החרדים והתקשורת: יחסים מסכסכים

פרופ' (אמריטוס) יואל כהן

סיקור עיתונאי של הדת בישראל, קשרי תקשורת ממשלתיים בנושא דת, חשיפת רבנים לתקשורת ההמונים; ערכים יהודיים והתנהגות תקשורתית, התקשורת החרדית במאה ה-21; וקהילות יהודיות וירטואליות – כל אלה הם נושאים שנחקרו בספרRabbis' Reporters and Public in Digital Holiland  ושפורסם לאחרונה ב- Routledge Publishers (ניו יורק ולונדון, 2024).

הנתונים בספר מסתמכים על סקרים שערך כותב שורות אלה בקרב רבנים ועיתונאים ישראלים, וניתוחי סיקור חדשותי של דת בארבעה אתרי חדשות (YNet, הארץ אונליין, ערוץ שבע, ו'בחדרי חרדים'). כמו כן, בוצעו ראיונות עם רבנים מזרמים שונים, עיתונאים המסקרים את הדת בכלל ובתקשורת הדתית, ודוברים.

אחד הנושאים המופיעים בספר הוא מערכת היחסים בין התקשורת לחרדים – כולל שאלת ההתעניינות החדשותית בחרדים, דירוג תדמית חרדים, ושאלת תפקידה של התקשורת במתיחות שביחסי חילונים-חרדים.

גם אורח החיים הלא שגרתי של החברה החרדית וגם תפקידן המשמעותי של המפלגות הפוליטיות החרדיות בממשלות הקואליציה, מושכים עניין לא פרופורציונלי של חרדים בהיחשפותם לתקשורת.

מחקר קודם על תוכני דת בעיתונות, ברדיו ובטלוויזיה על ידי מחבר זה מצא כי חלקם של החרדים באוכלוסייה הדתית היא 43% (דתי לאומי 16%, איסלאם 1%, נצרות 0.4%, רפורמה 0.2%, קונסרבטיבית 0.1%, מעורב 12%, אחרים 28%). במחקר הנוכחי, 23% מהציבור הישראלי הרחב שנסקר הביעו עניין נרחב בנושא הצבא והדת הישראליים. חדשות על הצבא והדת כוללות שאלות כמו: פטורים חרדיים משירות צבאי; אספקה ​​לחיילים דתיים בצה"ל בצבא הישראלי, כולל הכשרת גברים על ידי מפקדות ושמירת שבת בבסיסים צבאיים; שאלת השירות הצבאי לנשים דתיות; טקסי מוות וקבורה לחיילים מתים בפעולה; זיהוי חיילים נעדרים שמתים בפעולה.

אבל מכל הזרמים בציבור הישראלי – אורתודוקסי מודרני, רפורמי, קונסרבטיבי, מסורתי, אתאיסט חילוני וחילוני לא-אתאיסט – ההתעניינות בנושא צבא ודת בישראל דורגה רק ברמת "התעניינות נמוכה" בקרב חרדים (11%) וליטאים חרדים (14%). זאת בניגוד ל-32% מהזרם החרד"לי, 32% מהאתאיסטים החילונים, 31% מהמסורתיים, 31% מהרפורמים, 31% חילונים לא אתאיסטים, 27% מהאורתודוכסים המודרניים המרכזיים – שהם הביעו בנושא "עניין רחב". לעומת זאת, 51% מהחרדים הליטאים ו-37% מהחרדים החסידים עצמם אמרו שנושא "דת ומדינה" מעורר עניין רחב.

שאלת ערכי החדשות של עיתונאים נבחנה מבחינת דירוג העיתונאים שנסקרו על התעניינות בחדשות על פטורים מהצבא לתלמידי ישיבה חרדים. בנושא פטור הצבא לתלמידי הישיבות היה הבדל גדול בין שלוש קבוצות: עיתונאים חילונים, מסורתיים ודתיים. 54% מהעיתונאים שהגדירו עצמם חילונים הביעו עניין 'גבוה' או 'גבוה מאוד' בנושא, בניגוד ל-33% מהעיתונאים הדתיים והחרדים, ו-44% מהעיתונאים שהגדירו עצמם מסורתיים.

