אחינו היקרים, בני הציבור החרדי,
אנו נמצאים בשעה הרת גורל לעם ישראל, שלא הייתה כמותה. שעה שאנו נלחמים בעזה נגד אויב מר ומפלצתי, שטבח בנו באכזריות שאין כמותה, בגברים ונשים בתינוקות ובזקנים.
מאז הטבח בשבת שמחת תורה "נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים וגו' לִשְׁלֹחַ יָד בִּמְבַקְשֵׁי רָעָתָם" (אסתר ט, ב), עזבו את בתיהם ויצאו בחירוף נפש למלחמה: "נִקְהֲלוּ וְעָמֹד עַל נַפְשָׁם וְנוֹחַ מֵאֹיְבֵיהֶם וְהָרוֹג בְּשֹׂנְאֵיהֶם וגו'" (שם ט, טז).
בו בזמן אנו מתכוננים למלחמה אפשרית מול אויבנו מצפון, שאכזריותם גדולה אף עוד יותר, אשר זוממים לפגוע באזרחים בעורף באמצעות אלפי טילים קטלניים, ולנסות לחדור ליישובים ולערים בצפון ולפגוע בתושביהם. אויבים שאומרים בגלוי את מטרתם: "אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד" (תהילים פג, ה).
יש גם סכנה שאויבים נוספים יצטרפו ללחימה בתוך ערינו, ובחזיתות נוספות קרובות ורחוקות.
בשעה זו אנו זקוקים להרבה יותר חיילים שיגנו על חיי אזרחי המדינה מפני אויבינו המקיפים אותנו מכל העברים 'כי כסלא לעוגיא' (ברכות ו א), ואנו קוראים לכם להיות שותפים עימנו בהגנה על עם ישראל מפני אויביו. להתגייס "לְעֶזְרַת ד' בַּגִּבּוֹרִים" (שופטים ה, כג).
כולנו מודעים לחשיבות הקריטית של לימוד תורה, שמחזיקה את הקיום של עם ישראל וזהותו ובעלת השפעה ישירה על הסייעתא דשמיא במלחמה. אנו מעריכים אתכם על העמידה במשימה הקדושה של ההתגייסות ללימוד התורה, והנכונות לשאת בעולה בגבורה גם במחיר כלכלי של חיים בצמצום.
אנחנו בעיצומה של מלחמת מצווה של "עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם" (רמב"ם מלכים ה, א)! ואנו זקוקים לשותפות שלכם גם בהגנה הפיזית, בהצלת חיים של ממש, מפני 'פיקוח נפש' של רבים מאחינו בית ישראל (רי"ף סנהדרין פ"ח דף רפ"ז ע"ב).
ב"ה זכינו בחצי היובל האחרון להתגייסות של חיילים מהציבור החרדי, והם עושים חיל ומצילים חיים. גם אנחנו זכינו להיות שותפים ולסייע להם בתחילת הדרך. כמה מהבוגרים של המסלול גם פגשו אתכם במלחמה הנוכחית כשותפים בלחימה לכל דבר, ומקדשים שם שמיים ברבים. לאחרונה אף גדל היקף המתגייסים החרדים לשלב ב'. אולם, בשעה הזו אנו זקוקים להרחבת השורות גם בשירות הסדיר.
אומנם בעבר היו שהשתמשו בדרישה לגיוס חרדים ככלי ניגוח בזירה הפוליטית, או כדרך לנסות לשנות את אורח חייכם החרדי, ויש לכם חשדנות מוצדקת, אולם כיום הקריאה אליכם באה ממקום של צורך קיומי אמיתי. אנו זקוקים לשותפותכם בחזית ובעורף כלוחמים ותומכי לחימה.
בקריאה זו אין לנו כל כוונה לפגוע חלילה בעולם התורה, היקר לליבנו, באלה שמוסרים את עצמם ללימודה בשקידה ובהתמדה, ומתגדלים בתורה.
