לא מתנחלים
מה שאירע בסוף השבוע שעבר בכפר ג'ית הוא פוגרום של צעירים יהודים בערבים, שלא הוכח כל קשר שלהם לטרור נגד יהודים. אין צורך לייפות את הדברים. פוגרום, טרור – תבחרו. טוב ונכון עשו ראשי יש"ע (והשר סמוטריץ'), שמייד גינו את המעשה וקראו למצוא את העבריינים ולהעמידם לדין. לבן גביר לקח קצת זמן, ואח"כ אמנם גינה את מי ש"לקח את החוק לידיים" (נראה שזה מקסימום הגינוי שהיה יכול להוציא מפיו לאירוע כזה) והוסיף כי אמר לרמטכ"ל ש"זה שלא נותנים גב לחיילים לירות בכל מחבל שזורק אבנים מוביל לאירועים מהסוג שאירע… הגיע הזמן ששר הביטחון ייצא מהקונספציה ויעשה זאת".
להערכתי, אם ייתפסו הפורעים האלה, בכובעו כעורך דין בן גביר ישמח להגן עליהם בבית הדין. אפילו בחינם. לצד כל הגינוי מהמעשה הנפשע הזה בכפר ג'ית, בעיניים שלי, כלי תקשורת חטאו חטא גדול כשפרסמו: "מתנחלים פרעו בכפר ג'ית…". ראשית, העבריינים/טרוריסטים האלה טרם נתפסו בעת שידור הידיעה. מאין אתם יודעים שהם 'מתנחלים'? שנית, גם אם הם מתגוררים על חווה/מאחז בשומרון, אולי הם צעירים פתח תקוואיים שברחו לשם? שבוע בחווה כבר הופך אותם ל'מתנחלים'? ולבסוף – וזה העיקר – 'מתנחלים' זה שם כולל לכחצי מיליון יהודים המתגוררים ביו"ש. גם אם יש כמה עשרות פורעים/עבריינים/טרוריסטים יהודים – הם ממש לא 'מתנחלים' או 'המתנחלים'. זו חבורה אלימה ומסוכנת (גם למדינה, אם מביאים בחשבון את ההשלכות הבינלאומיות העלולות לנבוע ממעשה כזה) שצריך לטפל בה ביד הכי קשה שיש. אתגר עצום למפקד פיקוד מרכז החדש, אלוף אבי בלוט, שגדל בשומרון וסביר כי מכיר את הבעיה מלפני ולפנים. ממשטרת בן גביר אין הרבה מה לצפות, ו'הצלחותיה' במיגור העבריינות (ובכלל זה במגזר הערבי) יוכיחו. כך או כך, לא נכון ולא מוסרי להכתים בגלל חבורה כה קטנה, קיצונית ככל שתהיה, את כלל המתנחלים/המתיישבים. אפילו אם אינך ממחנה ארץ ישראל השלמה.
דרך ארץ קדמה?
לימדונו ש"דרך ארץ קדמה לתורה". אם לתורה, לפוליטיקה על אחת כמה וכמה. בעיניים שלי, יכולים החברים סמוטריץ' (להלן ב"ס) את בן גביר (להלן אב"ג) לחלוק על ראש הממשלה, על הרמטכ"ל ואפילו על נשיא המדינה. זה לגיטימי. הם רשאים כמובן גם לומר להם זאת (ואפילו לצייץ בטוויטר, כפי שהם נוהגים חדשות לבקרים וחדשות בלילות), אבל יש אבל אחד: דברו בכבוד. לא רק כי הם מבוגרים מכם, הם (בטח השניים הראשונים) פעלו וסיכנו את חייהם למען המדינה הזו מספיק שנים כדי שאת המינימום הזה תיתנו להם. וגם אם התרשלו, טעו, או טועים לשיטתכם, עדיין קצת דרך ארץ לא תזיק. זכרו, יש צעירים המביטים בכם, בתקווה לחקות אתכם.
זה אפשרי?