בעניין רייטינג חדשותי של עיתונאים בתקצוב ממשלתי של ישיבות, היה קונצנזוס בין עיתונאים חילונים לעיתונאים דתיים  (של 43% בשני המקרים), אך הדבר לא שיקף דעות דומות של שתי הקהילות העיתונאיות (עיתונאים חילונים ועיתונאים דתיים). על עצם שאלת התקצוב הממשלתי של ישיבות, רק 24% מהעיתונאים המסורתיים נתנו לנושא ערך חדשותי 'גבוה' או 'גבוה מאוד'.

כאשר בודקים את אמונתם הדתית של עיתונאים, הייתה נטייה לעיתונאים שאינם מאמינים בא-לוהים לתת ערך חדשותי 'גבוה מאוד' לנושאים הקשורים לדת שעל סדר היום הציבורי. 19% מאלה שלא האמינו בא-לוהים נתנו לשאלת הפטורים מהצבא דירוג חדשותי "גבוה מאוד", בניגוד ל-12% ו-16% מהעיתונאים שהאמינו בקיומו של א-לוהים או מאוד האמינו בקיומו, בהתאמה. אבל תקצוב ישיבות היה סיפור בעל חשיבות לא רק עבור החילונים, אלא גם עבור המאמינים מאוד בא-לוהים. לפיכך, 12% מהעיתונאים הלא מאמינים בא-לוהים, ו-16% מאלה ש"מאמינים הרבה בא-לוהים" דירגו ל"תקצוב הישיבות על ידי הממשלה" כערך חדשותי 'גבוה מאוד', בניגוד ל-8% מהממוצע – שהאמינו בא-לוהים .

למעט רבנים רפורמים, רבני זרמים אחרים דירגו את הדימוי התקשורתי של החרדים בתקשורת הלא-דתית כ'רע מאוד'

דירוג תדמית החרדים בתקשורת החילונית, ותדמית החילוני בתקשורת החרדית

בהערכת התדמית בקרב קבוצות שונות בציבור הישראלי, 82%, 75% ו-86% מהציבור הישראלי שראו את העיתונות הלא דתית, הרדיו החילוני או הטלוויזיה הלא דתית, בהתאמה, אמרו כי תדמית החרדים 'רעה מאוד' או 'לא טובה'. רק 3% דירגו את זה כ'טוב מאוד' או 'טוב'. כאשר 'הציבור מפורק', 87%, 77% ו-90% מהמסורתיים, חילונים אתאיסטים וחילונים לא אתאיסטים אמרו שהתדמית של החרדים בתקשורת הלא דתית היא 'רעה מאוד' או 'לא טובה'. בחלוקה לגילאים, הקבוצה הצעירה ביותר (20-35) נטתה יותר (90%) לומר שזה 'רע מאוד' או 'לא טוב', בניגוד לבני 36-50; 51-65; 66 ומעלה (76%; 74%; 73%).

היה אלמנט של חסך עצמי בקרב קהילות שונות, במיוחד בקרב החרדים. רק 26% ו-18% מהחרדים הליטאים והחסידים הקוראים והמאזינים עצמם בתקשורת החרדית אמרו כי תדמית הקהילות החילוניות בתקשורת החרדית גרועה מאוד או לא טובה.

לרבנים היה תפקיד חשוב בהשפעה על עמדות חסידיהם במקרה של יהודים דתיים ומסורתיים. למעט רבנים רפורמים, רבני זרמים אחרים (חרדים, רבנים אורתודוקסים, חרדיים וקונסרבטיביים) דירגו את הדימוי התקשורתי של החרדים בתקשורת הלא דתית כ'רע מאוד'. כך, 96%, 95% ו-93% מהרבנים האורתודוקסים המודרניים, החרד"לים והקונסרבטיביים שנסקרו בהתאמה, וטענו כי התדמית התקשורתית של החרדים הייתה 'רעה'. אבל רק 50% מהרבנים הרפורמים אמרו זאת.

עיתונאים נטו הרבה יותר מרבנים או מהציבור להסכמה שהתדמית של החרדים והאורתודוקסים המודרניים גרועה. 6% מהעיתונאים אמרו שהתדמית של החרדי בתקשורת הלא דתית, גרועה.

בהערכת איכות סיקור הדת בעיתונות, בעוד 41% מהחרדים הליטאים תיארו את איכות הסיקור הדתי כ'ממוצע', רק 28% מהחרדים החסידיים סברו כך. 26% מהחרדים החסידיים ו-24% מהחרדים הליטאים אמרו שהדיוק בסיקור הדת בעיתונים היה 'נורא' או 'רע' בהתאמה.

