ד"ר יצחק קניגסברגבלידת יעקב ועשיו כתוב: "וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת וְהִנֵּה תוֹמִם בְּבִטְנָהּ" (בראשית כד',כה'), ואילו בלידת פרץ וזרח בני תמר ויהודה כתוב: "ויְהִי בְּעֵת לִדְתָּהּ וְהִנֵּה תְאוֹמִים בְּבִטְנָהּ" (שם לח',ז').
האם מקרה הוא או פליטת קולמוס להבדל הלשוני בין שתי הלידות, או שיש לכך משמעות ביולוגית ?
התורה מבליטה את ההבדל בתכונות הפיזיולוגיות בין יעקב לעשיו: "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו"
(שם כה',כה'), וכן: "הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק" (שם כז',יא' – בהכנה לקבלת הברכות מיצחק), ואת ההבדל בתכונות הפסיכולוגיות: "וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" (שם כה',כז'), ואינה מבליטה את הזהות בתכונות בין פרץ לזרח. לכך אנו נדרשים לפרשנות חז"ל על אתר (בראשית רבא): "להלן כתיב תאומים, פרץ וזרח שניהם צדיקים, וכאן תומים יעקב צדיק ועשו רשע", וכן (חזקוני ): "שהרי כל התאומים דומים זה לזה אבל כאן האחד איש שעיר והאחד איש חלק".
חז"ל תיארו את מנגנון היצירה של תאומים זהים כך: "טיפה אחת היתה ונחלקה לשנים" (יבמות צח',א'). כמו כן ידעו חז"ל על ההבדל בין תאומים זהים – שפיר אחד, לבין תאומים שאינם זהים – שני שפירים (משנה אהלות ז',ה').
ההסבר המדעי לתופעה ביולוגית זאת הוא: אחת לתקופת המחזור החודשי אצל האשה מבשיל בשחלה אחד הזקיקים המכיל את הביצית, בוקע ויוצר ביוץ. לאחר הביוץ נודדת הביצית מן השחלה אל החצוצרה, שם נוצר המפגש עם תא הזרע שמפרה אותה.
לאחר ההפריה נודדת הביצית המופרית אל הרחם ומשתרשת בו.
תאומים זהים נוצרים מביצית אחת שחרגה מהזקיק בשחלה, ונתפלגה לשתיים בשלבים הראשונים של התפתחותה לאחר הפרייתה. הסיבה להיווצרות תאומים זהים טרם הובררה. הועלו תיאוריות שונות בניסיון להסביר את היווצרות התאומים הזהים, אך הן טרם התבררו בצורה ניסיונית.
בתאומים אלו קיימת זהות כמעט מוחלטת מבחינה גנטית ומבחינה חיצונית. אכן, מתברר שאף כי המטען הגנטי הבסיסי הוא זהה, קיימת שונות בין התאומים הזהים גם מבחינה פיזיולוגית וגם בהתנהגות. ישנן מספר סיבות להתפתחות השונות הזו: גם לאחר החלוקה השווה בין שני העוברים, יכולים להיווצר שינויים בלתי-זהים בכרומוזומים של שני העוברים הזהים, וכן, למרות הזהות הגנטית יש בדרך כלל הבדלים התנהגותיים ונפשיים בין תאומים זהים, בגין השפעת הסביבה.
תאומי אחווה – תאומים לא זהים – תומים נובעים מהפריה של שתי ביציות שחרגו בו-זמנית מהשחלות, ועברו הפריה על ידי שני תאי זרע נפרדים. אחת ההשערות לעובדה ששתי ביציות מבשילות בו זמנית היא הפרשת יתר של הורמונים (תרכובת כימית המשמשת ככלי תקשורת בין התאים ואחראים על בקרת תהליך ההפריה). תאומים כאלו מהווים כשני שליש מסך התאומים. מבחינה תורשתית מתנהגים תאומים אלו כמו שני אחים רגילים.
התאומים מעמידים אתגרים הלכתיים לפני פוסקי הלכות. דוגמא לכך מצינו במחלוקת הפוסקים, האם יש לברך ברכה אחת בברית המילה לשני התאומים, או שיש לברך ברכה נפרדת לכל נימול. על סמך הדברים שהובאו לעיל, אפשר להציע שבתאומים זהים הבאים מביצית אחת, אפשר לברך ברכה אחת, ואילו בתאומים לא זהים הבאים משתי ביציות, יברכו ברכה לכל אחד. (היום ניתן לקבוע בוודאות את סוג התאומים כבר מרגע הלידה).
כמו כן, ניתן אולי להשתמש בשפת היום יום בביטוי "תומים" כמגדיר תאומים לא זהים, ואת הביטוי "תאומים" כמגדיר תאומים זהים, כמוכח מפסוקי המקרא.
(תולדות תשע"נ)
