יכול לחתום על חוק הגיוס, גם אם הסכמתי בעבר. השר אופיר סופר, קצין קרבי במיל. עם צל"ש האלוף, אמר ב׳גלי ישראל׳: "סוגיית חוק הגיוס שעומדת לפתחנו כרגע, הרבה יותר דרמטית ליציבות הממשלה ביחס לרפורמה. וזה היחס שהיא צריכה לקבל".

כידוע, הפוליטיקאים החרדיים יודעים לעבוד. הם מכירים את נתניהו ויודעים שמה שמעניין אותו יותר מכל זו ההישרדות הפוליטית שלו. לכן, צ'יק צ'אק סודרה פגישה בין בני גנץ, יו"ר מפלגת המחנה המרכזי, לרה"ג מאיר צבי ברגמן, מראשי הגדויילים של הציבור הליטאי. גנץ, שבשבועות האחרונים טווה קשרים בציבור החרדי, התכוון מן הסתם לשטוח בפני הרב את המתווה שהכין עם אייזנקוט לגיוס צעירים חרדיים (וערבים) לצד אפשרות של שירות לאומי כללי או בקהילה החרדית, ואופציה להיכנס ללימודים ולעבודה, ולצד אלה כמובן מספר מוסכם שתורתם אומנותם שלא יגוייסו, אבל אחרי משפטי נימוס קצרים, הבהיר הרב ברגמן לגנץ בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: אין מה לדבר. ציטוט: "בעניין בני הישיבות אנחנו לא יכולים לוותר על זה כמלוא הנימה. רבי סעדיה גאון אמר 'אין אומתנו אומה אלא בתורתה'. זה מה שהחזיק אותנו בכל הדורות, בכל הגלויות. רק התורה הקדושה. אנחנו איננו הבעלים על התורה כדי שנוכל להתפשר עליה. מציגים השכם והערב את בני היהדות באופן מוטה ושקרי, כביכול אנחנו רוצים לכוף על הציבור הכללי. אנחנו רוצים לשמור על עצמנו, על הישיבות שלנו ועל החינוך שלנו. שלא יתערבו לנו". הרב ברגמן גם אמר לגנץ כי נושא הרפורמה המשפטית לא נוגעת לציבור החרדי ואינה מעניינו (רמז לאפשרות לשת"פ?) וכן הוסיף כי יזכה (גנץ) לחיי עולם הבא אם יאפשר המשך הפטור מגיוס לחרדים.

וכעת, לפואנטה. אם מישהו בליכוד נטה לזלזל במפגש הזה בין גנץ לרב ברגמן שליט"א, כאשר בא הבוקר, והוא ראה שהפגישה סוקרה ואף הונצחה בצילום בעיתון 'יתד נאמן', מן הסתם נפל לו האסימון שלחברים החרדיים יש עניין לאותת לליכוד – אתם לא האופציה היחידה שלנו. גם גנץ הוא בהחלט אופציה הבאה בחשבון. אז, מה יהיה? כותב שורות אלה שותף להערכה, שעניין חוק הגיוס יוסיף להיות נושא מרכזי במחאה החברתית ויוסיף הרבה שמן למדורה לאחר ה-12 בספטמבר, יום הדיון בבג"צ בנושאים המהותיים של הרפורמה המשפטית, כזכור, בהרכב של 15 שופטי בג"צ. עניין (אי) גיוסם של חרדים לצה"ל כבר הפיל ממשלה, כבר מנע הקמת ממשלה אחרת, ולא מן הנמנע כי גם הפעם, בעוד חודשים ספורים, יהיה זה שיכריע את הממשלה הזו. קשה להאמין שהחרדים (אולי להבדיל מש"ס) יסכימו לכל מתווה, אפילו זה של גנץ ואייזנקוט, שיש בו הכרח להתגייס. לצבא ו/או לשירות אזרחי. המילה 'חובה' בהקשר הזה מבחינתם היא פרסונה נון גרטה.

המסמר האחרון של 'הבית היהודי'

כ-70 חברי מרכז הבית היהודי (שבעבר מנה 800 חברות וחברים ועד לא מזמן 480) הטריחו עצמם לכינוס המרכז ו'ברוב מוחץ' (כהגדרת הודעת הדוברות), אישרו את ההצעה שהביאה בפניהם חגית משה לאיחוד 'הבית היהודי' עם מפלגת 'איחוד הלאומי-תקומה׳, עליו סיכמה חגית משה לפני כשבועיים עם בצלאל סמוטריץ'. במסגרת ההסכם יצורפו 80 חברי מרכז הבית היהודי אל מרכז המפלגה המאוחדת שתיקרא מעתה 'המפלגה הדתית לאומית- הציונות הדתית' ונציגי המפלגה המאוחדת בבחירות לרשויות המקומיות ירוצו תחת האותיות 'טב'. כמו כן, יצורפו נציגי הבית היהודי שייבחרו בבחירות המוניציפאליות הקרובות כחברים מן המניין במרכז המפלגה וכן תצא המפלגה המאוחדת למפקד רחב בציבור הדתי לאומי בחודשים הקרובים. חגית משה אמרה בין השאר: "קיבלנו היום החלטה היסטורית בכדי להתחיל תהליך איחוי ואיחוד אמיתי של כל בני ובנות הציבור הדתי לאומי, על שלל גווניו ואמונותיו… בעזרת ה' בתקופה מורכבת זאת נחזור להיות ה'מקף המחבר' של הציבור הישראלי כולו". בעיניים שלי: אשרי המאמין.

