חוקי אבל מריח לא מי יודע מה
באופוזיציה, ומן הסתם גם בקהל הרחב, צהלו ביום שני בערב, לאחר שהקואליציה לא הצליחה להעביר בוועדת הכספים של הכנסת את העברת קרוב למיליארד שקל למה שנקרא 'כספים קואליציוניים'. אז אל תשמחו מדי. הדיון יתחדש ביום שני הקרוב, ומן הסתם יעבור. אבל חשוב יותר, ובואו נדבר על זה בהגינות. אין מדובר בהבטחות קואליציוניות חדשות. מדובר בפעולות שהמשרדים כבר ביצעו והתחייבו בגינן בשנת 2023. בתכלס', כמו גוף פרטי, גם ממשלה לא יכולה שלא לעמוד בהתחייבויותיה לאזרחים/לגופים. בגלל עניינים טכניים ובירוקרטיים הכסף טרם עבר. אין כאן שקל אחד למטרות חדשות. את כל ההתנגדות היה נכון להפעיל אז. מה לעשות, לקואליציה היה ויש יש כוח שלנו אין. ועכשיו, האמת, גם לי עלה לחץ הדם השבוע כששוב כשקראתי שמשרדה של השרה סטרוק מקבל 300 מיליון שקל. 70 אלף עקורים מביתם, עסקים קורסים, רבבות משרתים במילואים חצי שנה מתוך שנה, ומישהם הולכים לחגוג על כספים קואליציוניים. המגזר וההתנחלויות יחגגו. מותר? חוקית כן, היא וחבריה נבחרו והכסף הוקצה כדין. הוגן? יאמרו 'תיקון אפליה של שנים'. מריח טוב? לא מי יודע מה. בטח בימים קשים אלה. אבל, באמת של הדבר, הנהנים העיקריים מהכסף הזה הם הקמת אתרים חלופיים לבארי, כפר עזה וניר עוז, מרכיבי ביטחון לישובים ביהודה ושומרון בהתאם לדרישות צה"ל, תקציבים שהועברו למכינות הקדם צבאיות, ועוד. ויחד עם זאת, הייתי שמח יותר לו היתה השרה (או גורם אחר שייהנה מהכספים הקואליציוניים) לוקחים סכום יפה שאינו קשור לנזקי המלחמה, ומעבירים אותו לטובת העקורים מביתם, למשל.
בא איתם חשבון
שתיקתם של סמוטריץ', בן גביר וחברי סיעותיהם נוכח 'חוק הג'ובים' וכוונתם לתמוך בו, הרגיזה רבים, בהם את הרב אמנון בזק, ר"מ בישיבת ההסדר הר עציון. הרב בזק כתב בפוסט, בין השאר:
"תמיכתה של מפלגת 'הציונות הדתית' בקידום חוק הרבנים, תוך כדי שימוש במניפולציות פוליטיות, היא בראש ובראשונה הפניית עורף לעולם התורה הציוני-דתי…. להעצמת הסמכות שיש לשר הדתות ולרבנים הראשיים תהיה, לאור הניסיון המר, השפעה ברורה על מינוי מקורבים לתפקידי רבנות בארץ, על חשבונם של רבנים טובים וראויים שאינם בעלי קשרים כאלו. קשה לתאר את גודלו של חילול השם שכבר נגרם מהתנהלות הזו, ושבעזרת החוק עוד ייגרם חלילה בעתיד.
עוד יותר קשה להבין כיצד מפלגת 'הציונות הדתית' מסוגלת לעולל כזאת לאלפי תלמידי החכמים מהעולם הציוני-דתי, שבשנה הקשה הזו מוסרים את נפשם בשילוב ספרא וסייפא. כיצד היא מסוגלת לעולל כזאת לעולם ישיבות ההסדר, שאיבד עשרות מטובי בניו, ולמנוע מהתלמידים ומהבוגרים כל סיכוי הוגן להתקבל למשרות רבנות חשובות בהמשך דרכם. האם כשעם ישראל בעיצומה של התקופה הקשה ביותר מאז קום המדינה, זה הזמן להיכנע לדרישותיה של ש"ס לקידום האינטרסים שלה?". סוף ציטוט, וכשקבעו : וכל מילה נוספת מיותר, התכוונו לכאן.
