עמוד האש ועמוד הענן

"וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה. לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָם".

כדי לדעת לאיזה כיוון עליהם לפנות במסעם במדבר, צריכים בני ישראל מורי דרך – עמוד ענן ביום ועמוד אש בלילה. יחד עם זאת, מדוע התורה הרחיבה ואמרה "לא ימיש"? הרי העם לא צעד כל רגע ורגע במשך 40 שנה ולא היו צריכים את מורי הדרך באופן קבוע.

בדיון על זמן הדלקת נרות שבת, רב יוסף לומד מ"לא ימיש" על כך שהייתה נקודת זמן מדויקת שבה עמוד הענן ועמוד האש חפפו ביניהם והתחלפו. הוא מקביל זאת לרגע שבו החול והקודש מתחלפים ביניהם. ב"עין איה" מוסיף הרב קוק שבהחלפת המשמרות הזאת יש ליצור חפיפה מסוימת. זהו תפקידם של "קבלת תוספת שבת" ו"מלווה מלכה".

בהקבלה לעולם העבודה, פירושו של הרב קוק נשמע כמו עצה טובה לחלוקת משמרות. טוב שתהיה חפיפה מסוימת בין משמרת היום למשמרת הלילה כדי להעביר מקל, להחליף מידע ולהתחיל את המשמרת במקצועיות מלאה.

בני ישראל אכן מקבלים אחראי משמרת מקצועיים שלא זזים מהעם גם במסעם וגם בחנייתם, ולצד "להנחותם בדרך" הם שימשו לתפקידים נוספים. הלילה מביא עימו חושך ופחד, ומצריך עמוד אש שגם ייתן אור וחום. ביום, לעמוד הענן יש גם תפקיד רוחני והוא חונה על המשכן כאשר יש התגלות אלוקית.

כמו עובד חדש, לצד "הזריקה למים", העם צריך גם מנטור שניתן יהיה להסתכל עליו

עד כה, בני ישראל היו עם של עבדים הפועלים תחת הנחיה מדויקת של נוגשי מצרים. עם כזה יכול לאבד את עצמו בדרך חופשית במדבר וזקוק לעזרה המותאמת לצרכיו. הוא צריך שילוב של עמוד אש ועמוד ענן, כל אחד בזמנו, כדי שהעם לא ילך לאיבוד. כמו עובד חדש, לצד "הזריקה למים", הוא צריך גם מנטור שניתן יהיה להסתכל עליו. כפי שעמוד הענן ועמוד האש משלימים זה את זה, כך גם העזרים לעובד או לעם החדש צריכים להתאים לתקופה ולמשמרת. רק כאשר יצבור ביטחון, יוכל העובד להתאים את עצמו לסיטואציות מורכבות בעבודה ואולי גם להיות "עמוד" עבור אחרים.

השבוע הלך מאיתנו סבא שלי, ישראל פרידחי, עוקב הדוק וקורא פעיל ונלהב של הטור הזה. הוא היה סבא, חבר ומנטור, והלך מעמנו בפתאומיות. כפי שעלה מהשבעה, הוא היה עמוד אש ועמוד ענן, שידע לשים לב לכל אחד מהילדים, הנכדים, השכנים והחברים ולסייע בצנעה ובשקט, תוך שמתאים את עצמו ברגישות לצרכיו של כל אחד. יהיו הדברים לעילוי נשמתו. מתגעגע.