ידידיה שלמןה"סוכרייה" שאיתה מנסה ארה"ב לפתות את ישראל להסכים לשתי מדינות – ישראל ולצידה מדינה לפלשתינים – היא הכרה של סעודיה בישראל וכינון יחסים כלכליים ואחרים חמים עימה. מה יש בנורמליזציה עם סעודיה, שכדאי לשקול אם שווה הסיכון? ומה מותרת סעודיה על מדינות מוסלמיות אחרות?
סעודיה היא מדינה מעניינת, אולי הכי מעניינת בעולם הערבי כולו. מצד אחד, היא מגינת המקומות הקדושים לאסלאם; מהצד השני, היא בעלת ברית חשובה לארה"ב ולעולם החופשי כולו. שמרנות דתית שדרה בכפיפה אחת עם הכנסת אורחים ממדינות אירופה ואירוח מתמשך של אנשי עסקים מערביים ומנהיגי דמוקרטיות ליברליות.
לצד מנהיגים דתיים וכתבי הלכה מוסלמים, יורש העצר מוחמד בן סלמן מתווה בשנים האחרונות קו פרו-מערבי בבית המלוכה וסוחף אחריו רבים. בן סלמן החל את כהונתו בראשות הממשלה רק ב-2022. הוא רק בן 38 וכבר התווה חזון כלכלי לשחרור מדינתו מכבלי הנפט שהביאו את מדינתו לשגשוג כלכלי חסר תקדים. במסגרת התוכנית ניתן למנות השקעות חובקות עולם, ערים עתידניות, שליטה כמעט בלעדית במחיר הנפט העולמי ואף הקמת כור גרעיני.
אבל החיבוק המערבי מגיע עם תג מחיר, זכר קטן לסביבה שבה אנו חיים. ב-2018 נרצח העיתונאי הסעודי ג׳מאל חשוקג׳י, מבקר גדול של בן סלמן. שמו של יורש העצר אומנם לא נקשר בפרשה – שבה הואשמו חמישה ״סוכנים מקומיים שפעלו בחופשיות״, לפי בית המשפט המקומי – אך פרשנים וחוקרים מטעם האו״ם סברו כי רוח בית המלוכה שררה על הפרשה כולה.
בהמשך לצד הזה של סעודיה, אפשר גם לראות את הפלירטוט המתמיד עם איראן, שיחות ופגישות שהאיראנים מקפידים להחצין ולפרסם בשנים האחרונות וביתר שאת מאז תחילת מלחמת ׳חרבות ברזל׳, והשאיפה של האיראנים לתקוע טריז בין ישראל וארה״ב לסעודיה ברורה.
הסיפור הזה הולך אחורה עד לשנות ה-60. ישראל הייתה מעורבת במלחמה של סעודיה בתימן לצד הכוחות המלוכניים ונגד מצרים של נאצר, וסעודיה משתפת עם ישראל פעולה כשישראל מצניחה שם ציוד צבאי וסיוע. לאורך השנים היו מקרים שבהם המדינות דיברו ביניהן ואף הצליחו להגיע לכמה שיתופי פעולה. הקשר הוא ארוך שנים, קשה להצביע על נקודה אחת שבה הוא החל, אבל בסוף אני חושב ששתי המדינות רואות את הסביבה האסטרטגית באופן די דומה״, אומר ד״ר יואל גוז׳נסקי – חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מומחה למדינות המפרץ ובעברו עובד המועצה לביטחון לאומי (המל״ל) במשרד ראש הממשלה תחת ארבעה ראשי מל"ל ושלושה ראשי ממשלה.
האם ניתן לומר שישראל והסעודים רואים עין בעין?
"לא באופן זהה לחלוטין, אבל כן באופן דומה. צריך להבין, גם בעבור סעודיה וגם בעבור ישראל, ארה״ב היא השותפה האסטרטגית העיקרית. הממשל מהווה עוגן מרכזי לביטחון הלאומי של שתי המדינות. כמובן, אפשר לשים פה הרבה הסתייגויות, אבל בהחלט ניתן לומר את הדבר הזה. העניין השני הוא ראייה דומה של האיומים במרחב, כאשר בראשם ניצבת איראן, כמובן. האיום שאיראן מקרינה על פני כל המזרח התיכון הוא לצנינים בעיניה של סעודיה. האיום שמגיע מאיראן כלפי סעודיה הוא לא אותו איום כלפי ישראל, אבל עדיין שתי המדינות רואות את איראן כאיום שיש לבלום אותו".