מגעים שקטים
נכון לעכשיו 'חוק הג'ובים' (מינוי מאות רבני שכונות וכד') הורד מסדר היום, לאחר שנתניהו ראה שלא יצליח להעביר אותו נוכח התנגדותם גם של כמה חברים בליכוד. החוק הורד, לא הוסר. מתישהו הוא יחזור, בשינויים מתבקשים. ראשי ערים, בהם ליכודניקים, היו מראשי המתנגדים לחוק, שכן זה אמור היה להעמיס עליהם תשלומי שכר לרבנים 'מונחתים', שיש סימן שאלה גדול בכלל על הצורך בהם. עתה, לאחר שהחוק נכנס להקפאה מסוימת, מתנהלים מגעים עם ראשי הערים ועם ח"כים מתנגדים במאמץ להגיע להבנות. למשל- מינוי רבנים בערים שפעם היו ושנים כבר אין. יש יותר מ-30 ערים כאלה. אחד הפעילים ביותר בנושא הוא אריה דרעי, שעושה כל מאמץ להגיע להסכמה ולהחזיר את החוק להצבעה עוד לפני צאת הכנסת לפגרת הקיץ. במסגרת זו הוא מדבר גם עם הסיעות הערביות, עימן יש לו קשרים טובים.
תחזיקו אותי
זוכרים את האיום של ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, כי יפרוש מתפקידו אם המדינה אכן תפגע בתקציבים המועברים לחרדים, ובכלל זה לישיבות? ובכן, אף אחד לא באמת חשב/חשש שגפני יממש את איומו. גפני לא פראייר לוותר על עמדת כוח כה חזקה המחזיקה את השיבר של ברז הכספים הלאומי. אז איך יישאר בתפקיד בלי שייצא מגוחך? הולכים לישיבה משותפת עם שני 'גדולי הדור' הגר"ד לנדו והגרמ"ה הירש, ושניהם הורו לגפני שלא לפרוש כרגע מראשות ועדת הכספים כפי שאיים על נתניהו. "צריך למצות קודם את המאמצים מול משרד האוצר לפתירת תקציבי החינוך החרדי" הורו. אז מה ייעשה ולא ייראה פראייר? בישיבת סיעה הבטיח גפני לח"כים שבוועדת הכספים הוא יתקע למשרד האוצר כל דבר שירצה, עד שנושא הקצבאות וההעברות לא ייפתר.
עוד באותו שעת הכושר של אדלשטיין
זו יכולה להיות השעה הגדולה של יולי אדלשטיין, יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בה נדון חוק הגיוס. אדלשטיין כבר הבהיר, כי או שהחוק יעבור בהסכמה כללית, או שלא יעבור בכלל. המשמעות של אי חקיקת חוק גיוס חדש, נורמלי יותר מהקיים, שוויוני יותר, ברורה; צווי גיוס לכל הצעירים החרדיים,
אכיפת הצווים בדיוק כמו שאוכפים בציבור הכללי, והפסקת תיקצוב הישיבות עבור אותם הצעירים, כמו גם ביטול הטבות שונות. אדלשטיין מנסה לשדר פה למפלגות החרדיות, שכדאי להן להסכים על מתווה חדש, שונה לגמרי מההשתמטות שרווחה עד כה, אחרת- מצבם החוקי, לפחות, של החרדים הצעירים, יהיה גרוע יותר. לח"כ אדלשטיין, לשעבר יו"ר הכנסת, רקורד מרשים כאדם ישיר, בעל עקרונות. אדלשטיין, שנמצא ביחסים לא מי יודע מי עם ביבי, אחרי שהכריז בזמנו כי יתמודד על ראשות הליכוד, לא צריך את נתניהו ולהבדיל ממרבית חברי הכנסת של הליכוד, גם אינו חושש ממנו. יולי אדלשטיין מוערך גם בסקטור החרדי, כולל אצל רבניהם. בעיניים שלי, אם יש דמות שעשויה לרכך התנגדויות לחוק גיוס 'נורמלי' בהנהגה החרדית זה יולי אדלשטיין. אם יצליח לפצח שם את ההתנגדות הגורפת, יהיה זה מהלך חשוב מאוד גם להסדרה חוקית בהסכמה של עניין הגיוס, וגם צעד חשוב שעשוי להועיל לו בהמשך, כשיתמודד על ראשות הליכוד.
נושא:
הרב סתיו, ולא דוד
אדם מהיישוב, אם תזרוק לו את השם 'הרב סתיו', מן הסתם ייקשר זאת לרב דוד סתיו, רב הישוב שהם ויו"ר ארגון רבני צהר. אותו רב סתיו מוערך מאוד בקרב חלק מהציבור הדתי-לאומי, הן בגלל היקף ידיעותיו בהלכה, הן בגלל מעורבותו הרבה בחברה הישראלית, הן בגלל שאינו חושש לומר גם דברים שלא לכולם, כולל רבנים וממסד, נוח לשמוע, והן בגלל מאור הפנים המייחד אותו. מאידך גיסא, הרב דוד סתיו נתקל בכתף קרה מצד רבנים חרד"לים וחלק מהמגזר החרדי. מסתבר, שהתפוח נפל קרוב מאוד לעץ. הרב אברהם סתיו, אחד מבניו, ניחן אף הוא בידע הלכתי רב (כבר הוציא לאור מספר ספרים) וכן באומץ יוצא-דופן ככל שמדובר ברבנים, בטח צעירים יחסית, להביע עמדותיו בהלכה בדברים 'עדינים'.
