אבי רט (מנהל חינוכי ועורך התלמוד הישראלי [מדיסון])תיאורה של ארץ ישראל כאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ חוזר על עצמו שוב ושוב בתורה ובדברי הנביאים. כבר בתחילת ההיסטוריה היהודית, כאשר ה' נגלה אל משה רבנו בסנה ומבקש ממנו לצאת למסע השליחות להוציא את ישראל ממצרים, הוא אומר לו: "וָאֹמַר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם… אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ". וכך גם בהמשך: "לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ". ושוב פעם בספר שמות, פרק ל"ג: "…אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ". גם כאשר המרגלים חוזרים מתור הארץ, הם מתארים אותה כך: "בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה פִּרְיָהּ".
המילים הללו, "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ", מבטאות שפע, מתיקות, פוריות, ומציאות חיים טובה ומבורכת. זה טיבה וטבעה של ארץ ישראל. לכך קיוו והתפללו, על כך חלמו, על זה שרו ואת זה ציירו.
אחת הסכנות הגדולות ביותר לעם ולעולם היא סילוף ההיסטוריה ועיוות העובדות. כשאנו רואים בימים אלו כיצד התהפכו היוצרות, וחמאס נתפס בעולם כקורבן באמצעות תעמולה שקרית, בעוד אנו נתפסים בעיני רבים בעולם ככובשים האכזריים – אנחנו ניצבים נדהמים, לא מבינים איך אפשר לעוות מציאות כל כך ברורה, בדיוק הפוך ממה שקרה בפועל.
עם ה'להבדיל' המתבקש, כך קורה גם לחלק מהעם לאחר יציאת מצרים. מתהפכות על חלק מהעם העובדות והיוצרות. בשעות של משבר, משתבשת על חלק מהאנשים דעתם. לבית העבדים מצרים ממנו יצאו, הם קוראים לפתע דווקא בשם "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ"; אל ארץ ישראל אין להם עניין לעלות ולהגיע, והם חוזרים שוב ושוב על המילים: "לֹא נַעֲלֶה"; ואת משה ואהרון הם בכלל מאשימים בקונספירציה, שהם כביכול הוציאו את העם ממצרים כדי להמיתם במדבר ולהשתרר עליהם: "כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר".
הפוך על הפוך על הפוך על הפוך. אין יותר איוולת, סילוף, עיוות, כפיות טובה ורשעות מאשר זה.
נראה שזה דרכו של עולם, ועם כל העצב והכאב, לפעמים זו גם דרכם של מיעוט קטן וצעקני בעם – לקטר, לראות שחורות, לכפור בטובה ולעוות את המציאות.
ב"ה שמאז יציאת מצרים ועד היום, רוב רובו של העם הבריא בנפשו, המשיך וממשיך במצעד החיים שלו, גם בתקופות הקשות בהיסטוריה וגם בשעות החשוכות של הלילה אל הארץ המובטחת – ארץ שגם עם פעמים יש בה עוקץ, היא אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ.
על הדבש ועל העוקץ, על המר והמתוק – שמור נא לי, א-לי הטוב.