ועוד בעיניים שלי; האמנם המפלגה הזו תצליח לאחד את מגוון הזרמים והדעות בציבור הדתי לאומי? בהיבט האוטופי, בהחלט שווה. למה לא? מכפיל כוח להשגת הישגים. אכן, יש לברך על הכוונה לקיים מיפקד גדול, שכל מי שמזדהה עם ערכיי הציונות הדתית יתפקד, וישפיע בבחירת הנציגים לכנסת. אלא, שלענ"ד, המחלוקות המהותיות הפנימיות כה עזות, הפילוגים כה מושרשים (רוצים דוגמאות של רבנים שלא יישבו אלה עם אלה, למשל?), העמדות כל כך קוטביות, החינוך נפרד לתת-קבוצות, היחס השונה מהותית לנושא המאחזים שאינם מוסדרים, נערי הגבעות, הרצון לספח את יו"ש וכדומה, וגם המחלוקות הכואבות בנושאים מהותיים של דת-מדינה (כגון: שאלת אופן גיורם של כחצי מיליון עולי חבר העמים שחיים עמנו) ועוד ועוד – לא באמת מצביעים על מכנה משותף רחב למנעד העצום הזה של 'סרוגים'. אז אולי בהיבט של מכפיל כוח בכנסת זה טוב, אבל ביום-יום, לענ"ד אין לזה היתכנות. ויחסי סמוטריץ- בן גביר, יוכיחו, וזה עוד כששניהם מעוגנים על הסקלה הימנית ביותר. אם אפילו הם לא מסתדרים, איך יסתדרו בתוך הסלט הזה 'סרוגים' ממחנה המרכז? לטעמי, הם יתקשו להרגיש שם בבית. כיפה סרוגה על הראש של כולם- זה לא בהכרח מכנה משותף מספיק כדי לשהות תחת כנפיי מפלגה אחרת שמטרתה לקדם ערכים. כשהפער בערכים הרצויים כה גדול, מתבקש קודם שיכשירו את הלבבות. אחר כך יעשו 'לך כנוס את כל הסרוגים'.

עונת הנדודין

ידיהם של פקידי משרד הפנים עמוסות בימים אלה עבודה, לא רק בהנפקת דרכונים ואשרות שהייה לבאים מאוקראינה, אלא גם בבקשות של שינוי כתובת. איך זה מסתדר עם הירידה החדה במכירת דירות? נורא פשוט. הבחירות לרשויות המקומיות הבעל"ט. במפלגות החרדיות נערכים להן בצורה הכי מאורגנת שאפשר. הקודקודים שם עשו מיפוי באיזה ערים הכי חשוב להם להציג ניצחון. אז מה עושים? יוסי שטארק דיווח ב׳חדשות JDN׳ כי בישיבת ׳דעת אהרן׳ (קפלן החדשה) מסרו בשם ראש הישיבה הגר״נ קפלן כי על התלמידים (שבאים ממקומות שונים בארץ) להעביר כתובת לירושלים לקראת הבחירות, מלבד תושבי בית שמש, שיידרשו לתמוך במועמד של ׳דגל התורה׳ בעיר. עוד ישיבה ועוד ישיבה ועוד ישיבה שיעשו ככה, וזו תוספת משמעותית של אלפי קולות למלגה החרדית במועצת עיריית ירושלים. חוקי? כן. מוסרי? (להשפיע בקולי שלי על בחירות בעיר שאינני גר בה, אינני משלם ארנונה בה וכדומה), לא בטוח. לו אני משרד הפנים, בשנה בה מתנהלות בחירות לרשויות, הייתי מחתים את המבקש כי אכן עבר לכתובת המדווחת ואם ייתפס בשקר, ישלם קנס.

סוף סוף?