ד״ר גוז׳נסקי ממשיך לתאר את הייחוד של סעודיה מישראל מבחינת מפת האיומים ואומר: "שוני נוסף מתבטא בתגובה לאותו איום איראני. אם ישראל מתייצבת כנגד איראן ומבקשת להחזיר לה מנה אחת אפיים, בעיקר כשאנחנו נלחמים בשלוחים שלה – חיזבאללה, חמאס וכו׳ – אז הסעודים מתנגדים לאיראן, אבל מצד שני אנחנו כן רואים אותה גם משתפת איתה פעולה בכל מיני היבטים".
לדבריו, לאיראן יש אינטרס להראות שהיא לא מוקצית באזור, אבל ידוע שזה מעל רק פני השטח. מתחת לפני השטח יש מאבק גדול. "המאבק הוא פנים-מוסלמי, אסטרטגי ואפילו קצת טריטוריאלי, ואיראן גם תומכת בכל מיני מיעוטים שיעים שיש במזרח התיכון, חלקם בתוך מדינות שחשובות גם לסעודיה וגם לישראל״, הוא מסביר.
"באופן מחוכם מאוד, הסעודים לא מפרטים את הצעדים המדויקים שהם היו רוצים לראות, והערפל הזה משרת אותם במו״מ עתידי"
הנורמליזציה עם סעודיה חשובה לישראל, על זה כנראה אין ויכוח. נתניהו רוצה בזה, הסעודים מבינים את החשיבות של בעל ברית חזק במזרח התיכון שישלים את ברית ההגנה האזורית של האמריקאים, ובנוסף מדובר בהשלמה כמעט מוחלטת של בריתות השלום עם המדינות הסוניות החשובות בעולם, מה שיאותת לעולם המוסלמי כולו.
"זה מעניין מאוד שלמרות המלחמה ולמרות התמונות הקשות שמגיעות מעזה, שהעולם הערבי נחשף אליהן כחלק מהפרופגנדה הפלסטינית, מוסלמים בכל המזרח התיכון רואים את זה והסנטימנט האנטי-ישראלי והפרו-פלסטיני השתנה", טוען ד"ר גוז'נסקי. "היחס לישראל הורע מאז החלה המלחמה, וזה משפיע על השיקולים של סעודיה. הסעודים עדיין לא הורידו מהשולחן את נושא הנורמליזציה, מפני שהתמריץ שלהם הוא אמריקאי – אם זה הסכם הגנה, נשק מתקדם ואפילו תוכנית גרעין אזרחית. הדבר הזה לא ירד מהשולחן והם רוצים אותו, לכן גם הנורמליזציה על הפרק". הוא מוסיף כי "מה שהשתנה הוא אולי המחירים שדורשים מהסעודים – האמריקאים דורשים היום מהסעודים להיות הרבה יותר מעורבים בסוגיה הפלסטינית ושיקום עזה".
מה לגבי דרישות סעודיות בהר הבית כחלק מעסקה כוללת, השערות שהועלו בחודשים האחרונים בתקשורת הישראלית והזרה?
"אני לא חושב שיש כאן משהו שקשור לשליטה של הר הבית וקעקוע השליטה של הוואקף הירדני. לא בטוח שהסעודים רוצים את כאב הראש הזה. אבל אני חושב שדברים אחרים מעניינים את הסעודים בקשר עם ישראל – הדברים שעליהם דיברנו בהקשרים הרחבים יותר של הקשר עם האמריקאים ומדינות המערב, לצד השאיפות הפנימיות של בית המלוכה".
עם זאת, גם ישראל יכולה לספק דברים לסעודים. "הסוגיה הפלסטינית, הקלות מסוימות לפלסטינים, וצעדים שיכולים לחזק את המשילות הפלסטינית והצעדים לקראת מדינה פלסטינית – אלה דברים שישראל יכולה לתת לסעודיה. אז קודם כל הם היו רוצים לראות את סיום המלחמה, את זה שישראל מקפיאה את הבנייה בהתנחלויות. באופן מחוכם מאוד, הסעודים לא מפרטים את הצעדים המדויקים שהם היו רוצים לראות, והערפל הזה משרת אותם במו״מ עתידי".