בשבוע שעבר העלה פוסט בו ביקש, נוכח המציאות הביטחונית הקשה בה אנו מצויים, לפתוח לדיון הלכתי (וחברתי?) את סוגיית גיוס הצעירות הדתיות לצה"ל. כידוע, הרבנות הראשית לישראל לכל דורותיה שללה זאת, ומכאן קם ושגשג 'השירות הלאומי'. דא עקא, בשנים האחרונות גדל מספר בוגרות החמ"ד המתגייסות לצבא, וזה עוד לפני המלחמה. ובכן, הרב אברהם סתיו (שבעצמו משרת כבר קרוב ל-200 ימים במילואים כתותחן), לאחר שכתב כי גם בעיניו השירות הלאומי היא אופציה בטוחה יותר לצעירות, הוסיף:
"אם דורשים, ובצדק, מאחינו החרדים לשבור הרגלים ומוסכמות, אזי גם לנו מותר להשתנות….". "אם אכן, כפי שנראה, צה"ל זקוק לחיילות, נדמה לי שעלינו להתגייס יחד לשינוי. לא מתוך ויתור על עמדות חינוכיות, אלא מתוך הבנה שגם מצדו של צה"ל יש כאן עת צורך שיוצרת עת רצון. ואם אפשר לפתוח חטיבה שלמה למגזר החרדי, אפשר גם באותה מידה לחשוב ביחד, רבנים ואנשי אגף כוח אדם, על האפשרות לפתוח מסלולים שיהלמו את התנאים והצרכים של מנעד רחב יותר של נשים דתיות. ומן הצד שלנו, לקרוא לתלמידות למלא את השורות החסרות מתוך אותה תחושת שליחות שמאז ומעולם ביקשנו וכעת היא צריכה לבוא לידי ביטוי בדרכים קצת אחרות". הרב ציין כי אינו מתכוון גיוס בחקיקה.
בעיניים שלי, שווה דיון, אם כי יותר מסביר כי (גם) בעניין זה, לפחות בקרב המגזר הרבני, הוא לא ימצא תומכים רבים. אבל מה לעשות, השטח, הבנות, עושות את העבודה כבר לבד. כ-35% מבוגרות החמ"ד מתגייסות לצה"ל, וזה עוד לפני המלחמה.
בולט גם בענוונותו
עם כל הכעס שיש על ש"ס, נוכח תמיכתה בחוק הג'ובים ובחוק ההשתמטות, נכון לזכור כי גם בש"ס יש כמה צדיקים. בעיניים שלי, שר הרווחה יעקב מרג'י שעושה עבודת קודש מעולה בתחום משרדו ומשה ארבל שר הפנים. והרפורמה שעשה בתחום הדרכונים היא רק דוגמא. אותו ארבל, שלא חשש להביע עמדתו בעד גיוס חרדים שלא באמת לומדים, נבחר ע"י ועדה בראשות השופט בדימוס דורנר לקבל את 'אות אביר איכות השלטון' על תפקודו במשרד, ועוד בזמן מלחמה. כך כתב ארבל ליו"ר הוועדה:
"לאחר מחשבה, במחילה ובמלוא הכבוד, הגעתי למסקנה שאיני יכול להסכים לקבל את האות בעת הזו. שנה זו, שנת מלחמה קשה ואכזרית במהלכה נרצחו ונהרגו למעלה מ-1,400ישראלים ואזרחים זרים בישראל. המלחמה עוד לא תמה ובדומה לעמיתיי וישראלים רבים אני פועל לקיים את חובותיי שבדין וחובותיי האזרחיות להקל על אזרחי המדינה" כתב ארבל. בהמשך כתב: "… לעניות דעתי, נכון שהזרקור בעת הזו יופנה דווקא לראשי הערים הרבים שעושים לילות כימים למען תושביהם בעוטף עזה ובגבול הצפון". והאיש משה עניו מכל חבריו הפוליטיקאים. אגב, האות מוענק גם לשופטת בדימוס שעסקה לא מעט בעתירות של הגוף שמעניק את האותות. בעיניים שלי, טעם לפגם. משופטת, גם בדימוס, הייתי מצפה לסרב בנימוס.
חוק הגיוס
"בעיניים שלי" על פסה"ד של בג"ץ- ראו בכתבה בנושא בגיליון זה.