עשרות שנים שהורים לילדים בישיבות תיכוניות מתלוננים (ולטעמי בצדק) על גובה שכר הלימוד. נכון, תמיד יש הסברים למכביר, כמו: הרבה שעות גמרא, מספר תלמידים קטן בכיתה, ועוד, אך על הכיס העניין מכביד, בטח אם אתם הורים לכמה ילדים בגיל תיכון. תמיד, אבל תמיד, לפני בחירות לכנסת, נציגי המפלגות ה'סרוגות' מבטיחים להביא להורדת גובה שכר הלימוד בישיבות התיכוניות ובאולפנות. גם בצלאל סמוטריץ' הבטיח, ומודה, (גם) אנחנו היינו סקפטיים. ועכשיו, לא מן הנמנע שנצטרך 'לאכול את הכובע'. העיתון 'דה מרקר' דיווח כי הממשלה צפויה להוזיל את תשלומי ההורים בפנימיות שבישיבות התיכוניות ובאולפנות של הציבור הדתי באמצעות תקציב ששוריין לטובת שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳, בכספים הקואליציוניים. אם כך, מתבקש להסיר את הכובע בפניו. ו'דה מרקר', כדרכה של התקשורת, הוסיף שלצד זאת, באחרונה ביקש משרד החינוך להגדיל את תשלומי ההורים עבור שאר בתי הספר. כלומר, זה על חשבון זה. אז אלף- לסמוטריץ' יש אג'נדה, וזה לגיטימי גם אם לא מריח נעים. בית- אם יתאמצו- ימצאו גם ל'שאר בתי הספר'. יש מספיק לכולם, צריך רק לדעת לשים את היד בעיתוי המתאים.

אדם קרוב אצל עצמו

שר התרבות והספורט מיקי זוהר החליט שמשרדו יממן הופעות במיליונים של האמנים הכי מוכרים כאן ב-17 ערים שונות, חודשיים לפני הבחירות לרשויות. מי זכו בפריבילגיה זו, שיש הרואים אותה כ'זריקת עידוד' של השר זוהר לראשי אותן רשויות מקומיות? שבע ערים/ מועצות בהם ראש הרשות מהליכוד, 9 שראש הרשות המקומית נתמך ליכוד ומקום אחד נוסף בלתי מזוהה מבחינת האוריינטציה הפוליטית של העומד בראשו. התנועה לאיכות השלטון ותנועת ישראל חופשית פנו למשרד התרבות וביקשו את התבחינים לבחירה ברשויות המקומיות האלה. אם לא יינתן מענה ראוי, סביר שיפנו לערכאות. האמת? אני לא מבין מה הגופים האלה עושים עצמם מופתעים. כך היה בעבר, עוד בשלטון המפא"יניקים, כך הווה וכך מן הסתם גם יהיה. אדם קרוב אצל עצמו. עוד דוגמא מימים אלה? ערוץ כאן טוען כי בדק ומצא פער של עשרות אחוזים בתקצוב בניית כיתות חדשות לטובת רשויות שהעומד בראשן מהליכוד או נתמך על ידי המפלגה. משרד החינוך אישר תקצוב בניית 87% מהכיתות שהתבקשו על ידי רשויות ליכודניקיות. 60% מהכיתות שהתבקשו על ידי רשויות שהעומד בראשן מכהן מטעם מפלגות הקואליציה ו-38% בלבד מהכיתות ברשויות שהעומד בראשן מכהן מטעם האופוזיציה או נתמך על ידיה. אז ייתכן שרשויות שאינן ליכודניקיות לא יודעות לעבוד, לא יודעות להגיש בקשות כדבעי וכדומה. זו אפשרות אחת. אפשרות שנייה היא, כמובן, ש"בשביל מה יש חברים"?

כולם יקבלו

מיזם חדש במשרד לשירותי דת יאפשר למועצות הדתיות להנגיש לאזרחי ישראל יהדות במאור פנים ולקחת חלק בסיורי סליחות, שמחת בית השואבה, אירועי הלימוד בהושענא רבה והקפות שניות. לצורך כך העמיד המשרד לשירותי דת תקציב של כ- 6 מיליון שקל. הפעילויות מיועדות לקהל הרחב, חלקן בתשלום סמלי ומחלקן ייהנה הציבור ללא תשלום. הערה צינית שלנו; הפעם לא יוכלו להתלונן שרק מועצות דתיות של ש"ס ייהנו מהעניין, שכן רוב מוחלט של המועצות הדתיות הן בידיים של ש"ס. כך הווה וכך יהיה. (ופעם, לפני ש"ס, הן היו, אבל כולן, בידיים של המפד"ל ז"ל).

להקדים תרופה למכה

החום המעיק שכאן הוא כסף קטן לעומת מה שמתחולל במקומות אחרים. בהוואי, למשל, התחוללו שרפות ענק שכילו עיירה שלמה ממש עד היסוד. לא נשאר כלום. כל הבתים הפכו לגוש עפר מפוחם. תוהו ובוהו. פרופ' יואב יאיר, דיקן ביה"ס לקיימות באונ' רייכמן, הזהיר ברדיו 103 אפ-אם, על רקע אסון השריפה בהוואי: "זו לא שאלה של האם זה יקרה בישראל – אלא מתי זה יקרה. היו לנו שריפות בחיפה ובהרי ירושלים. השירות המטאורולוגי ושירותי הכיבוי צריכים להיות עירניים. הדחיפות הזו של אירועי קיצון תלך ותגבר". נקווה שמי שצריך לוקח את העניין הזה ברצינות (ולא כמו שלא לוקחים ברצינות את הצורך המשווע במיגון יישובים בצפון אל נוכח מתקפה צפויה של החיזבאללה, שלדעת מומחים גם היא לא שאלה של האם אלא של מתי).

(כי תצא תשפ"ג)