הרב בני פרל (ראש הישיבה לאמנויות ולמדעים בר אילן בתל אביב, וראש המסלול לתואר ראשון באמנות לגברים במכללת אמונה)כדי שיהיה טוב, צריך לעשות טוב ולא לחשוב עליו. מי שיסתפק במחשבות, יישאר עם מחשבות, וכתוצר לוואי, במקרה הטוב יקודם עולם ריק, ובמקרה פחות טוב, עולם שאין בו מה שיגביל רוע. הפתגם "תחשוב טוב יהיה טוב" הוא נחלת העצלים, אלו שדי להם במחשבה.
מקורו של הפתגם הוא כנראה בדברי האדמו"ר ה'צמח צדק' מחב"ד. בחסידות חב"ד יש ערך רב לתודעה ולעיצוב התודעה. יש לשער שרעיון זה מבוסס על מאמר שמיוחס לבעל שם טוב, אשר לדבריו, במקום שבו נמצאת מחשבתו של האדם שם הוא נמצא. זו גישה שרווחה גם אצל פילוסופים קאנטיאנים. לפי דרכם, אין לדון על המציאות אלא על האופן שבו היא נתפסת בתודעה שלנו. שלא כמו החסידים, הקאנטיאנים לא ביקשו לחולל שינוי בעזרת היפוך התודעה. יש לשער שעמדתם הייתה הפוכה, כי לפי תורתם, התודעה תלויה במה שנגלה לפנינו, ולפיכך אנו תלויים בתופעות הנגלות לנו ולא יכולים לשנות את מה שקיים.
אך אצל החסידות, הרעיון שכל מה שיש בעולם אינו אלא התודעה, גיבש אשליה וגם פעולה אקטיבית הטוענת שאם נשנה את התודעה, ישתנה העולם.
חוזר בתשובה שח לי במר ליבו שהפרשיות הקשות עליו הן פרשת 'בחוקותי' ופרשת 'כי תבוא'. "האם זאת כל היהדות?" תהה, "אם תהיו טובים תקבלו עושר וניצחון, אם תהיו רעים תקבלו זוועות? האם כל מה שיש להציע הוא איום ואימה? שכר ועונש?"
הגישה הכללית של הרמב"ם ביחס לטובה ולרעה הכתובות בתורה, היא שלא מדובר כלל בשכר ועונש שכן אלו שייכים לעולם הבא. הטובה המובטחת בעולם הזה נועדה לאפשר את המשך קיום המעשים הטובים למי שעושה מעשים טובים. לעומתו, מי שהולך בדרך רעה, תמצא אותו הרעה משום שהוא בחר בדרך זו. אפשר להרחיב את דברי הרמב"ם ולטעון שמי שבוחר לעשות טוב, מקבע את הנורמה של הטוב וזו תהפוך להיות נחלת העולם. דרך משל: בחירה שלא לצרוך יתר על הצורך, תפחית את המוטיבציה לגזל ולעושק, אך גם תקטין את הנזק לסביבה ותעדן את השקפות העולם שיש לזלול ולסבוא יתר על המידה. כל אלו יכולים לסייע בשמירה על איכות החברה, הבריאות והסביבה.
המאבק הוא על מושג חמקמק וחסר כל השלכה מעשית ששמו זהות, או ליתר דיוק, האופן שבו אנו חושבים על המדינה ועל טובתה
במילים פשוטות, אין כאן איום, יש כאן הבהרת המצב הקיומי, חברה שעושה טוב תחיה בעולם שתהיה בו מגמת התפתחות לטוב. ההלכה מבוססת ברובה על העשייה, ורק חלקים קטנים ממנה עוסקים בדרך שהאדם חושב ומבין את המציאות, כי את המציאות משנים בעזרת מעשה.
מה, אם כן, פשר דבריו של האדמו"ר הצמח צדק? לפי הסיפור שבו מופיעה האמרה, מדובר באדם חולה שהגיע אליו, והעצה שקיבל מהאדמו"ר מוכרת גם ברפואה של היום. מצב רוחו של האדם עשוי להשפיע על מצב בריאותו ועל קצב החלמתו. לא מדובר על תיקון החברה, אלא על תיקון פנימי של אדם פרטי. במובן זה הקדים האדמו"ר את הרפואה בת ימינו. אך לא מדובר על תיקון החברה, והמחשבה שניתן לתקן עולם בעזרת היחס אליו מסוכנת.
כבר כמה שנים שהחברה בישראל מתאבקת ונקרעת. היא לא נאבקת על השאלה מה לעשות, משום שבתחום זה קשה לראות מה תעשה מפלגה זו שלא עושה מפלגה המתנגדת לה. בסופו של דבר, במצב שישראל נקלעה אליו, ההבדלים בין המפלגות בשאלה כיצד לנהוג פוליטית וכלכלית, כיצד לפתור שאלות גדולות, יהיו מינוריים. המציאות חזקה יותר מכל הצהרה פוליטית. המאבק הוא על מושג חמקמק וחסר כל השלכה מעשית ששמו זהות, או ליתר דיוק, האופן שבו אנו חושבים על המדינה ועל טובתה.
הפתרון עשוי להגיע מכך שלא ננסה לחשוב מה טוב, אלא ננסה לחשוב כיצד לעשות טוב. כיצד לתקן כמה תחומים שבהם אין מחלוקת, כיצד לקדם כמה נושאים קטנים, עוולות ותקלות. ובעיקר, להשאיר את השאלה מה אנו חושבים לתחום הפרט או הקהילות, אולי אז נזכה לכמה ברכות.
