ד"ר גבריאל חזות (ממייסדי 'מידה טובה' לחקר ההיגיון היהודי, מרצה באונ' חיפה, ומקים תנועת 'ואהבת'- עושים טוב בישראל)יהודי שחי בתקופת המשכן או בתקופת המקדשים, לא שאל שאלות נוקבות על נושא הקורבנות. נפשו לא נקעה ב"כבש אחד בבוקר וכבש אחד בין הערביים". נפשו של היהודי במאה ה-20 אינה מתחברת בטבעיות למונחים כמו טהרה וטומאה, נבואה וקורבנות. העובדה ששוחטים בעולם כשישה מיליארד בעלי חיים יבשתיים מדי שנה, אינה גורמת ל'הרמת גבות' כמו נחלי הדם שיזרמו במקדש עת יחלו להקריב קורבנות. מה קרה מאז? מה פשר השינוי? אנסה לדלות את התשובה מפרשנינו בדורות שונים שעמדו על 'הבעייתיות' הכרוכה בהקרבת קורבנות בימינו.
לרמב"ם שלושה הסברים לעניין הקורבנות: הסבר היסטורי: "אי אפשר לצאת מן ההפך אל ההפך – ולזה אי אפשר, לפי טבע האדם, שיניח כל מה שהרגיל בו פתאום" (מו"נ ח"ג, פל"ב). אי אפשר לשרש את ההרגלים המגונים של עם ישראל בצאתו ממצרים. הם עוברים תהליך של סובלימציה המתירה קורבנות עם מגבלות רבות; הסבר היסטורי-חינוכי: "בעבור שרצה הקב"ה, שיימחה זכר הדעות הללו אשר אינן אמיתיות, ציוונו להקריב אלו השלושה מינים לבד. עד שיהיה המעשה אשר חשבוהו תכלית האיסור" (שם). דווקא שלושת בעלי החיים הללו שייצגו אלים בעת העתיקה, יוקרבו, לשחוט את האלים; הסבר פורמלי: "וכל הקרבנות כולן מכלל החוקים הן".
בתגובה חריפה מכנה הרמב"ן את ההסברים ההיסטוריים "דברי הבאי", שהרי לפי הסברי הרמב"ם אין תועלת אמיתית בהקרבה מלבד "להוציא מלבן של רשעים וטיפשי עולם". זאת ועוד, "והנה נח בצאתו מן התיבה עם שלשת בניו אין בעולם כשדי או מצרי, הקריב קרבן וייטב בעיני ה'". הוא מציע שני הסברים: הסבר פסיכולוגי: "כדי שיחשוב אדם בעשותו כל אלה כי חטא לא-להיו בגופו ובנפשו, וראוי לו שישפך דמו וישרף גופו, לולא חסד הבורא שלקח ממנו תמורה וכפר הקרבן הזה שיהא דמו תחת דמו"; הסבר פורמלי: "ועל דרך האמת יש בקרבנות סוד נעלם".
אנחנו נצליח להתחבר לנבואה, לטהרה ולקורבנות, רק כאשר נחזק את כוח הדמיון הזה על חשבון הכוח האנליטי
לריה"ל בכוזרי הסבר פילוסופי: כפי שאכילה ושתייה אינן תנאי לקיום הנשמה הרוחנית, אלא הן תנאי לכך שהנשמה תשכון בגוף, כך השראת שכינת ה' במקדש תלויה בהקרבת קורבנות.
לרב קוק הסבר 'מודרני': "עבודת אלוקים על ידי קרבנות, היא עבודה מתקבלת אל הדמיון ההמוני הגס, ודווקא בזה מונחת נקודת גובהה…" (ערפלי טוהר עמ' י). הקורבנות הם כתריס בפני 'עבודה זרה' שבכל דור ודור. 'עבודה זרה' לא בטלה מן העולם, והיא משנה צורה ומתעוררת במקביל וכתגובה להופעת הא-ל.
ניכר כי בכל דור מוצעים הסברים שונים לעבודת הקורבנות כפונקציה של מאפייני הדור. הרמב"ם והרמב"ן מרמזים בדבריהם על עניין זה, באומרם כי עניין זה הוא חוק או סוד ורק אלו מכונים על ידיהם הסברים 'על דרך האמת'. הרב קוק זצ"ל חשף את סודות החוק בהתאמת משמעויותיו לנבכי דורנו.
נראה, כי השינוי העמוק חל בנו בשל הגלות הארורה. איבדנו כנראה את כוח 'הדמיון' הפועל, זה המאפשר לנו להתחבר למעשה הקורבנות גם בשכלנו. הכוח האנליטי, זה שאיפשר לנו להיות חלפני כספים, מדענים או סוחרים ממולחים בגולה הדוויה, התפתח על חשבון כוח הדמיון שבו בורכנו בהיות המקדשים קיימים ובהיותנו על אדמתנו.
אנחנו נצליח להתחבר לכל היסודות הללו (נבואה, טהרה וקורבנות) רק כאשר נחזק את כוח הדמיון הזה על חשבון הכוח האנליטי. ההתפתחות העצומה בנושאי הדמיון בעולם, ובישראל בפרט, מעידה כי אנו נמצאים 'על דרך המלך'. האיזון הנכון בין הכוחות הללו יתחדש. או אז, לא תנקע נפשנו בהקרבת קורבנות.
hazutg@gmail.com
