אלינור רחימי (יוצרת וכותבת תוכן, מעצבת גרפית er1313@gmail.com)החג האחרון לעונה הקרובה מתקרב אלינו בצעדי ענק, ושוב כמו יהודים טובים אנחנו עומדים מול הדילמה הקבועה: איפה אנחנו, הרווקות והרווקים, עושים את החג השנה.
אני, בניגוד להרבה מחברותיי וחבריי למסע הרווקות, דווקא מאוד אוהבת להישאר עם המשפחה, אבל כמו בכל ארוחה משפחתית היא מביאה איתה שאלות מביכות ולפעמים גם לא נעימות בלשון המעטה.
אז הנה כמה טיפים ממני שיעזרו לכם לצלוח את החג בטוב ובמינימום נזק:
- דברו עם אחד מבני המשפחה שקרוב אליכם במיוחד, ובקשו ממנו שישים לב אליכם יותר ויעזור לכם להימנע מתקריות לא נעימות. ככה תוכלו לדעת שיש מי שיחפה עליכם בזמן אמת.
- כשמישהו פונה אליכם ומתחיל עם השאלות הידועות כמו "נו, יש לך כבר חבר??" "איך עוד לא חטפו אותך?" (שאלה מאוד חסרת טאקט במיוחד בימינו) או אמירות כמו "אנחנו רוצים להיות בחתונה שלך לפני שנמות", או לחלופין ממטירים עליכם ברכות של "בחתונה שלך אינשאללה" ו"בקרוב אצלך" – נזכיר לעצמנו שבסופו של דבר אלה אנשים שאוהבים אותנו, והם פשוט לא יודעים איך להראות לנו שאכפת להם. נו טוב, כנראה שהם גם היו בשירותים כשחילקו את הטאקט.
- מכינים תשובות מראש. במקום להתעצבן, פשוט לומר: "תודה על הדאגה, אני מסתדרת מצוין". וכן, אפשר גם לומר להם: "אם יש לכם מישהו להכיר לי, אני פתוחה להצעות". ככה תדרבנו אותם להיכנס לעולם השידוכים.
- אם כל הנ"ל לא עוזר, אפשר פשוט לבקש לעצור את הדיון ולהציב גבולות ברורים. ואם מנסים להציע לכם מישהו שממש לא בא בחשבון – תמיד מותר לנו לומר לא או סתם לחרטט שאתם לא פנויים כרגע.
- תחליטו מראש ליד מי בא לכם לשבת בשולחן החג, מישהו שנותן לכם תחושה טובה ולא מחטט. וכמובן, תתרחקו ממי שנותן לכם וייב רכילאי של תחקירנית בגיא פינס.
אני מקווה שהטיפים האלה יעודדו לפחות מישהו אחד להחליט השנה דווקא כן להישאר ולחגוג בקרב המשפחה, ולא לברוח לעוד סעודת חג ביצתית. כי כידוע כל ביצה היא טובענית.
