מערכת שבתוןמדי יום אנו עוטים על עצמנו את הטלית, כדבר שבשגרה, אך מסתבר שמאחורי ייצור הטלית נדרשת מלאכת מחשבת, הרבה ידע וכמובן דקדוקי הלכה. איך זה עובד? במרכז המבקרים של מפעל 'משכן התכלת' קיבלנו את התמונה כולה
זאב עסיס
הטלית מלווה אותנו בכל שלבי החיים. היא עטויה על הסנדק בברית המילה, עוטפת אותנו בברכת הכהנים, אנו לובשים אותה כציצית, משתמשים בה כחופה בחתונה ואף עוטפים איתה את גופנו בסוף חיינו. אמנם אנחנו מזכירים אותה בקריאת שמע מדי יום ביומו ומדקלמים את המצווה- "והייתה לכם לציצית וראיתם אותו..", אך מה באמת יודעים על הטלית ועל שיטת הייצור שלה?
מסתבר שתהליך הכנת הטלית הינו מורכב ודורש מיומנות, ירידה לפרטים והתמודדות עם ההגבלות ההלכתיות השונות מזה ועם הביקוש המגוון מזה. כדי להבין כיצד מייצרים טליתות, נסענו למרכז המבקרים של 'משכן התכלת' בבאר שבע, מפעל המייצר טליתות, ציציות ותפילין.
במפעל, הפועל זה 22 שנים, ניתן לצפות בתהליך הייצור המרשים. ייצור הטלית מתחלק לשניים- ייצור הציציות וייצור הבגד עצמו. ייצור הציציות הינו 'לשמה', כלומר חייב להיעשות בצורה ידנית על ידי אנשים יראי שמיים המברכים 'לשם מצוות ציצית', ואילו ייצור הבגד עצמו אינו מחויב בכך ועיקר התהליך נעשה על ידי מכונות מיוחדות. הטעם ההלכתי לעבודת היד הנדרשת בייצור הציצית נובע מלשון הפסוק- "ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם…".
תהליך הכנת הציצית מרתק: מאחר שהציצית חייבת להיעשות בעבודת יד, לאורך כל פס הייצור ניתן לראות בחורים צעירים שעוסקים במלאכה הפיזית כשסידור פתוח מולם והם ממלמלים את הברכות. התהליך כולל שלושה שלבים מרכזיים: שלב הניפוץ, בו לוקחים את הצמר ומסרקים אותו שוב ושוב למה שנקרא 'לשונות צמר', שלב הטוויה, בו טווים את הצמר לחוטים דקים אך חזקים, ולבסוף שלב השזירה, בו לוקחים 8 חוטים נפרדים ושוזרים אותם לכדי חוטי הציצית שאנו מכירים. כל השלבים נעשים, כאמור, על ידי אנשים יראי שמיים.
פס הייצור של הבגד מרתק לא פחות: מדובר במתחם ענק הכולל עשרות מכונות ועובדים, חדר תפירה המאכלס עובדים ועובדות שעומלים על תפירת העטרות השונות, וחוטים בתהליכים שונים מתוחים לרוחב החדר. ייצור הבגד עצמו, נעשה בחמישה שלבים. ראשית, שלב 'השתייה'- מכינים את השתי, החוט המהווה את התשתית, מגלגלים אותו על מנור ולאחר מכן מכונה מיוחדת אורגת אותו עם הערב על נולים עד שנוצר הבגד עצמו. לאחר שנוצר הבגד הוא עובר הלבנה בתהליך כימי ואופטי מבוקר, ואז נתפרת העטרה על ידי צוות התופרים והתופרות. לבסוף, לאחר שהבגד מוכן, נקשרות אליו הציציות- קשירה שצריכה גם היא להיות 'לשמה', בצורה ידנית, על ידי אדם ירא שמיים.
אחד האתגרים העומדים בפני "משכן התכלת" הוא העובדה שלכל קהילה ועדה יש את הטלית שמייחדת אותה, ורק אותה היא תעטה. מה שבעיקר מבדיל בין הקהילות השונות הם הצבע והדוגמה של הפסים שעל הטלית- פסים לבנים, שחורים, כמות הפסים ועוד, וסוג הקשירה של הציצית. הלכתית ישנם הבדלים משמעותיים בין קשירות ספרדיות לבין קשירות אשכנזיות, קשירות לפי הרמב"ם, לפי חב"ד ועוד. בנוסף ישנם הבדלים שנובעים מהייחוד של הקהילות. יש קהילה שתעדיף אריגה משובצת, בעוד קהילה אחרת תבחר באריגה רגילה או חלקה, או אפילו בשני סוגי טליתות- קלה לקיץ וכבדה יותר לחורף. חסידות סאטמר, למשל, תתעטף בטלית עם עטרה מבריקה ונוצצת, בעוד שבמקום אחר עשויים להעדיף עטרה פשוטה יותר. התימנים, למשל, יקנו לרוב טלית עם מספר רב יחסית של פסים שחורים ועם עטרה ייחודית עשויה כמעין רשת. הבדל נוסף הוא בחורים- טלית יכולה להיות בעלת חור אחד, שניים, באלכסון או בצורה אופקית. כך למשל החב"דניקים יעטו טלית בעלת שני חורים אלכסוניים, בעוד שהספרדים והליטאים יעטו טלית בעלת חור אחד בלבד.
כמו כן, לכל קהילה ישנם המשגיחים שלה. למפעל מגיעים מעת לעת משגיחים מטעם הכשרים שונים ובודקים שהציציות אכן נעשות בעבודת יד ('ניפוץ', במלרע), שהעובדים הם אכן אנשים יראי שמיים המברכים "לשם מצוות ציצית", שקצה הבד יהיה ב-90 מעלות, שהצמר הינו צמר טהור ולא שעטנז ואפילו בוחנים את המרחק בין החור שבו מוכנסות הציציות לבין קצה הטלית.
תפילין עבודת יד
באחד המתחמים במפעל נמצא החדר בו ניתן לראות כיצד מייצרים תפילין, החל משלב לחיצת המכבש שמעבד את העורות, דרך הכנסת הקלפים וצביעת הבתים ועד הכנסתם לקופסה. גם התפילין מיוצרות בעבודת יד, ולשמחת המבקרים ניתן לקחת חלק פעיל בתהליך- בשעה שהגענו למקום, יושבת במתחם משפחה שהגיעה למרכז המבקרים לכבוד בר המצווה של בנה, ובעוד היא מקבלת הסבר על תהליך הכנת התפילין, משתתף חתן השמחה בהכנת התפילין שלו עצמו.
ההצצה המרתקת לפס הייצור של הטלית והתפילין הציבה מראה והעלתה שאלה רחבה בפנינו, אנשים מאמינים ושומרי תורה ומצוות- עד כמה אנחנו מכירים את הטעמים לפעולות שאנחנו עושים או נמנעים מהם בשם האמונה? על אף שהתשובה לשאלה היא סובייקטיבית, לעיתים אנחנו מקבלים הזדמנות מיוחדת להבין לעומק מה עומד מאחורי מה שאנחנו עושים, ואולי עלינו לנצל אותה כדי לבצע את הדברים בצורה שלמה יותר.
