למה חשוב לשים לב?

למילים האחרונות שאומר האדם בחייו יש פעמים רבות משמעות גדולה יותר מאשר דיבורים אחרים שאמר במהלך החיים. המילים האחרונות באות לסכם, להורות דרך וכיוון, ומהוות מעין צוואה וחתימת הדברים.

פרשת האזינו לא רק חותמת עוד שנה, אלא חותמת במובנים רבים את חייו ודבריו של משה רבנו, גדול המנהיגים והנביאים, זה שהוציא את העם ממצרים והובילם ארבעים שנה מול האתגרים הרבים במדבר, עד שהביאם אל מפתנה של הארץ המובטחת, אליה הוא בעצמו לא יזכה לבוא.

במשפטי הסיום של חייו אומר משה בין היתר שתי מילים משמעותיות, שניתנות להבנה בשני אופנים- 'שִׂימוּ לְבַבְכֶם'.

המילים הללו לקוחות מתוך משפט שלם שאומר משה: ".. וַיְכַל מֹשֶׁה לְדַבֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם…".

הביטוי 'שימו לבבכם', בפשטות, בא לומר- שימו לב לדברים הרבים שאמרתי לכם, תנו להם תשומת לב.

ואפשר לומר רעיון נוסף הטמון במילים הללו של משה-  'שִׂימוּ לְבַבְכֶם' פירושו – תעבדו עם הלב. בבואכם להתנהל בחייכם ולקבל החלטות, אל תעבדו רק עם הראש, הנתונים, הטבלאות ודוחות האקסל. מעבר לכל הנתונים שימו גם את ליבכם בתהליך קבלת ההחלטות, וביחס לסובב אתכם. 'שימו לב' זה גם 'תשגיחו', וגם 'תעבדו עם הלב'.

במובנים רבים, העולם שלנו הוא עולם שכלתני – רציונאלי. אנחנו עובדים מול מחשבים, מול עובדות, ומול נתונים. הם בסיס העבודה שלנו בחיים, ועל פי כל הדברים הללו אנחנו מקבלים החלטות, ומפתחים את היחס לסובב אותנו. פעמים, מרוב מידע ונתונים אנחנו פועלים כמו בינה מלאכותית ולא כמו בני אדם עם לב.

בסוף חייו, לפני הכניסה לארץ, מבקש משה מהעם לשים לב היטב לכל הכתוב בתורה, לכל הערכים, התובנות וההנחיות לחיים, ובמקביל, הוא מבקש מהם לא לשכוח את הלב, את הרגש, את האנושיות והחמלה, כדי שבסופו של דבר במיזוג הנכון תתקבלנה ההחלטות הנכונות, והאדם והעם יתנהלו וילכו בשביל הזהב ובדרך המאוזנת והראויה.

כך נכנסים אל הארץ. כך נכנסים אל שנה חדשה.

שנה טובה ומתוקה. כתיבה וחתימה טובה.

(האזינו תשפ"ד)