רגע לפני שמשה ואהרון ניגשים לפרעה כדי למלא את שליחותם, מתחילה פרשייה המפרטת את משפחות בני ישראל הנמצאים במצרים. הפסוקים מתארים את משפחות בני ראובן ובני שמעון ומגיעים לבני לוי. בשבט לוי יש תיאור מפורט יותר, המגיע עד לייחוסם המדויק של משה ואהרון – מי היו הוריהם, הדודים, בני הדודים, לפרטי פרטים. לאחר מכן, התורה לא ממשיכה לתאר את שאר השבטים, ובעצם רומזת לנו שהעצירה הזאת ברצף הסיפור נועדה אך ורק כדי להציג לנו את הייחוס של משה ואהרון.
ניתן לחשוב שיש פה תיאור המאפשר לראות את ייחוסם המיוחד לשבט לוי, שעוד נפגוש אותו בהמשך כשבט ייחודי ומוביל. הרש"ר הירש מביא דווקא הסבר אחר: "מעתה נודעה חשיבות יתרה לעריכת רשימה מדויקת של ייחוסם וקרבתם, כדי להעיד בזאת לכל הדורות, כי רגיל ואנושי הוא מקור מחצבתם, ורגיל ואנושי הוא טבע ברייתם".
גם בתקופה העתיקה קרה שאנשים שהצטיינו כמיטיבי עמם, ניטלה מהם אחרי מותם דמותם האנושית ובגלל עלילות פאר "א-לוהיות" זכו למוצא "א-לוהי". למעשה, הרש"ר הירש אומר כאן דבר הפוך: הייחוס שלהם מוזכר לא כדי להראות עד כמה הם מיוחדים, אלא כדי להראות עד כמה הם אנושיים. שנזכור שהמקור שלהם רגיל לגמרי.
ההבנה שמשה ואהרון במקורם אנשים רגילים, אינה מפחיתה מגדולתם אלא מאפשרת לנו להזדהות איתם

תיאוריית ההשוואה החברתית של החוקר לאון פסטינגר אומרת שיש לאדם דחף ללמוד על עצמו, יכולותיו ודעותיו על ידי ההשוואה שלו לאחרים. מחקרים מראים שהאנשים שאנחנו נוטים להשוות אליהם, יהיו בעיקר חברי קבוצת השווים. אנשים שאולי טובים יותר או טובים פחות מאיתנו, אבל נמצאים ברמה שנצליח להשוות אליה. לפיכך, ההבנה שמשה ואהרון במקורם אנשים רגילים, אינה מפחיתה מגדולתם אלא מאפשרת לנו להזדהות איתם ולשאוף להיות כמותם.
בימים אלו של מלחמה אנו יכולים לשמוע מאות ואלפי סיפורי גבורה שמתרחשים סביבנו כל הזמן. לעיתים, השיח שמפאר ומאדיר את הגיבורים הללו, ובייחוד ההספדים על אלו שנהרגו, יכולים לתת לנו תחושה שהם יוצאי דופן, מיוחדים. להביא אותנו למסקנה שלא נוכל להגיע לרמה שלהם.
אזכור קורותיהם של משה ואהרון יכול ללמד אותנו שדווקא להיפך: אותם אנשים הם אכן גיבורים, מיוחדים עם תעצומות נפש גדולות. אולם, כמו שהערכים, החינוך מהבית והסיטואציה שנקלעו אליה הצליחו להביא אותם לנהוג בגבורה, כך גם אנחנו יכולים ברגע האמת להיות גיבורים ולבחור בטוב.
אם נבין את זה, נוכל גם לזהות את הגיבורים שיש סביבנו, שאינם בשדה הקרב ואינם בסכנת חיים. מגיבורי הקרב וגיבורי השגרה נוכל ללמוד ולהתחזק ולזהות את העוצמות שלנו.