עובד ה' אמתי לא מדקלם דברים בלי הבנה רק כי הם כתובים בספר
הרבי מקוצק הוא אחת הדמויות המלוות אותי במסלול חיי בעולם הזה. אם רבי נחמן לימד את כולם לחפש נקודות טובות, הרי שהקוצקער לימד לחפש דווקא את נקודת האמת. כשמסתכלים על כל התורה, המצוות והתפילות שעשינו, הן עשויות להיראות כמו ערימה מכובדת למדי: תראו כמה דפי גמרא למדנו, כמה שעות תפילה צברנו, כמה הנחות תפילין ושבתות וברכות, וכן הלאה. אבל כמה מתוך זה באמת פעל משהו במציאות, בנו או באחרים? כמה מתוך זה נעשה בכוונה אמיתית לשם שמיים, מתוך אהבה ויראה, וכמה רק מתוך הרגל, נוחות או מנהג?
נניח שזכיתי לכתוב ספר תורני או אמוני. השקעתי בו שעות רבות ומאמצים, וברוך השם הוא נמכר באלפי עותקים וזוכה לביקורות מוצלחות. אני רוצה לטפוח לעצמי על השכם בקורת רוח, ואז מגיע הקוצקער. 'לא כל כך מהר', הוא נוהם. על כמה אנשים הוא באמת השפיע? כמה מהם באמת שינו משהו בחייהם בעקבותיו? האם הם התקרבו יותר לה', או רק נהנו מהקריאה, הפטירו "זה נחמד" והמשיכו בחייהם כרגיל?'
או נניח שלמדתי את כל הש"ס. הישג מרשים, לא? – 'נו, אז למדת את הש"ס', מפטיר הקוצקער – 'אבל מה הש"ס לימד אותך? הוא שינה בך משהו? הוא הפך אותך לאדם טוב יותר, ירא שמיים יותר? או רק העניק לך הזדמנות לצטט כל מיני סוגיות כדי להרשים אחרים?'
התפללתי את תפילות הימים הנוראים בכוונה והתרגשות? מה בדיוק כיוונתי? על מלכות ה' או על חשבון הבנק שלי? והאם התרגשתי באמת מרוממותו של ה', או מכישרונו המוזיקלי של החזן? איפה נקודת האמת בכל זה, הא?
הדברים הללו לא נועדו לייאש או לבאס, אלא לדרבן אותנו לשיפור מתמיד. כמו שצריך לחפש את הנקודות הטובות של רבי נחמן כדי לא ליפול לייאוש, כך צריך לחפש את נקודות האמת של הקוצקער כדי לברר את עצמנו, כדי להתקדם, כדי שלא תזוח דעתנו עלינו. עובד ה' אמיתי לא מקיים מצוות כמצוות אנשים מלומדה, ולא מדקלם דברים בלי הבנה רק כי הם כתובים בספר. הוא לא סופר דפי גמרא או שעות תפילה, אלא חותר לשינוי והשפעה אמיתית. נקודת אמת ועוד נקודת אמת – כך מגביהים את השמיים.
(סוכות תשפ"ד)