הארות באבות: פרק ה

קורס שליחים

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶן קִסְמָא, פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָגַע בִּי אָדָם אֶחָד, וְנָתַן לִי שָׁלוֹם, וְהֶחֱזַרְתִּי לוֹ שָׁלוֹם. אָמַר לִי, רַבִּי, מֵאֵיזֶה מָקוֹם אַתָּה. אָמַרְתִּי לוֹ, מֵעִיר גְּדוֹלָה שֶׁל חֲכָמִים וְשֶׁל סוֹפְרִים אָנִי. אָמַר לִי, רַבִּי, רְצוֹנְךָ שֶׁתָּדוּר עִמָּנוּ בִמְקוֹמֵנוּ, וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶלֶף אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. אָמַרְתִּי לוֹ, בְּנִי, אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי כָל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אֵינִי דָר אֶלָּא בִמְקוֹם תּוֹרָה.

סיפור מפורסם זה אינו עולה בקנה אחד עם פרויקט הגרעינים התורניים. המסרים היוצאים מביתה של הציונות הדתית שלאחר ההתנתקות, ההכרה בדבר הצורך ב"חיבור" עם העם, הגיעו לאחר הניכור שהתגלה כלפי רעיון ההתיישבות. בתקופת ההתנתקות, מחוץ למגזר, כמעט שלא היו גילויי אמפתיה למפונים, והמסר היה שיש צורך "להתנחל בלבבות". הגרעינים התורניים, שכבר פעלו באופן מצומצם, התרחבו והפכו לפרויקט. היו מהם גם שביקשו לעסוק בהחזרה בתשובה או בלשונם, בקירוב. לפי שיטתם, רבי יוסי בן קסמא היה צריך להסכים מייד ולהגיע לעיר שאין בה תורה. מה פשר סירובו להקים גרעין תורני?

הסיפור מורה על כך שלא בכל מקום אפשר להקים גרעין. רבי יוסי בן קסמא מזהה את הנחות היסוד של אנשי המקום, שלפיהן הכסף יכול לרכוש הכל. כאשר אנשי המקום משוכנעים שניתן לקנות הכל בכסף, כולל תלמידי חכמים, ואולי אפילו לשפר את המצב הרוחני שלהם בעזרת רכישות, רבי יוסי מעדיף להישאר בעיר שכולה חכמים. חברה שהנחת היסוד שלה היא שאפשר לקנות הכל אינה ברת תיקון. אך יותר מזה, לו רבי יוסי היה נענה לדרישתם, הוא עצמו היה נכנס תחת אמונה זו. אדם אינו יכול לתקן בשעה שהוא מגיע מכוח הנחת היסוד שניתן לרכוש את הכל.

מיהו רבי יוסי בן קסמא

רבי יוסי בן קסמא היה חביב על השלטון הרומי, כה חביב עד שהבבלי בע"ז מציין שבפטירתו הגיעו ללוויה כל גדולי רומי והספידו אותו הספד גדול. מה פשר החיבה שלהם לרבי יוסי? הדבר מרומז בסיפור על הפגישה בינו לבין רבי חנינא בן תרדיון, שבה מנסה רבי יוסי לשכנע את רבי חנינא שלא להקהיל קהילות ברבים וללמד בהן תורה. יש אמנם ערך רב בלימוד תורה, אך אין טעם בלימוד תורה מתוך עימות והפגנתיות נגד הגזרות. רבי יוסי עצמו מלמד תלמידים, ולא עוד אלא שבפתחה של רומי, אך השלטונות לא פוגעים בו משום שכנראה הלימוד היה לשם לימוד ולא לניגוח השלטון.