צום ט' באב, שחל בשבוע שעבר, היה עבור רבים, ואני בתוכם, המשמעותי ביותר מהצומות שקדמו לו. מודה, השנה פחות התחברתי לאגדות החורבן שאני נוהג לקרוא ומנסה 'להיכנס לראש שלהן' מדי ט' באב. השנה הראש היה פה. כאן ועכשיו. דריכות ומתח נפשי נוכח אפשרות של מתקפה מחיזבאללה ואולי גם מאיראן; כאב עצום על אובדן צעירים טובי לב כמו יהונתן דויטש ז"ל, שנרצח שבוע לאחר שחרורו משירות קרבי מדהים בצה"ל וחודשיים לפני חתונתו המתוכננת, בידי מחבל בן עוולה; כאב שלא יודע גבולות על 115 החטופים זה כ-320 ימים בידי חמאס בעזה; וכן – דאגה ממש, נוכח הקרע העצום בחברה ישראלית. קרע שנראה חזק יותר מזה שהיה ב-6 באוקטובר, לפני טבח שמחת תורה, ומי יודע עד לאן זה עלול להידרדר. כן, בט' באב שוב קראנו על שריפת האסמים בימי בית המקדש, ועל טלפי החזיר שננעצו בחומה – מאותה סיבה של שנאה, מלחמת אחים, והתוצאה שהארץ רעדה. עד כמה רחוקים אנו ממצב זה כיום? למרבה הצער והתסכול, אנחנו כבר שם. צפו רבע שעה בחדשות הטלוויזיה, האזינו חצי שעה ליומנים ברדיו, שבו שעה ביציע האורחים בכנסת – ולא תוכלו להימנע מלהגיע לאותה המסקנה. חמאס המנוולים כבר הגיעו אליה. עפ"י עדויות מחבלים שנשבו, החולשה בישראל הניעה אותם לצאת במתקפת הטבח בשמחת תורה.
אבל, ויש הרבה אבל: המספר העצום של ישראלים, מכל הגוונים, שהטריחו עצמם להשתתף במעגלי השיח שהתקיימו בט' באב ביישובים רבים; האלפים שהגיעו לכיכר החטופים שבה לאחר קריאת 'איכה' התקיימו מעגלי שיח, כך בירושלים, בשוהם, וכמעט בכל יישוב; האלפים שהשתתפו בהלווייתו של חייל, ג'ורדן קופר ז"ל, שכל משפחתו גרה בארה"ב; המאות שמדי יום שישי נוסעים לחלק אוכל ביתי חם לחיילים בשטח; המאות ש'קופצים' לעודד פצועים בבתי החולים ובמרכזי השיקום – כל אלה ועוד נותנים תקווה לכך שבכוחות משותפים ניתן יהיה לפרוץ את חומות השנאה. חילוקי דעות – סבבה, לגיטימי ואפילו בריא, מאתגר ומפרה. אבל לכבד. בדיוק כפי שארצה שיכבדו את עמדותיי שלי, גם אם חושבים אחרת ממני (ואני מדבר גם ובעיקר אל ועל עצמי, כולל בטור זה ומכאן ולהבא, בלנ"ד).
צום ט' באב היה עבור רבים, ואני בתוכם, המשמעותי ביותר מהצומות שקדמו לו. מודה, השנה פחות התחברתי לאגדות החורבן שאני נוהג לקרוא ומנסה 'להיכנס לראש שלהן' מדי ט' באב. השנה הראש היה פה. כאן ועכשיו
יחמיצו את ההזדמנות?
בעקבות פסיקת בג"ץ שיש לגרוע את נציגי הרבנים הראשיים (שהרי, נכון לעכשיו אין רבנים ראשיים בתוקף) מהגוף הבוחר את הרבנים הראשיים החדשים, נוצר מצב שבו בגוף הבוחר שנשאר (140 במקום 150 גוף בוחר רגיל) יש לכאורה רוב מוחץ לציונות הדתית. 72 דתיים לאומיים וחילוניים, לעומת 55 נציגים חרדים בלבד, כשמתוכם 13 משויכים לחב"ד, הפועלים עצמאית. כך עפ"י ספירה ושיוך של 'ישראל היום', והמסקנה היא: הזדמנות פז למה שנקרא 'הציונות הדתית' להכתיר רב ראשי לישראל מקרבה. זה יקרה רק אם יפסיקו לריב שם (ציניקנים אומרים שהמשיח יגיע קודם). ואם זה לא יקרה, צריך לשחרר את כל הנושאים במחדל, הביתה.
חוכמת הסירוב
רה"מ נתניהו סירב לפגוש את שר החוץ הבריטי, שביקר בסוף שבוע שעבר בישראל. הסיבה: נתניהו זועם על בריטניה, שמשכה את ההסתייגות נגד הוצאת צווי המעצר ההזויים נגדו. בסביבתו הסבירו שגם אין זה מקובל שכל ביקור של שר חוץ בישראל כולל פגישה עם ראש הממשלה. ייתכן. אבל כשישראל כל כך רוצה וזקוקה לקואליציה בינלאומית מול איראן, וכשבריטניה היא אכן חלק מאותה קואליציה – לא בטוח שהסירוב הזה היה חכם כל כך.
יום הולדת לרומי
הימים האלה קריטיים לגורל עסקת החטופים. גם בלינקן אמר זאת בשיחותיו ביום שני עם נתניהו. בין החטופים בשבי חמאס זה יותר מ-320 יממות, גם רומי גונן, שהשבוע מלאו לה 24 שנים. רבים במדינה ציינו יום זה בלבישת בגד מנומר, כמו שרומי אוהבת. בתקווה שיתקיים בה ובחטופים האחרים: "לא במהרה אדם נופל ביום גינוסיא שלו" (ירושלמי רה"ש, פרק ג' הלכה ח') ופירש קרבן העדה: "…שאז המזל השולט ביום ההוא עוזר לו".
