מערכת שבתוןהכנסת תיקנה עוול רב שנים, כאשר קיבלה לאחרונה חוק המכיר בארוסות של חיילים שנהרגו, גם אם לא גרו יחד. חה"כ מיכל וולדיגר, שקידמה את החוק יחד עם חכ"ל עליזה לביא וחה"כ אופיר כץ ומירב כהן, מספרת ל'שבתון' על מעט האור שייכנס עתה לחייהן של הארוסות שאיבדו את היקר מכל:
הצעת לי נישואין מול חומות ירושלים – היית לי כחומה, יציבות ועוגן. איזה מזל שהספקנו לפני המלחמה, כל כך שמחנו. אמרת שההפתעה הזו היא ההפתעה האחרונה, כי אתה לא יכול לשמור ממני סודות, ועכשיו הכנת לי הפתעה, הפתעה אחרונה", כך ספדה נעמה דופלט לארוסה, סרן כפיר פרנקו ז"ל, מפקד מחלקה בגדוד 52, בהלווייתו. חתונתם של השניים אמורה הייתה להתקיים בעוד מספר ימים, בראש חודש ניסן.
נעמה, כמו גם ארוסות נוספות שאיתן נפגשתי, איבדו את היקר להן מכל, איבדו את האדם שאיתו תכננו לבנות את חייהן, את ביתן, את משפחתן – והכל נגדע. מת. כל התכנונים, הרגשיים, הנפשיים והפיזיים השתנו ב-180 מעלות. למרות הקשר הכל כך הדוק בין המאורסות לארוסיהן, מאחר ובשל סיבות דתיות נמנע מהן לגור יחד עם ארוסיהן לפני החתונה, הן הופלו לרעה לעומת ידועות בציבור, ולא קיבלו כל הכרה במעמדן. כך נמשך המצב שנים.
מדובר בזוגות שכבר החליטו להינשא, הצעת הנישואין פורסמה קבל עם ועדה, חלקם אף חגגו מסיבת אירוסין גדולה, חלקם רכשו או שכרו דירה, סגרו אולם, רכשו שמלת כלה. ההכנות היו בשיאן, מה שאומר שבחלק מהמקרים, מעבר לכאב העצום, לשבר הנורא, בני הזוג אף נכנסו להתחייבות כלכליות.
פגשתי ארוסות של חללים בלוויות, בניחומי אבלים וגם במפגשים יזומים. נחשפתי לכאב הגדול שלהן, שעולמן התהפך עליהן עוד טרם הספיקו לעמוד תחת החופה, והתחלתי לפעול יחד עם חברי הכנסת אופיר כץ ומירב כהן לקידום החוק (וראוי להזכיר גם את חכ"ל עליזה לביא, ששנים עוסקת בדבר).
עתה הבאנו בשורה, מעט אור בתוך האפילה, תיקנו עוולה רבת שנים – החוק להכרה בארוסות חיילים שנספו במערכה נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל (והוא יחול גם על ארוסות וארוסים של שוטרים, סוהרים, חללי שב"כ, מוסד והתגוננות אזרחית, וכן על ארוסים של חללי פעולות איבה).
החוק נותן קודם כל וראשית לכל הכרה במעמד שלהן. כמו כן, הוא נותן תמיכה, ליווי וסיוע נפשי וכן אורך נשימה כלכלי למאורסות האבלות, אם בסיוע בתשלומים על החתונה המבוטלת ואם בשיקום עתידן.
עתה הבאנו בשורה, מעט אור בתוך האפילה, תיקנו עוולה רבת שנים – החוק להכרה בארוסות חיילים שנספו במערכה נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל
הגדרת האירוסין הייתה מרכיב משמעותי בניסוח החוק, שכן מדובר יותר במעמד חברתי מאשר משפטי. היה חשוב לנו להתייחס להגדרת האירוסין כהבטחת נישואין מחייבת, ובסופו של יום נקבעו מספר קריטריונים. באם בני הזוג נרשמו לנישואין, אזי די בכך כדי להיכנס להגדרת "ארוסה", אך אם לא נעשה רישום – תוכל הארוסה להוכיח כוונה לנישואין על ידי עמידה בשניים מתוך התנאים המפורטים בחוק, ובהם הצעת נישואין או מסיבת אירוסין, ובתנאי שהדבר פורסם וידוע לבני משפחתם ולקרוביהם של בני הזוג, לרבות תיעוד דיגיטלי ופרסום ברשתות החברתיות.
עוד כוללים התנאים הסכמה של בני הזוג בפני שני עדים על כוונתם להינשא, לרבות תיעוד בכתב, הסכם לרכישת או שכירת דירה למגורים, רכישת טבעת אירוסין, וכן קביעת מועד ומקום לחתונה, לרבות התקשרות עם ספק אחד לפחות למתן שירותים באירוע החתונה, כולל רכישה או שכירת שמלת כלה. החוק יחול על ארוסה וארוס כאחד.
תודתי נתונה לארוסות היקרות, וביניהן נעמה, רביד, רבקה, הלל ונועה, שהגיעו לדיונים שעסקו בחוק למרות הקושי הנפשי ונלחמו למען כלל ארוסות החללים. הן נאבקו מעומק האבל והכאב למען העברת החוק החשוב הזה, למען עתידן של אלו שהקריבו את היקר להן מכל. על אף האבל האישי הכבד וגניזת חלום החיים המשותפים, הן פעלו ללא לאות כדי להקל, ולו במעט, על כאב אחיותיהן.
העברת חוק ארוסות החיילים היא תיקון עוול רב שנים. הלוואי שמכאן ולהבא לא יהיו מי שיצטרכו לממש את החוק לטובתן, ומי ייתן וארוסות החיילים הגיבורות ימצאו נחמה למכאובן בע"ה.
