אבי רט (מנהל חינוכי ועורך התלמוד הישראלי [מדיסון])חודש ניסן הוא החודש היחיד מבין חודשי השנה שהתורה מתנה את קיומו ונוכחותו על פני לוח השנה במזג אוויר אביבי: "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה' אֱלֹקיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹקיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה".
כל חודש, וממילא כל חג אחר, יכולים לחול בכל מזג אוויר, אבל חודש ניסן, וממילא חג הפסח שחל בו, צריכים להיות קשורים באופן מובהק למזג האוויר – שיהיה לא חם מדי ולא קר מדי, אלא אביבי.
מדע הביו-מטאורולוגיה עוסק בנושא של השפעת מזג האוויר על התנהגות בני האדם. הגירויים החיצוניים הפועלים על אדם יוצרים תגובה כימית והפרשת הורמונים, וכל אלו משפיעים על ההתנהגות, מצב הרוח, התחושות והיכולות הרגשיות והנפשיות. תופעות כמו דיכאון, התאבדויות, התנהגות מוחצנת או מופנמת, כמו גם יצירתיות, שמחת חיים, אושר וסיפוק, נבדקו בין היתר גם על רקע המקום ומזג האוויר שבהם חיים אנשים.
חודש ניסן השנה פוגש את כולנו כשעננים כבדים של צער מרחפים מעלינו
לא בכדי נבחר האביב לעונת השנה שבה ייגאלו ישראל ממצרים: "הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב". מזג האוויר משפיע על הנשמה. מזג אוויר קודר ואפור לא מאפשר לנשמה לחוש את מלוא עוצמת החירות והגאולה. עם ישראל יעבר את השנה אחת לכמה שנים רק כדי לסנכרן בין מזג האוויר לאירוע. חירות ואביב חד הם. רק כך הנשמה היהודית הפרטית והלאומית תהיה שלמה וראויה לחוות את חוויית היציאה לחירות בשלמותה.
יפים ורלוונטיים הם דבריו של רש"י על חודש האביב: "בחודש האביב – וכי לא היינו יודעין באיזה חודש יצאו? אלא כך אמר להם, ראו חסד שגמלכם, שהוציא אתכם בחודש שהוא כשר לצאת. לא חמה, ולא צינה, ולא גשמים, וכן הוא אומר 'מוציא אסירים בכושרות' – חודש שהוא כשר לצאת".
חודש ניסן השנה פוגש את כולנו כשעננים כבדים של מלחמה וצער מרחפים מעלינו. עננים החוסמים את תחושת האוורור וחגיגיות האביב מלחדור לנשמות. המחשבה על השבויים והחטופים אינה מרפה. איפה אנחנו, איפה הם, איפה ליל הסדר והחירות ואיפה האביב.
חודש ניסן כשמו כן הוא, הוא חודש של ניסים, הוא חודש של יציאה מעבדות לחירות, הוא חודש של אביב. חודש ניסן השנה הוא חודש של כמיהה, תקווה ותפילה גדולה שעננת הצער והדאגה תחלוף, ותתגלה מבעד לענני הדאגה מציאות של טובה וברכה, של "ושבו בנים לגבולם". חודש שבו תזכינה כל משפחות החטופים והשבויים לשבת סביב שולחן החג עם כל בני משפחותיהם, שלמים ובריאים בגופם ובנפשם.
חודש שבו תחדורנה רוחות אביב של אחדות ואהבה לנשמות כולנו, ושהשמש האביבית תביא איתה מזור בכנפיה: "וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ".