לא משחקי ילדים
במערכת הביטחון מוטרדים מהירידה בגיל המשתתפים בפעולות הפשיעה הלאומנית של יהודים ביו"ש. לדבריהם, בתקופה האחרונה, גם נערים בני 13-14 זוהו באירועים. "הם לא מבינים את ההשלכות הקשות של מעשיהם". בהנחה שהסבר זה אינו טיעון להקלה בעונש, מה כן ניתן לעשות כדי לגדוע את הענף המורעל הזה באיבו? הצעות קונסטרוקטיביות יתקבלו בברכה.
ספרא וסייפא חרדי
ברקע המאמצים לגייס חרדים לצה"ל, שר הביטחון יואב גלנט אישר הקמת שבע ישיבות הסדר חדשות לחרדים, כך שיהיו 14 בסה"כ. שתיים מהישיבות שיוקמו מיועדות ללחימה. כך דיווח אורי איזק ב'חדשות 12'. בתוך כך, לאחר כישלון חרוץ בניסיון לגייס חרדים, כאשר מתוך כאלף שזומנו הגיעו רק 60, בצה"ל מתקדמים לשלב הבא: אלה שקיבלו צו ראשון ולא התייצבו, יקבלו מייד צו שני. אם גם ממנו יתעלמו, הם יוכרזו כעריקים ויטופלו בהתאם – איסור נסיעה לחו"ל, איסור הוצאת רישיון נהיגה ועוד. האם יישלחו אליהם לוכדי עריקים? ימים יגידו.
ובינתיים, צעירים חרדים חדשים ש'יזכו' לצו גיוס ראשון בימים הקרובים הם תלמידי ישיבה שהתחתנו בחודשים האחרונים, לומדים בכוללים ואינם רשומים כעובדים. עם תחילת בין הזמנים, פרסמה 'אגודת בני הישיבות' סדרת הוראות ואזהרות לבחורים ולאברכים שמועמדים לגיוס, כיצד להימנע מהסתבכות עם הצבא. במקביל, בכנסת, למרות הפגרה, ועדת חו"ב בראשות אדלשטיין אמורה לנסות לגבש הסכמה על חוק גיוס, שאולי יוציא את הערמונים מן האש ויאיין את הצורך בצעדים משפטיים ו/או כלכליים אחרים. מה שכן, ככל שחולפים הימים כן יתהדק הקשר שבין האופן בו יונפו אצבעות הח"כים החרדים על תקציב המדינה (שצפוי לכלול גזירות לא קלות) לבין חוק הגיוס במתכונתו החדשה ו/או המתווה שיוסכם בעניין. לית מאן דפליג, שכדי להצליח להעביר תקציב עם גזירות קשות, נתניהו זקוק למקסימום תמיכה, כלומר מקסימום יציבות פוליטית. כבר הרבה שנים התמורה היא פטור גורף מגיוס חרדים. והפעם? האם יסתפקו ב-3,000 בשנה? מה שכן, כמו בן גביר, גם החרדים לא ימהרו לנטוש את הקואליציה. מה שהם מקבלים שם, מבחוץ הם יוכלו רק לחלום לקבל.
אל תשלח ידך
הממשלה החליטה השבוע שהשרה מירי רגב תהיה אחראית על הטקס הממלכתי לציון שנה לטבח בנובה. לא כל כך הגיוני לי שממשלה, שעוד לא לקחה אחריות על חלקה בטבח, תארגן בכלל טקס זיכרון ליום העצוב הזה. נראה שהיא תכין סרטונים ותשלח אותם לערוצי התקשורת השונים, ולא תחמיץ פנים עצובות של אשת ראש הממשלה. שנראה כמה אמפתית היא לאסון. בעיניים שלי, חברי הממשלה הזאת, חברי הכנסת ואולי אף קצינים בכירים הם האחרונים שאותם ירצו לראות בטקסים משפחות החטופים, המפונים ורבות ממשפחות השכול. אין לממשלה הזו, שכחצי מהעם סולדים ממנה, מה להציע בטקס ליום הנורא הזה, שאמור לשדר אחדות. הכי ראוי שההחלטה הממלכתית תהיה להוריד באותו יום את דגלי הלאום לחצי התורן, להרבות במוסדות החינוך לימוד על אחריות וערבות הדדית, ולו הייתה רבנות ראשית – אולי הייתה מציעה להחיל לפחות חצי יום תענית (כולל תענית דיבור, לצמצם לשון הרע וקטרוג ההדדי) ולהתפלל.
