תמיד כשמדברים על שידוכים, מייד עולה הנושא של שידוכים בתקופת התנ"ך עם ניסיונות השוואה לאיפה אנחנו היום. בולט במיוחד הוא השידוך של יצחק ורבקה, אז כמובן מגיע ההוא שבטוח שהוא מצחיק, ומזכיר לנו את פירוש רש"י המפורסם על זה שרבקה הייתה בת 3 כשהיא נישאה ליצחק – והנה צריך ללמוד ממנו ולהתחתן עם צעירות. מאוד צעירות יש לומר… זה יהיה שקר גס לומר לכם שהפירוש הזה עובר לי חלק בגרון ולא גורם לי להתחלחל ולתהות מה עבר על אבותינו, אבל לצערי יש אנשים היום שקצת לקחו את הפירוש הזה רחוק מדי.
כולם יודעים שבמגזר, אם את לא נשואה, גיל 30 הוא אחלה גיל למעבר לדיור מוגן, אולי אפילו גם להתחדש באיזה סט תותבות לבנות או בחלקה נוצצת ומבריקה בבית העלמין הקרוב. אבל אני באמת לא מצליחה להבין למה. גיל 30 הוא השיא שלנו כנשים: מצד אחד, אנחנו כבר לא ילדות; מצד שני, אנחנו גם לא מבוגרות וסימני הזמן עוד לא חרטו בנו את אותותיהם. אז מה כל כך מפחיד גברים בנשים בשלות? אולי העובדה שאנחנו יודעות בדיוק מה אנחנו רוצות מעצמנו ומהעולם? שבניגוד לפעם אנחנו כבר לא תלויות בהם? שאי אפשר לעשות עלינו מניפולציות? שאנחנו לפעמים חכמות יותר ובעלות אינטליגנציה רגשית גבוהה?
כולם יודעים שבמגזר, אם את לא נשואה, גיל 30 הוא אחלה גיל למעבר לדיור מוגן, אולי אפילו גם להתחדש באיזה סט תותבות לבנות או בחלקה נוצצת ומבריקה בבית העלמין הקרוב
הייתי ממש שמחה לדעת מה הפחד הגדול הזה, ולמה למשל גבר בגילי לא מוכן להיפגש איתי בטענה שאני "מבוגרת מדי" ובהחלט ישמח לצאת עם ילדה בת 20 שאין להם שום דבר במשותף, ושאין לה מושג מה זה החיים. אבל היי, הוא יוכל לספר לחבר'ה שהשיג צעירה ולחרטט לכולם שהוא רוצה הרבה ילדים, ובגלל זה הוא חיפש, סליחה על הביטוי, פרגית צעירה וניידת.
אז כן גיל זה רק מספר, ולאהבה אין גיל, אבל לא רק כשמתחיל איתך גבר בן 65 גרוש עם שישייה כשאת בת 36. אלא גם כשהגיל של הבחורה הוא מעל 30 ואתם בני אותו גיל. ואפילו גם, רחמנא ליצלן, כשהיא גדולה ממך בכמה שנים. ותחשבו על זה.