הרב אליעזר חיים שנוולד (ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין)מאז פרצה מלחמת 'חרבות הברזל' הזדמן לנו לשוחח ב'שטחי הכינוס' שבשערי עזה ובשטחי האימונים בכל מרחב הדרום, עם אלפי חיילים ומפקדים מיחידות שונות, סדירות ומילואים. היו ביניהם כאלה שכבר השתתפו בלחימה וכאלה שהיו לפני לחימה.
מאז מלחמת שלום הגליל זכינו להשתתף במלחמות ישראל כמפקדים בצה"ל, אולם תמיד היינו בגזרה מסוימת. לראשונה הזדמן לנו לקבל תמונה רחבה ומגוונת, המייצגת את החתך הכללי של חיילי צה"ל הלוחמים.
המכנה המשותף שפגשנו כמעט אצל כולם הוא אמונה מוחלטת בצדקת המלחמה, עוצמה ונחישות להיות שותפים בלחימה ולקחת אחריות על גורל העם והמדינה, מתוך מודעות מלאה לסיכונים שיש בה. רבים מהם היו יכולים להיפטר ממנה, מסיבות שונות, והיו בהם לא מעט מתנדבים שנלחמו בכל כוחם כדי שיגייסו אותם ללחימה. הם לא היו מוכנים לסבול את המחשבה שהם יישארו בביתם, בזמן שאחרים נלחמים כדי להגן עליהם ועל משפחתם, ועל המדינה והעם.
מאז עלה עם ישראל על במת ההיסטוריה, הוא נמצא במסע מתמשך אל עבר העתיד, שלו ושל העולם. של תיקון עולם במלכות שדי. אבות האומה פרצו את הדרך והתוו את הכיוון. מאז כל דור תורם את חלקו ומתקדם בו ככל יכולתו. אולם, אין מדובר במסע רגיל. זהו 'מסע אלונקות', שבו יש חלק מהאומה שלוקח אחריות על גורלה ודרכה ו'נושא' את האלונקה הכבדה על כתפיו, והשאר 'נישאים' על האלונקה. זהו מסע מפרך המתקיים בשטח מלא מהמורות, עליות ומורדות, ואין 'שוויון בנטל'. לצידי המסלול של 'מסע האלונקות' ניצבים אויבי ישראל שבכל דור, 'העומדים עלינו לכלותנו', ומנסים לפגוע בנושאי האלונקה ובנישאים עליה, ולהטות אותה ממסלולה. לשם כך הם משתמשים באמצעים תרבותיים ורוחניים, ובאמצעים אלימים ומלחמתיים. מטבע הדברים 'נושאי' האלונקה פגיעים יותר. כך מועברת האלונקה ב'מסע הדורות' – מדור אחד לאחריות של הדור הבא. כל אחד בתורו.
קשה להסביר מה מניע כל אחד מהם לבחור להיות מ'נושאי' האלונקה, המבקשים לשאת בכובד האחריות, הרוחנית והביטחונית, ולא לחפש את הדרך להימנע מכך ולמצוא את עצמם על האלונקה. אולם, ניתן להבחין שהם מתעקשים להיות מה'נושאים' ולא מה'נישאים'. אם נשים אותם על האלונקה, הם יתקוממו וימצאו את הדרך כיצד להיכנס תחת האלונקה. האם זהו תוצר חינוכי או שיש פרופיל של דנ"א נפשי, מיוחד, של טיפוסים, שמסליל אותם להיות מה'נושאים', ודנ"א של אלה המכוון אותם למצוא את עצמם להיות מה'נישאים'? פעמים רבות הם אפילו אינם מבקשים על כך הוקרה או הערכה, הם מרגישים שלכך נועדו. בשטחי הכינוס והאימונים פגשתי אלפים מ'נושאי האלונקה' של דורנו, למרות הסיכונים, והם ראויים להערכה ולהוקרה.
פרשת תולדות פותחת בציון ה'תולדות' של 'אבות' האומה: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק" (בר' כה, יט). אח"כ מוזכרת גם לידת יעקב: "וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב" (שם כו). הדגש על ה'תולדות' שבין האבות מורה שיש ביניהם רציפות, המשכיות ושותפות לסלילת אותה הדרך: "אברהם הוליד את יצחק – כלומר יצחק תולדתו וזרעו וממלא מקומו" (בכור שור שם).
הדמיון ביניהם היה בדרך המשותפת וגם בממדים החיצוניים: "ואמר 'אברהם הוליד את יצחק', ולא אמר יעקב ועשו. להורות כי תולדותיו לא היו אלא היות בן אברהם, צדיק כאביו והולך בדרכי ה'. בעניין שהיה ניכר במעשיו שהיה בן אברהם, וכל הרואה אותו אומר בוודאי אברהם הוליד את יצחק, כי הוא דומה לאביו במעשיו. ולזה רמזו ז"ל באומרם (תנחומא תולדות א) 'אברהם הוליד את יצחק, שהיה זיו איקונין שלו דומה לאביו, בעניין שכל העולם יאמרו אברהם הוליד את יצחק'. וכ"ז להורות על מעשיו שהיו מתוקנים כמו שהיו דרכי אביו, וכמו שהיה דומה במעשיו כך היה דומה בצורתו" ('צרור המור' שם).
מאז האבות אנו ממשיכים את 'מסע האלונקות של הדורות'. בחודש כסלו אנו מעלים על נס את חלקם של דור החשמונאים בנשיאת המסע לדורות. "שאלמלא הם נשתכחה תורה מישראל" (רמב"ן בר' מ"ה).
אשרי חלקו של מי שזכה להיות מ'נושאי' אלונקת הדורות.
מוקדש להצלחת חיילי צה"ל ולשמירתם לבל יאונה להם כל רע, לרפואת בני מרדכי אברהם בן מלכה נ"י ולרפואת כל הפצועים ולהשבת החטופים
(תולדות תשפ"ד)
