טור זה מופק לזמן המלחמה ומטרתו מתן הכוונה מעשית ומבוססת מחקר, לשמירה על בריאות הנפש והגברת החוסן במצבי משבר ואי ודאות.
השבוע אבקש לשתף אתכם בעקרונות מתוך מודל ותיק ויעיל שפותח על ידי פרופסור מוּלי להד וצוותו, במרכז החירום והחוסן בקריית שמונה. מודל זה קרוי בראשי תיבות: גש"ר מאח"ד (באנגלית: Basic Ph), והוא מתאר שישה ערוצים של התמודדות במצבי משבר ואי ודאות.
הנחת יסוד היא שבשעת משבר כל אדם מנסה להתמודד בשפה הראשונית הטבעית לו ושבדרך כלל נשתמש ביותר מערוץ אחד של התמודדות. טענה נוספת נוגעת לכך שהערוץ שידגים מצוקה – דרכו ניתן את המענה הראשוני, ובהמשך נוכל גם להרחיב את רפרטואר ערוצי ההתמודדות שלנו.
להלן ששת ערוצי ההתמודדות:
גוף. גופנו מגיב למצבים מעוררי חרדה באופנים שונים כמו הזעה, כאב בטן, יובש בפה, חוסר רעב, רעב עז, צורך בפעילות ועוד. הגוף מדבר, ואנו נדרשים להקשיב לאותותיו ולתת לו מענה – מעט מים, פעילות, מגע מנחם.
שכל. אנו תרים אחר מידע כדי לעבד את הנתונים ולהשיג "הבנה" של האיום ולהתגונן מפניו. במצב חירום נפעל כמסננת ונאסוף רק מידע חיוני לצורך הגברת המוגנות הגופנית והנפשית. כל מידע אחר נמצא מחקרית כמחליש מורלית וגופנית, ובסיס לפיתוח חרדות ולטראומטיזציה.
רגש. מחקר שהשווה את הרכבן הכימי של דמעות שמקורן בחיתוך בצל לכאלה שמקורן באירוע רגשי, מצא כי מדובר בחומרים שונים המופרשים על ידי הגוף. בכי, צחוק הנראה לא הגיוני, פחד, כעס ותסכול המתעוררים בעקבות המצב, יש לתת להם לעבור בשקט ללא התנגדות. הם יחלפו, והגוף יתחשל.
מערכת אמונות. ליקוט ואמירה של משפטים מעצימים המעניקים כוח להתמודדות, מן המקורות או מכל מקום אחר, מייצרים עמדה של חוסן והופכים למנטרה המצילה מפני נפילה לחרדה. מומלץ לערוך רשימה כזו לצורך שינון, ואף לחלוק אמירות מחזקות בקרב בני המשפחה.
חברה. בני האדם הם יצורים חברתיים. שהייה עם אחרים יכולה לסייע ולהקל את תחושת הבדידות ולהקטין נטייה שלנו לרחמים עצמיים. לחלופין – אין לכפות על אדם המעדיף להיות לבד, חברה והמולה.
דמיון. חשיפה לסיפורי גבורה והתמודדות או פנייה ליצירות דמיוניות (ספרים, סרטים, מחזות), מאפשרות עיבוד מעצים ותקווה.
מחקרים מוכיחים שרובנו מסוגלים להתמודד עם אתגרים מורכבים באופן טבעי! עם זאת, חידוד המודעות לערוצי ההתמודדות הללו יאפשר לנו להיעזר בהם באופן יעיל ולקבל בהבנה את תגובות הסביבה למצב המאתגר שבו אנו מצויים.
לתגובות: naomieini1@gmail.com