ד"ר גבריאל חזות (ממייסדי 'מידה טובה' לחקר ההיגיון היהודי, מרצה באונ' חיפה, ומקים תנועת 'ואהבת'- עושים טוב בישראל)"רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּ֑וֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה". עקרונות הבחירה החופשית אינם רק "היום" במובן של אותו היום שבהם נאמרו. ניתן להניח כי המילה "היום" במשפט זה מצביעה על רכיב הזמן בבחירה החופשית כרכיב חיוני להבנת עקרון העל הזה. אכן, מציאות ה' והשאלות הנגזרות מכך נתפסת על ידינו במונחים של זמן בהכרח. זאת משום ששכלו של האדם אינו יכול לתפוס מציאות החסרה את ממד הזמן. כך לדוגמה ניתן לקבוע כי רק עקב גורם הזמן האנושי והאינטואיטיבי נוצרת 'סתירה' בין ידיעת הא-ל לבין הבחירה החופשית. שני האירועים – ידיעת הא-ל ובחירתנו – יוצרים סתירה לכאורה משום ששניהם נמצאים על ציר הזמן, ושכלנו אינו מסוגל לתפוס את היות הידיעה קודמת לבחירה. באומרנו "קודמת" אנו מתכוונים כמובן לקדימות בזמן.
במונחים פילוסופיים ניתן לתאר את הקושי גם כך: הבורא הכל יכול יודע את העתיד. כיצד זה מתיישב עם הבחירה החופשית, הלא ידיעתו של הא-ל הינה 'מוכרחת' במציאות? אין אצל הא-ל 'כוח ופועל', 'פוטנציאל ומימוש', 'רצון ובחירה', שהרי כל אלו מעידים על חיסרון הנוגד את הגדרת הכוליות של הא-ל. ידיעתו הינה המציאות עצמה! יותר מכך, הרמב"ם כבר ניסח את עקרון הבחירה החופשית: "רשות לכל אדם, אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק…". עיקרון זה מהווה תשתית ותנאי לקיומה ולתקפותה של מערכת המצוות. הא-ל אינו רק מעמיד בפנינו שתי דרכים, אלא אף מצרף את 'המלצתו' לפנים משורת הדין: "ובחרת בחיים". לפי זה, בחירת האדם אינה יכולה לנבוע מסיבה שקדמה לה כי אז זו אינה בחירה חופשית. בשל כך, ניתן לומר כי עקרון הבחירה החופשית אינו כפוף לחוקי הבריאה, ואף מנוגד להם.
על קושי זה ניתן להוסיף גם שאלה מפורסמת נוספת: האומנם יש לאדם בחירה חופשית אמיתית? האם זו אינה אילוזיה? בסופו של דבר, האדם אינו בן חורין אמיתי והוא כפוף לדטרמניזם (=סיבתיות הכרחית) מכל הסוגים: סוציו-אקונומי, פיזיקלי, ביולוגי, פסיכו-אנליטי ואפילו חינוכי-חברתי! אפילו רצונו של האדם נתפס כאשליה, והוא הולך ומוסבר במדעי המוח באמצעות מעקב אחר תהליכים ביולוגיים, קוגניטיביים ונפשיים. חוסר השליטה של האדם על גורלו נוסח בתרבויות השונות במונחים של פאטליזם (=אמונה בגורל מוחלט וידוע מראש), כגון: קארמה, גורל, מוירה היווני והגזרה הסונית.
על כן יש לומר (בשל המילה 'היום' שבפסוק) כי הזמן הוא אחד מחוקי הא-ל או אחת מיצירותיו, וחוק זה אינו חל עליו כמו שאר החוקים שאותם הוא ברא. "הבורא נמצא מחוץ לזמן ולמקום" הינו משפט ששכלנו אינו תופס את משמעותו אלא את נכונותו. אנו יוצרים במו שכלנו המוגבל קושי, ומתקשים למצוא לו פתרון עקב אותה הגבלה עצמה.
זאת ועוד, בחירה חופשית אין משמעה יכולות פעולה מוחלטות ובלתי מוגבלות כפי שיש לא-ל יתברך. גם אין מדובר על הזכות הדמוקרטית להיות בן חורין, שהינה ביסודה זכות משפטית. מדובר על חופש בחירה בתוך מערכת נתונה של חוקים ומציאות שלא אנו בראנו. לפני חופש הבחירה שלנו, עוד בטרם אנו נדרשים להחליט, הבורא קבע עבורנו את 'כללי המשחק' שבהם, ורק תחת קיומם ההכרחי, אנו נדרשים להכריע הכרעה בבחירה חופשית.
שתי הדרכים שבהן אנו צועדים באופן מטאפורי קיימות טרם בחירתנו. את ההמלצה לבחירה לא אנחנו יצרנו או הגינו. באותה המידה יכול היה הבורא ליצור שלוש דרכים ואף לא להמליץ לפנים משורת הדין על אחת מהן. גם את זאת היינו מכנים "בחירה חופשית". זוהי בחירה בתוך מערכת כללים וחוקים נוקשים.
