השבוע בעזרת גברים: אילון לוי, דובר במערך ההסברה הלאומי

אילון לוי, דובר במערך ההסברה הלאומי לתקשורת הבינלאומית, בן 32 מתל אביב

השתתפות במועדוני דיבייט כנער

כמו שבתלמוד כתוב, כל תלמיד חכם צריך לדעת להוכיח שגם שרץ הוא כשר, הדיבייט מאמן את שרירי הוויכוח והשכנוע, והיכולת לחשוב בצורה ביקורתית גם על דעות שלך וגם על דעות שאתה לא מחזיק בהן. מדובר בפעילות חשובה ביותר: להכשיר את הדור הבא לפעילות הסברתית. לאורך כל התיכון והאוניברסיטה, השתתפתי במועדוני דיבייט והגעתי גם לאליפויות עולם ואירופה.

השירות הצבאי

שירתי כחייל בודד ביחידת תיאום פעולות הממשלה בשטחים. עליתי לארץ אחרי התואר השני כדי להתגייס לצבא, בגיל 23. זו הייתה חוויה מרתקת מאחורי הקלעים, בפגישות עם גורמי ממשל ישראליים, גורמי הרש"פ והקהילה הבינלאומית. מאז נשארתי בארץ.

מתרגם ספרים

תרגמתי כ-30 ספרי עיון מעברית לאנגלית, בעיקר ספרים המתייחסים לתולדות ישראל והחברה הישראלית עכשווית, ביניהם ספרים שהשפיעו מאוד על השיח הציבורי בשנים האחרונות: "מלכוד 67" ו"חזרה בלי תשובה" של מיכה גודמן, "מלחמת זכות השיבה" של עדי שורץ ועינת וילף בנושא הפליטים הפלסטינים, "מהתנ"ך ועד מדינת היהודים" של אסף מלאך, ואחד האהובים עליי – "תולדות היהודים" של עשהאל אבלמן (טרם יצא לאור באנגלית).

דובר במערך ההסברה הלאומי מאז פרוץ המלחמה

אל מול התקשורת הבינלאומית אני דובר במערך ההסברה הלאומי, יחד עם צוות – שגריר ישראל בבריטניה לשעבר מארק רגב, טל היינריך ואבי איימן. טל ואני גם משתתפים במסיבות עיתונאים על בסיס כמעט יומי.

האוניברסיטאות בארה"ב שלא נאבקות בתופעת האנטישמיות

אנחנו בבעיה רצינית מול הדור הצעיר בארה"ב, שלפי הסקרים מחולק חצי-חצי: חצי בעד ישראל וחצי בעד חמאס. השתלטה שם אידיאולוגיה רעילה והרסנית, ששוללת לחלוטין את קיומה של מדינת ישראל בגבולות כלשהם ורואה בה התגלמות הרוע. יידרש מאמץ רציני להיאבק בזה ולתת חיזוק גדול ליהודים צעירים בארה"ב, שנאלצים עכשיו לבחור צד – או ישראל והעולם היהודי, או החברה הפרוגרסיבית. הם נמצאים במצב לא קל בכלל.

דעת העולם עלינו

ההנהגה בעולם החופשי נמצאת מאחורינו, היא מבינה שהמלחמה הזאת חייבת להסתיים במיטוט חמאס. הזוועות של 7 באוקטובר עוררו גל עצום של תמיכה בישראל והזדהות איתה, אבל ככל שעובר הזמן ומתפרסמות תמונות של ההרס בעזה ומספר ההרוגים שם – יותר ויותר קשה להם להידבק בתפיסה הראשונית שלהם, שישראל לא יכולה להתקיים לצד משטר חמאס.

הריאיון המתוקשר עם קיי בורלי ברשת "סקיי ניוז"

זה הריאיון החמישי ברשימת הראיונות שהכי התלוננו עליו בשנה האחרונה. ידעתי שיש פה רגע טלוויזיוני נדיר, ולכן החלטתי לעשות פרצוף. בשל הפוטנציאל התקשורתי גם גזרתי את הקטע והעליתי אותו לטוויטר. אבל שאנשים יכינו סטיקרים עם הפרצוף שלי ושזה יהפוך למם ויראלי? לזה לא ציפיתי. הרמת הגבות הייתה הדרך הפשוטה להביע את התחושה שישראלים רבים מרגישים – שלפעמים, לא משנה מה נעשה ומה נאמר, יש תמיד אנשים שיעוותו את זה נגדנו.

רגע מאתגר בקריירה

הרגע הנוכחי הוא ללא ספק הכי מאתגר בקריירה המקצועית שלי. לא פשוט לקום בבוקר בכל יום ולמעשה להכריז מלחמה על כל העולם, כי למעשה אנחנו תוקפים לא רק את חמאס, אלא גם את כל גורמי הקהילה הבינלאומית שמטייחים את הפשעים של חמאס. זה באמת לצאת לקרב בכל יום ולהילחם במספר חזיתות: גם במסיבות עיתונאים; גם בראיונות לתקשורת – בשיא זה הגיע ל-12 ראיונות ביום; וגם להכין חומר לאינסטגרם כדי לטרגט קהלים שונים. זה מאתגר מאוד.

יעד אחרי המלחמה

קודם נגיע לאחרי המלחמה, נמוטט את שלטון הרוע של חמאס, נשיב את כל החטופים – ואז נחשוב איך נתקדם ביום שאחרי. אני מקווה מאוד שביום שאחרי לא נשוב למלחמות היהודים שהיו לנו לפני המלחמה, שלא נחזור לעולם ל-7 באוקטובר וגם לא ל-6 באוקטובר.