הרב אברהם רזניקוב (רב המרכז הרפואי איכילוב, תל אביב)בפסוקים הראשונים של פרשת 'תרומה' מופיע הציווי לקחת תרומה למשכן: "מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ". כל החומרים לבניית המשכן הם חומרים וחפצים מחומרי חיינו – השולחן וכליו, ארון הברית, הכיור, הבדים, הלולאות, הקרסים, טבעות הזהב והמנורה. הכל מדויק! כל זאת על מנת שבני ישראל "ירגישו בבית" ויתחברו לזהותם ולערכים החשובים לקיומם, כמשפחה, כחברה וכעם.
הרב יונתן זקס מציין כי בניית המשכן היא שיקוף של בריאת העולם בידי אלוקים. הבריאה האנושית קשורה ומשקפת את הבריאה האלוקית .הבית שהאדם בונה לאלוקים הוא לא רק בניין או מבנה, אלא קודם כל מקום בנפש שבו האדם שומר לא-ל בחייו. היצירה האלוקית – היקום, הטבע, בעלי החיים והאדם – קשורה באופן הדוק ליצירה האנושית. את הקיום האנושי יש לכונן בתבנית הבריאה. האדם, שנברא בצלם אלוקים, שואב ממעשיו של הבורא דוגמה ומופת לחייו שלו – מה הוא בורא אף אתה היה בורא, מה הוא שובת אף אתה תשבות.
את אופן שביתת השבת למדו בתלמוד מההקשר בין מלאכת לשבת למלאכת המשכן (שבת, מ"ט ע"ב). הקשר בין מלאכת שבת למלאכת המשכן מופיע בסוגיה זו באופן טכני, צורני. מה שעשו במקדש אסור לעשות בשבת. במקום אחר לומדת הגמרא באמצעות היקש את העיקרון ש"מלאכת מחשבת אסרה תורה" (חגיגה, י' ע"א). כלומר, מלאכת המשכן היא מלאכה של יצירה ואומנות. 'מלאכת מחשבת', הנאסרת בשבת, פירוש הדבר שהמחשבה חשבה בדעתו ונתכוון לה, מלאכה הנעשית בכוונה אם באופן ישיר ואם כאשר המלאכה היא תוצר לוואי הכרחי ורצוי.
האם בשבת, במצבים שבהם המחשבה היא היוצרת את התוצאה ההלכתית, בלא צורך בפעולה, גם אז ייאסר השימוש בבינה מלאכותית?
הטכנולוגיה המודרנית והשינויים התרבותיים יצרו תצורות חדשות של עבודה, שבהן הגבולות בין עבודה למנוחה, בין מקום העבודה לבית, הולכים ומיטשטשים. מצוות השבת היא הזדמנות לשוב ולהגדיר עבור עצמנו מהם גבולות העבודה, הן ביחס לזמן והן ביחס למרחב, וזאת כדי שהעבודה לא תפלוש ותשעבד את כל עיתותינו.
מעמד המכונה המופעלת בידי האדם בשבת נידון רבות בשנים האחרונות עם שכלולן של המכונות. היחס בין הפועל לפעולה נחקר, בין השאר, כאשר הפעולה האנושית כולה מסתכמת בפעולה קלושה, כהסטת מתג או עקימת שפתיים, והתוצאה היא גדולה לאין שיעור. הדיונים בהלכות שבת של הפעלת מכונה נשענים על מושגים מבוססים של 'כוחו', 'כוח כוחו', 'גרמא' וכן הלאה.
בעולם המדעי-טכנולוגי שבו אנחנו חיים, בינה מלאכותית היא, בין השאר, גורם מהפכני המנגיש שירותים רפואיים. מערכות בינה מלאכותית מסוגלות לפענח מחשבות של אנשים הסובלים משיתוק או מנכות ומאפשרות להם לשלוט בגפיים מלאכותיות ולהתנהל איתן.
האם כאשר המחשבה היא שמפעילה יש לאסור את הפעולה בשבת?
כלל נקוט בהלכה ש"דברים שבלב אינם דברים") נדרים כ"ח, ע"א). על אף זאת, ישנן הלכות שבהן למחשבה יש מעמד קונקרטי: נדרי צדקה, המקבלים קיום כתוצאה ממחשבה טובה בלבד; הפרשת תרומה יכולה להתבצע במחשבת התורם, דבר הנלמד מהפסוק "ונחשב לכם תרומתכם" (במדבר, י"ח, כ"ז, שו"ע, יו"ד, של"א, מ"ו). כלומר, אלה הם מצבים שבהם מציאות הלכתית מתכוננת על ידי המחשבה. אומנם מעשים עדיין מעורבים, אבל המחשבה היא המוקד של ההלכות הללו. דוגמה נוספת: קניינים, המבוססים על 'גמירות דעת'.
האם בשבת, שבה אסרה התורה 'מלאכת מחשבת', במצבים שבהם המחשבה היא היוצרת את התוצאה ההלכתית, בלא צורך בפעולה, האם גם אז ייאסר השימוש בבינה מלאכותית?
הרב ישראל רוזן מצטט את דבריו של הרב אוירבך, המסיק מכך שאין מפרישין תרומות ומעשרות בשבת משום 'מתקן', שיש לאסור משום פעולות המתבצעות במחשבה בשבת, "והרי תרומה ניטלת באומד ובמחשבה ומשמע דמחשבה כמעשה לעניין שבת". הרב רוזן מסתייג וכותב: "ולענ"ד, אי משום הא לא איריא דהעיקר בזה דהמאכל מתוקן. והרי אין מדובר כאן באיסור דאורייתא דתליא במהות הפעולה, אלא באיסור דרבנן משום דמיחזי כמתקן, ולעניין זה די לנו אם התוצאה היא תיקון הפירות, ופשוט".
כלומר, לדברי הרב רוזן, אין מדובר באיסור תורה אלא באיסור דרבנן, 'מיחזי כמתקן', ואין מכאן לאסור פעולה שנעשית על ידי מחשבה. ולמראית העין של המלאכה, כאשר המחשבה היא הפועלת אין לדעתו לחשוש למראית עין (מיקרופון ורמקול בשבת, תחומין ט"ו, עמ' 378-379). ועל כן, ייתכן שמערכת בינה מלאכותית, המנטרת ולומדת את התנהגות האדם ופועלת בהתאם ללא כל מעשה מכוון מצד האדם, תהיה מותרת בשבת (הדיון כאן איננו מכוון לפסיקת הלכה, אלא לעורר מחשבה בעניינים רפואיים הנוגעים לפרשת השבוע, "ואידך זיל גמור". ישנם מקורות חשובים נוספים שיש לעיין בהם).
