כור היתוך אמיתי?

בפרק ט' בספר יהושע מסופר על אנשי גבעון ששמעו "אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לִירִיחוֹ וְלָעָי", ומחליטים לכרות ברית עם ישראל בעורמה. כאשר השקר מתגלה, נשיאי העדה חוששים להרוג אותם כדי לא להפר את השבועה, אך מעלים רעיון יצירתי: הם יהיו חוטבי עצים ושואבי מים. הרעיון לצמד התפקידים הללו, חוטבי עצים ושואבי מים, אינו חדש והוא ממשיך את הנאמר בפרשת 'ניצבים'. כאשר התורה מתארת מי עובר בברית ה', מפורט כי מדובר ב"טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ". רש"י מפרש במקום כי היו אלו הכנענים שבאו להתגייר ונתנם משה חוטבי עצים ושואבי מים. נשמע שזה מעמד נמוך יותר מגרים רגילים, ואולי ניתן לגרים כשלב ראשוני בדרך לכניסה לעם ישראל.

כאשר חברה או ארגון קולטים לתוכם קבוצה חדשה, יש ארבע גישות (לפי החוקר ג'ון ברי) לתאר את המפגש בין שתי התרבויות: 1. כאשר קבוצת המיעוט החדשה וקבוצת הרוב הקיימת רוצים מיזוג מלא מבלי להשאיר כמעט זכר למאפיינים של התרבות הראשונית של המיעוט מתרחש תהליך שנקרא "כור היתוך"; 2. כאשר קבוצת המיעוט רוצה לשמור על ערכיה התרבותיים, אך עדיין להשתלב ולקחת חלק בתרבות הרוב. אם תרבות הרוב מכילה את הרצון להתקרב ועדיין להישאר ייחודיים, מתרחשת תופעה של רב-תרבותיות או במילה אחרת: אינטגרציה; 3. כאשר תרבות המיעוט לא רוצה להשתלב תרבותית ומעדיפה להישאר כמו שהיא, מתרחש תהליך של התבדלות; 4. כאשר קבוצת הרוב דוחה את הכניסה של המיעוט, מתרחש תהליך של שׁוּלִיּוּת או הוצאה מהכלל.

כאשר הגבעונים נכנסים עם התחפושת של עוברי הדרכים התשושים והבלויים, יהושע והעם לא רואים בהם סכנה תרבותית. הם הרי לא רוצים לעשות איתם אינטגרציה ומוכנים לתת להם להיכנס לכור ההיתוך: תכרתו עימנו ברית, תיכנסו ותהיו חלק מאיתנו, תוך שתזנחו את העבודה הזרה ואת מנהגיכם מאחור. אחרי שהתרמית מתגלה, יהושע והנשיאים מבינים כי לא ניתן לסמוך עליהם ונוקטים תהליך של שׁוּלִיּוּת כדי שלא יתרחש ערבוב בין התרבויות.

השיטה שהם נקטו הייתה לסמן אותם באמצעות מקצוע, והקבוצה החדשה נשארת במעמד נחות. הם אמנם חיים לצידנו, נהנים מחסות ונותנים שירות, אבל אינם מתערבבים. במהלך השנים "חוטבי עצים ושואבי מים" נהיה מושג המתאר נחיתות של מיעוט לעומת הרוב בחברה הישראלית. מעניין לחשוב בייחוד בתקופה זו על המפגשים בין הקבוצות: מתי אני חלק מהרוב ומתי חלק מהמיעוט, אילו תרבויות מתקרבות ואילו דווקא מתרחקות, ומה המוטיבציות והחששות המשפיעים על אותם מפגשים.