אבינועם הרש (מחנך ומעביר שיחות להורים מורים ונוער)קדחת הבחירות לרשויות המקומיות הסתיימה, וזה הזמן לעצור ולהבין מה אנחנו יודעים על הבחירות החשובות באמת – הבחירות שעושים הילדים שלנו. כמה באמת ציידנו אותם בכלים לקבלת החלטות שיוכלו להשפיע על כל החיים שלהם?
במאמרו מסביר הרב דסלר זצ"ל שיש לאדם שני סוגים של בחירה: בחירה פרטית ובחירה כללית. בחירה פרטית היא בחירה שלא הולכת להשפיע על כל חייו של האדם מבחינה אסטרטגית. משהו לוקלי שלא אמור אופרטיבית להפוך לו יותר מדי את העולם. לדוגמה: אדם מתלבט באיזה כיסא לשבת באוטובוס לנחלים, ליד החלון או מאחור. זה לא באמת משנה איפה הוא ישב, בסוף הוא יגיע לנחלים.
שונה הדבר, אומר הרב דסלר, כאשר אנחנו עומדים בפני בחירה כללית: בחירה זו היא מסוג ההחלטות שהולכות להשפיע באופן אקוטי, כולל ובעיקר אסטרטגי על האדם. אם מקודם הדגמנו על מושב, עכשיו הכוונה היא ליעד. שינוי כללי של מסלול החיים. לא צחוק.
איך נוכל לזהות שאנחנו עומדים בפני בחירה כללית כזו שתוכל להשפיע לנו על כל החיים? איך נוכל להקשיב לקול הפנימי הזה שלוחש לנו: שימו לב! ההחלטה הבאה שתקבלו הולכת להפוך לכם את החיים! איך נוכל להטמיע בילדים שלנו את המודעות הזו?
ישיבה תיכונית או אולפנה הן בהחלט חממות שיכולות לתת טוויסט לחיים ולקחת את הילדים למקומות אחרים ממה שחשבנו
כולם יודעים שנישואים הם בחירה כללית שמשפיעה על כל החיים, אין כאן שאלה בכלל. גם עבודה ולימודים באוניברסיטה. אולם, מה לגבי בחירת אולפנה וישיבה תיכונית? האם גם זה אמור להשפיע על כל החיים שלנו? ומה לגבי הסיגריה הראשונה? או שתיית הוודקה הראשונה בפורים? יש לכם מושג כמה אלכוהוליסטים מכורים התחילו בדיוק ככה את מסלול ההידרדרות שלהם?
לכו תשאלו אנשים שדופקים שני פאקטים של סיגריות ליום איך הם התחילו… והאם הם האמינו, כשרצו להרשים את החבר'ה, שהסיגריה הבודדת שהם שאפו ולא ידעו בכלל איך לקחת לריאות – היא זו שאחר כך תגמור להם על החיים.
ואם נחזור לישיבות התיכוניות ולאולפנות, ובכן, נראה שכן. ישיבה תיכונית או אולפנה הן בהחלט חממות שיכולות לתת טוויסט לחיים ולקחת את הילדים למקומות אחרים ממה שחשבנו. ההשפעה החברתית והאקלים של המסגרת החינוכית יכולים לעצב ולהשפיע באופן דרסטי על המשך החיים של ילדינו.
דווקא בגלל זה כדאי לנו לעצור רגע, לנשום, לשקול את הדברים ולקחת בחשבון שאנחנו לפני בחירה כללית, בהתאם לכלל: אם יש ספק (שמדובר בבחירה כללית לפנינו) אז אין ספק, ואנחנו חייבים לנקוט את מלוא הזהירות ולשאול את השאלות הבאות:
האם השיקולים שהפעלנו לפני שעשינו את הבחירה הכללית שלנו, באמת נכונים ולא מוטים?
האם אנחנו מודעים להשלכות ורוצים להגיע לישיבה/אולפנה מהסיבות הנכונות?
האם אנחנו מודעים לקראת מה אנחנו הולכים?
האם אנחנו עולים על האוטובוס בדרך ליעד הנכון לנו?
נכון שתמיד אפשר לעבור לישיבה אחרת, ובכל זאת, מי ערב לנו שלא נסיים כמו ניסוי הצפרדע והמים הרותחים ונמשיך להישאר שם עד שכבר לא נזהה את עצמנו?
אז בפעם הבאה שאתם או ילדיכם תיתקלו בבחירה כללית, פשוט עצרו ותשאלו את עצמכם את השאלות הללו. חשוב להטמיע בילדים את המודעות הזאת ולתווך להם את הטור הזה.
לכו תדעו, אולי בסופו של דבר מדובר בהחלטה שתהפוך להם את כל החיים.
