ניתוק מול ערבוב

בחלוקת הנחלות המוזכרת בפרשה, שבט לוי לא מקבל נחלה אלא מפוזר בתוך נחלות שאר השבטים. התפקיד העיקרי והמפורסם של הלוויים והכוהנים הוא עבודת המקדש, אך מעבר לכך הם מונו לאנשי החינוך של העם והיה עליהם לשבת בקרבו, להשפיע ולחנך.

התורה מתארת בפירוט רב כיצד ייראו ערי הלויים: "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם עָרִים לָשָׁבֶת וּמִגְרָשׁ לֶעָרִים סְבִיבֹתֵיהֶם תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם. וְהָיוּ הֶעָרִים לָהֶם לָשָׁבֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶם יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכֻשָׁם וּלְכֹל חַיָּתָם. וּמִגְרְשֵׁי הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה אֶלֶף אַמָּה סָבִיב. וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר… וְהָעִיר בַּתָּוֶךְ זֶה יִהְיֶה לָהֶם מִגְרְשֵׁי הֶעָרִים".

הרמב"ן מוסיף ומפרט שיש את העיר עצמה, וסביבה שטח של נוי שאסור לנטוע בו כרם או לזרוע זרע, מעבר לו יש שטח מיוחד של שדות וכרמים. סה"כ 3,000 אמה שמקיפים את העיר מכל סביבותיה. למעשה, הם אמנם מקבלים נחלה בתוך שבטי ישראל, אך יש להם גם בידוד רחב ומדויק כדי להיות נפרדים מהשבט המארח.

לצד 42 ערי לוויים המבודדות מהקהל הרחב, יש שש ערי מקלט שבהן יושבים הלוויים יחד עם הרוצחים בשגגה. ניתוק מול ערבוב. במקצועות רבים יש דיבור על הפרדה או ערבוב בין הבית לעבודה. שיח רחב מתנהל דווקא בתעשיית ההייטק בהקשרים של עבודה היברידית. בעיניי, התורה מפנה פה זרקור מיוחד על הנושא בהקשר הייחודי של אנשי חינוך.

הלוויים מזכירים לי פה משפחות שעוברות לגור בתוך פנימייה, רבנים שנכנסים לתוך עולמה של הישיבה או שליחי סוכנות שנכנסים לקהילה בחו"ל. אלו אנשים שהעבודה נכנסת לא פעם לסלון ביתם, ושם יש השפעה הדדית בין המחנך לקהילה ובחזרה, מעין גרעין תורני או חברתי קטן.

התורה מראה על האיזון העדין בין קרבה לריחוק. בערי הלוויים הרגילות יש ריחוק פיזי בין בתי הלוויים לשבט כדי לא ליצור ערבוב מוחלט שיהרוס את הייחודיות של הלוויים ויקשה על שמירת מעמדם כמחנכים. בערי המקלט לא נדרשת הרחקה פיזית, מכיוון שיש הבדלי מעמדות ברורים בין התושבים שהם הזרים שבאים להשתקם לבין הלוויים המטפלים-מחנכים.

גם כאשר הארגון דוגל בהפרדה ברורה שתפקידה לשמור על הבדלי התפקידים והמעמדות, על נושא התפקיד לחשוב על העקרונות המנחים שלו: למשל בהיבטים של זמינות, של מעורבות בקבוצות הווטסאפ, של שיתוף בחיים האישיים. וכך לבחור כיצד להיות חלק משמעותי שיאפשר קרבה והשפעה, ויחד עם זאת לייצר ריחוק מסוים שישמור עליו, על משפחתו ועל התהליך החינוכי מפני שחיקה או כישלון.