47% מהחרדים החסידים ו-25% מהחרדים הליטאים אמרו שהדיוק בסיקור הדת באינטרנט הוא "נורא" או "רע".

דירוג כמות התוכן הדתי ברשתות החברתיות ובבלוגים הביא ממצאים לא שונים מעיתונים ומאינטרנט: ראוי לציין ש-40% מהחרדים החסידים אמרו שאיכות הדת בבלוגים היא "נוראה" או "רעה". קריטי מאוד, אבל הרבה פחות מהחרדים החסידיים, היו גם החרדים הליטאים: 10% אמרו שכמות התוכן הדתי ברשתות החברתיות ובבלוגים "נורא" או "רע".

הפער החילוני-דתי

53% מהציבור הישראלי הסכימו כי "במידה רבה" או "במידה רבה מאוד" יש לתקשורת תפקיד בשיפור היחסים החילונים-דתיים בישראל. 21% נוספים הסכימו "במידה מסוימת".

הציבור הישראלי לפי קבוצה: חילונים אתאיסטים היו בסבירות נמוכה יותר מבין הציבור הישראלי להסכים שלתקשורת יש תפקיד לשפר את היחסים החילונים-דתיים. רק 33% מהאתאיסטים החילונים חשבו כך, בניגוד ל-60% קונסרבטיביים, 66% רפורמיים, 69% מסורתיים, 54% אורתודוקסים מודרניים; 59% חרד"לים; 55% מהחילונים לא אתאיסטים; 46% מהחרדים הליטאים; 43% מהחסידות החרדיות.

רבנים מכל הזרמים – חרדים, אורתודוקסים מודרניים וחרד"ל – ספקנים הרבה יותר מהציבור לגבי תפקיד תקשורתי בבניית גשר בין חילונים לדתיים. הם רואים את העניינים מהקצה שלהם, אבל רבנים לא אורתודוקסים (קונסרבטיבים ורפורמים) בחלקם ראו את העניינים יותר מהצד החילוני, למרות שהרבנים הקונסרבטיביים והרבנים הרפורמים הם בהגדרה דתיים, לא חילונים. 69% מהרבנים החרדים, 73% מהרבנים האורתודוקסים המודרניים ו-42% מהרבנים הלא-אורתודוקסיים 'חלקו לחלוטין' או 'רק הסכימו קצת' שהתקשורת יכולה לסייע בבניית גשר בין חילונים לדתיים. 32% מהרבנים הלא-אורתודוקסיים "הסכימו במידת מה" שהתקשורת יכולה לעזור, לעומת 14% ו-11% רבנים אורתודוקסים וחרדים מודרניים בהתאמה.

רק 19%, 13% ו-13% מהרבנים החרדים, רבנים אורתודוכסים מודרניים ורבנים לא-אורתודוקסים הסכימו שהתקשורת יכולה לעזור ביחסי חילוני-דתי.

עיתונאים סקפטיים באותה מידה כמו הרבנים. 68% מהעיתונאים "לא הסכימו כלל" או רק "במידה מועטה" שהתקשורת יכולה לעזור. רק 12% "מסכימים מאוד" או "הסכימו ברובם" שהתקשורת יכולה לקדם הבנה חילונית-דתית. בחלוקה דתית, 32% מהעיתונאים הלא-דתיים לא הסכימו לחלוטין או נטו לא להסכים בהתאמה. 21% ו-31% מהעיתונאים ה'מסורתיים' (בין דתיים לחילונים) עשו זאת בניגוד ל-64% ו-27% מהעיתונאים הדתיים-אורתודוקסיים.

מתחים בלתי פתורים בין הציבור הישראלי הרחב, בפרט, הקהילה החילונית בישראל, לבין חרדים, גורמים שהדת תישאר על סדר היום החדשותי. אכן, תפיסות הדדיות בין שני הצדדים ימשיכו להיות מוגדרות, בין השאר, על ידי האופן שבו אמצעי התקשורת בהתאמה – התקשורת החילונית והתקשורת הדתית – מגדירים כל אחד את הנושאים: התקשורת החילונית מנקודת מבט חילונית של הפרדת דת ממדינה וכן התקשורת הדתית, ובמיוחד התקשורת החרדית.

יואל כהן הוא פרופסור אמריטוס בבית הספר לתקשורת, אוניברסיטת אריאל