כשהאושר עטוף בנצנצים ומריח כמו פייק

קראתי את הידיעה על התכתבות האימהות.

בידיעה הובא דו-שיח בווטסאפ בין אם, שלדבריה השקיעה 9,500 שקלים ביום ההולדת של בתה, לאם אחרת. מאחר שהיא השקיעה באירוע סכום גבוה כל כך, היא מבקשת בכל לשון של בקשה מהאם השנייה שלא לשלוח את בתה ליום ההולדת, כי היא ידועה ככזו שנותנת מתנה שאינה עולה על 50 שקלים. הדבר, כך לדבריה, יסב עוגמת נפש לנסיכה הקטנה שלה. עד כאן שבת הגדול.

לאחר מכן התברר על ידי עיתונאים ותחקירנים שמדובר בפייק (זיוף), וההתכתבות בין האימהות היא תרגיל הונאה שנועד למשוך כסף מהלב הרחום והחנון של עם ישראל. ובכן, גם אם מדובר בפייק, אי אפשר שלא לתהות על האמת שמאחורי הסיפור, והוא קידוש החומרי וימי ההולדת הראוותניים שההורים מארגנים עבור ילדיהם, כאילו שכסף קונה אושר או לפחות חוויה טובה.

לפני כמה שבועות חבר שלי סיפר לי שיצא לו להיות באירוע בר מצווה מושקע במיוחד. מדובר בבר מצווה עם קונספט – כל האולם עוצב כאילו הוא חלק מקבוצת ברצלונה האגדתית: הסכו"ם, המפיות, הכיסאות והשולחנות היו בצבעי הקבוצה. אפילו המנות כמעט היו בצבעי הקבוצה. זה היה מדהים!

הוזמנתי לבת מצווה של חברים שלנו בבית אל, בלי שופוני, בלי מסוק שנוחת באמצע השולחן ומגלגל צדפה שממנה יוצאת הנסיכה  

לאחר מכן, סרטון החל להתנגן ברקע, ובו רואים את חתן הבר מצווה מבקר בהיכל המקודש של קבוצת ברצלונה, ולבסוף הוקרן רגע השיא שבו אחד מהשחקנים מברך אותו בקליפ קצר. בכלל, כל האירוע היה מופק באופן מושקע ביותר כדי לשמח את הנער. שאלתי את חברי בזהירות כמה עלה התענוג, והוא ענה לי – 60 אלף שקלים.

"אבל אתה יודע מה הכי הדהים אותי?" שאל אותי חבר שלי, "ישבתי בכל האירוע ליד סבא של הנער, ובסוף האירוע הוא אמר לי: 'מי המשוגעים האלו שמוציאים כל כך הרבה כסף בשביל שהילד שלהם יהיה מאושר? לי עשו בר מצווה עם כמה מציות ודג הרינג, והייתי מבסוט עד לשמיים. באיזה עולם מוזר אנחנו חיים שילד צריך שישקיעו בו כל כך הרבה כסף כדי לשחרר חיוך קטן?".

מנגד, הוזמנו השבוע לבת מצווה של חברים שלנו בבית אל. זה היה כל כך מחמם לב. הוצפנו בתוכן, בערכים, בחוויות. בלי שופוני, בלי צבע מאכל. בלי מסוק שנוחת באמצע השולחן ומגלגל צדפה שממנה יוצאת נסיכת הבת מצווה. לא יכולתי שלא לחשוב על המשפט: לא קונים אושר, מייצרים אושר. מבפנים. מהלב והנשמה.

***

כמחנך כיתה ה' וכמורה בכיתה ו', יוצא לי לשמוע המון על כל מיני תכנונים של הורים לבת המצווה של הבנות שלהם. יוצא לי גם לשמוע על תכנוני בר מצווה. לפעמים הלב כל כך כואב לי על כל המשאבים שהורים משקיעים בניסיון שלהם ליצור לילדם 'חוויה מהסרטים'.

הורים שכחו בדרך את כל התבונות הקטנות, הפשוטות, היומיומיות, שאמורות לגרום לשכל הישר של ילדיהם להעריך את החיים. לא על ידי נצנצים ויוקרה, אלא על ידי מודעות בריאה לשפע שנתברכו בו.

במקום לחשוב על עיצוב נוצץ לאירוע, חשבו באיזה עיצוב אתם רוצים את הנשמה של הבן שלכם, זו שמשוועת ומתגעגעת לימים ההם, הפשוטים, שבהם האושר שלנו הגיע ארוז בגודל טבעי, כשידענו להעריך את הדברים הפשוטים בחיים והכל כך לא מובנים מאליהם.

אני הולך בכוחות עצמי? נושם לבד? רואה? הכל מתפקד? איזה טוב ה'.