ברי לנו שניתן להגדיל את היקף המתגייסים באופן משמעותי מבלי לפגוע בו כלל, מקרב אלה שלא ראו ברכה בלימודם או כאלה שממילא מתכוונים לסיים את לימודם בישיבה.
אנו מודעים לכך שמאז האסון הנורא בשבת שמחת תורה קיים שינוי בהלכי הרוח גם בציבור החרדי עצמו. שישנם מביניכם יותר כאלה שקשה להם להיות בבחינת "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה" (במדבר לב, ו). שסיפורי הגיבורים והנופלים הי"ד חדורי האמונה והעוצמה של יראת שמיים, נוגעים לליבכם. ושיש בציבור החרדי יותר שמעוניינים כיום להתגייס ולהיות שותפים במלחמה.

אולם, עדיין קיים החשש שמא ההתגייסות תפגע חלילה ברמתכם הרוחנית. אך את זאת דעו, אחיי היקרים, כי מניסיון של 65 השנים שבהן קיימות ישיבות ההסדר, ומניסיוני האישי כראש ישיבת הסדר, שגם התגייס לצה"ל במסגרת ישיבות ההסדר לפני כ-43 שנים ופיקד על בני ישיבות הסדר, הוכח שהשילוב בין לימוד התורה והשירות הצבאי – בין הספרא לסייפא – לא אמור לפגוע בלימוד התורה. יש תלמידי חכמים גדולים שצמחו משילוב זה, וגם רבבות של אנשי מעשה יראי שמיים. שהגבורה שבאה מתוך האמונה ב"אוזר ישראל בגבורה" מתפתחת ב'אוהלי צבא', ויש לה גם יכולת השפעה על הגבורה של חיי היום-יום של "יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו, שיהא הוא מעורר השחר" (פתיחת שולחן ערוך או"ח א, א) ובלימוד התורה ב'אוהלי תורה'.
אכן, בעבר היו מקרים שחלק מההבטחות לאפשר לחיילים החרדים לשמור על אורח חיים חרדי לא קוימו, ובכך נפגע האמון. בחלק מהמקרים הללו אף היינו שותפים במאמצים לטפל בהם כדי לתקנם. אולם, כיום במערכת הצבאית ישנה הבנה גדולה יותר ומחויבות גדולה יותר להבטיח לכם שמירה מלאה על אורח חייכם החרדי. כמו כן, ככל שיגדל מספר המתגייסים מקרבכם – כך גם תהיה יותר עוצמה שתשמר את אורח חייכם הייחודי.
לפני כעשור הגיע היקף המתגייסים מקרבכם לשיאו, כתהליך בריא ומתוך מודעות לחשיבותו. לצערנו, החל אז מהלך מזיק שהונע מתוך מניעים פוליטיים, שביקש לייצר לחצים ומצג כוחני של כפייה. כל ניסיונותינו להתריע בפני "ועדת השוויון בנטל" שהדבר עלול לגרום לתגובת נגד ולפגיעה בהיקף המתגייסים, לא נשמעו, והנזק נעשה.
כיום ברור לנו שהשינוי צריך להיעשות בהדרגה, מתוך רצון עצמי פנימי ולא בכפייה. שצריך לפתוח בפניכם מגוון של אפשרויות שירות שיתאימו לכם ויאפשרו שירות על פי היכולת. אולם, זה צריך לבוא מכם, באמירת 'הנני'. מתוך ערבות הדדית של "כל ישראל ערבים זה לזה", ומתוך אחריות לגורל תושבי המדינה ולחיי משפחותיכם, הוריכם, אחיכם ואחיותיכם, הקטנים והגדולים.
אני מאמין שמהלך זה יביא לאחדות גדולה בעם ישראל ולקידוש שם שמיים. שכל רואיכם יכירוכם כי אתם זֶרַע בֵּרַךְ ה', ועל כל אחד מכם ייאמר "עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר" (ישעיהו מט, ג).
אחינו היקרים, "חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹקֵינוּ וַד' יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו" (שמו"ב י, יב).