ד״ר גוז׳נסקי מתייחס גם למצב התחממות היחסים לפני המלחמה ואחריה. "ההבדל הוא שלפני המלחמה הם היו הרבה יותר עמומים, ועכשיו הם הרבה יותר נחרצים וברורים בכל הנושא של המדינה הפלסטינית. היום הם מדברים על זה שהם רוצים לראות מדינה פלסטינית שגבולותיה 67׳ ובירתה מזרח ירושלים. זו תוצאה של הסנטימנט האנטי-ישראלי באזור ושל הצורך שלהם לגלות סולידריות עם הפלסטינים לאור המלחמה. זה לא אומר שהם לא רוצים שחמאס יובס ויוכה״.
מדוע שסעודיה תתנהל בעמימות בעת הזו? איך זה משרת אותם?
"אני חושב שהעמימות שלהם מאפשרת התגמשות בנושא. אני מסכים שהציבור הישראלי לא רוצה לשמוע מדינה פלסטינית, אבל אני חושב שהסעודים קודם כל מבינים את הסנטימנט הזה, שיש לו קונצנזוס בציבור הישראלי. הם מבינים שהם לא יקבלו הכל, אבל גם עכשיו יש מידה רבה של עמימות גם במה שהם אומרים היום בהקשר של מדינה פלסטינית – מה שמייצר עבורם מרחב תמרון משמעותי להתנהל בתוכו״.
אתה חושב שיש כאן התערבות סעודית גם בענייני המלחמה, בדומה לתיווך הקטארי בסוגיית החטופים?
"אם יש מישהו, אז הם לא נתנו לזה פומבי. הם לא רוצים להראות שהם מושכים בחוטים. אני חושב שבמקרה של איחוד האמירויות. הם היו רוצים לראות בראש ההנהגה הפלסטינית את מוחמד דחלאן, ראש מנגנוני הביטחון לשעבר ששוהה באמירויות זה שנים ארוכות. אני כן חושב שיש הבנה אצלם שאבו מאזן לא מתאים להנהגה, שהרשות מושחתת. כן יש התבטאויות של יורש העצר מוחמד בן סלמן שמשקפות תסכול מהעמדה הפלסטינית. התפיסה היא שיורש העצר הרבה יותר פרגמטי מאבא שלו בסוגיה הפלסטינית, וזה מתבטא בכיוון הרבה יותר רציונלי ושקול בהליכה לפשרות בהקשר הפלסטיני״.
"הסעודים עדיין לא הורידו מהשולחן את נושא הנורמליזציה, מפני שהתמריץ שלהם הוא אמריקאי – אם זה הסכם הגנה, נשק מתקדם ואפילו תוכנית גרעין אזרחית"
בעניין היחס שבין בית המלוכה לאזרחי סעודיה, ובין הדרישות המדיניות של סעודיה למדינה פלסטינית, ברקע הלחימה והדיבורים המתמשכים על הפסקת אש מוחלטת, שתכלול בהמשך הכרה במדינה פלסטינית לצד הנורמליזציה המדוברת, ד"ר גוז'נסקי טוען שצריך להפריד את המשטר הסעודי מהחברה הסעודית. "בית המלוכה הסעודי נתפס הרבה יותר פרגמטי מהחברה הסעודית", הוא מסביר. "זה נכון שמוחמד בן סלמן רוצה להצעיד את סעודיה לאור היוזמות שלו, המערביות, אבל הוא לא רואה סתירה. הוא מאמין שהסדר ישראלי פלסטיני יכול להיטיב עימו. לפני המלחמה הם היו מוכנים לקבל הרבה פחות ממדינה פלסטינית, אלא רק שיבינו בעולם שבן סלמן יהיה זה שהלך בדרך המלך. היום מצב שונה. המחיר המדיני של הסעודים עלה. וזה מיושר, אגב, גם עם המחיר האמריקני. במובן הזה חמאס הצליח להעלות מחירים, להחזיר את הסוגייה הפלסטינית לשולחן, והסעודים לא יכולים להתעלם מזה, הם חייבים לשחק את המשחק. זה לטוב ולרע. אם רוצים נורמליזציה, המצב הוא שיצטרכו להתחשב בסוגיה הפלסטינית״.
