אבינועם הרש (מחנך ומעביר שיחות להורים מורים ונוער)בכל בוקר, לפני התחלת השיעור הראשון, הייתי ניגש לשומר בית הספר ויחד היינו מנתחים את המהלכים הבאים של מכבי חיפה ומה הסיכוי, אם בכלל, שייקחו אליפות רביעית. פתאום אני כל כך מתגעגע לשיחות הללו – לפריווילגיה לדבר על כלום, להתענג על השיחה בנושאים כל כך לא חשובים.
ביום ראשון חזרנו ללמד, וההצפה מאיימת לבלוע אותי. הורים שואלים אותי איך אפשר בכל זאת לדאוג לשגרת חיים שפויה עבור הילדים שלנו. לתפקוד. בדרך כלל, אני מפנה אותם לפסיכולוגים או לגורם מוסמך אחר. במקביל, כתבתי את ארבע הנקודות הבאות בעבורכם ההורים מזווית הראייה שלי כמחנך כדי לנסות ולמקד אתכם בדברים החשובים, לדעתי, להצלחת ילדיכם בשגרה החירום שנכפתה עלינו.
- דיבור אישי, במיוחד עכשיו
אין כמעט הורה שאני לא מדבר איתו שלא מכיר בחשיבות השיח הרגשי והפתוח שהוא אמור לנהל עם הילד שלו. אוורור רגשות יומי מול ההורים הוכח כגורם חשוב מאין כמותו לרווחתם הנפשית של הילדים, ובכל זאת כמה הורים אתם מכירים המקפידים בכל יום לדברר את ילדיהם ולשאול אותם פשוט 'איך היה בבית הספר?'
לכולנו יש את כל התירוצים הטובים שבעולם. באמת, בלי ציניות. כולנו עובדים, עמוסים ומוצאים את עצמנו במלחמת הישרדות תמידית, בטח עכשיו. למי בכלל יש ראש להתחיל ולפתח שיחת עומק מול הילדים. אבל דווקא עכשיו נראה שהילדים שלכם זקוקים לכם מתמיד; זקוקים לשיח האישי והפתוח הזה שיעלה קומה מעבר לתשובות הרגילות של 'בסדר' ו'טוב', שהילדים עונים לנו בדרך כלל.
במהלך שנות ההוראה שלי נתקלתי בתלמידים מופנמים, שהר געש היה צפירת הרגעה לידם. הם רק חיכו שמישהו ייתן להם את התחושה הבטוחה שהם יכולים לפרוק. אל תבנו על השקט של הילדים שלכם, זה הזמן להיות שם בשבילם.
- מתמטיקה, אנגלית, שפה? שחררו
המשוואה פשוטה: כולנו רוצים שהילדים שלנו יצטיינו במקצועות ריאליים כדי שישפרו את סיכויים להתקבל לפקולטה יוקרתית באוניברסיטה איכותית. הרי לכם תמצית ההבטחה הישראלית בשורה אחת. ובכל זאת, בתקופה הזו ייתכן מאוד שמשאביהם המנטליים של הילדים יהיו נתונים לדברים אחרים לגמרי, למשל מלחמת האיסוף שלהם לא להתפרק נוכח החרדות והלחץ התמידיים המלווים אותם ביומיום. לא בטוח שעכשיו זה הזמן ללחוץ על הילדים לתת את הפוש שתמיד קיוויתם שייתנו כדי לעבור את המבחן באנגלית או במתמטיקה. כרגע כל המשאבים מוקדשים לרווחה הנפשית שלהם.
ודאי שגם בזמנים אלו מתמטיקה ואנגלית חשובות, אני רק כותב שכמו שכל עם ישראל נוכח לדעת, בחיים יש דברים חשובים – ויש חשובים יותר. העובדה שהילדים בכלל מגיעים לבית הספר ומנסים לשמור על שגרה, זה כבר הישג ראוי להערכה ולא מובן מאליו.
- חברים – רשת הביטחון של הילדים שלכם
בזמנים אלו, חשוב לוודא עם המחנכים שהילדים לא נשארים לבד אלא נמצאים באינטראקציות תמידיות עם חברים שלהם. יש משהו מחזק ומעודד ברשת התמיכה שתלמידים מעניקים אחד לשני, שאף מבוגר לא יכול לחקות.
התקשרו אל המחנכים של הילדים שלכם ושאלו אותם: האם הילד מבלה בהפסקות עם החברים שלו? האם הילדה נמצאת לבד בכיתה? האם טוב להם במהלך השיעור? זכרו: המחנך הוא זוג העיניים שלכם בכיתה, והרבה פעמים המידע שיש לו חיוני ואקוטי להשלמת התמונה שתשקף את מצבו הרגשי של ילדיכם.
- זה הזמן לגדול!
אחד מהדברים שנמצאו והוכחו כמרגיעים ביותר הוא נתינה והתנדבות בהתאם לרציונל הפשוט: אדם שעסוק בלעזור לאחר – לא עסוק בטרדות של עצמו. תמיד טוב ללמד את הילדים שלכם להביע סולידריות חברתית ולדאוג לתלמידים אחרים, חלשים יותר חברתית, שקופים. האכפתיות והרגישות יהפכו אותם לאנשים גדולים וטובים יותר, אבל בזמנים כאלו על אחת כמה וכמה.
שתפו את הילדים שלכם בחשיבות שאילת השלום לכל אדם ותלמיד. הסבירו להם מה הם צריכים לעשות אם הם רואים חבר שנראה מוטרד ולא מעלה חיוך. זה הזמן לצאת מעצמנו ולגדול! שתפו אותם במגוון ההתנדבויות הקיימות ובמעשי החסד הרבים; ברוח מעוררת ההשראה הנושבת בינות לחברה הישראלית, נכנסת ויוצאת מבין החרכים שאך לפני כמה שבועות ייצגו את השבריריות של החברה שלנו.
ומה תקבלו? ילדים גדולים במובן הגדול של המילה. תלמידים שגם הרבה אחרי שהמלחמה תיגמר, ייקחו איתם את הרגלי החיים שהטמעתם בהם ויהפכו לאנשים שלמים ואציליים יותר. ובואו נודה על האמת: איזה הורה לא היה חותם על תכונות כאלו לילדים שלו?
שתהיה לנו שנת לימודים בטוחה ומלאת חוויות למידה
