בני ישראל נכנסים לארץ עם תרבות של עבודת אלילים, ונדרשים להטמיע בתוכם ובסביבתם תרבות של עבודת ה'. כשאנחנו מסתכלים על ארגונים שרוצים לבצע תהליכי שינוי, השינויים צריכים ללכת יד ביד עם התרבות הארגונית, אחרת הם לא יצליחו להתקבל באמת. כאשר רוצים לבצע שינוי שורשי כל כך, על מחוללי השינוי לעקור ולשנות משהו מהתרבות, אחרת התהליך נידון לכישלון.
בשנות ה-80 חברת פורד ניסתה לאמץ את שיטת הניהול היפנית – TQM שהייתה נהוגה בטויוטה. מדובר למעשה למעבר משיטה של פס ייצור לשיטה של ניהול איכות כוללני. בהיבט ההנדסי, נדרשו לעבור מייצור המוני ואחיד עם מלאים גדולים לייצור גמיש, מותאם ודינאמי. בהיבט החברתי, נדרשו לעבור מתפיסה של פועלי קו ייצור שמבצעים מלאכות פשוטות, ומנהלים שמכירים את התמונה הגדולה, לתפיסה של צוותי עבודה ורוטציה בעיסוקים. בהיבט הניהולי, לעבור מהנחיות ברורות לשיתוף בקבלת ההחלטות. ניסו לערוך שינוי בכל ההיבטים.
כאשר עושים שינוי רק בהיבט אחד ומשאירים על קנם את ההיבטים האחרים, השינוי לא מצליח. ניתן לראות זאת גם בציווי לעם ישראל – בהיבט ה"הנדסי" עליהם לנתץ את מזבחותיהם, לשבר את מצבותיהם, ולשנות את שמם של המקומות שהוקדשו לעבודה זרה. בהיבט החברתי הם צריכים לשנות את כל שיטת הפולחן. "לא תעשון כן לה' אלוקיכם" – עבודה זרה ניתן לעבוד "תחת כל עץ רענן", ועכשיו יש מקדש בירושלים ואליו תגיעו, עבודת ה' נעשית יחד בחבורה. שני היבטים אלו יאפשרו את השינוי במהותה של התרבות – מריבוי אלילים, שבו כל אחד יכול לבחור את אליליו וכל משפחה יכולה לעבוד כרצונה בביתה, לעבר אמונה באל אחד שאותו כולם עובדים באותה הדרך. אם יישאר משהו פיזי או חברתי מהתרבות הקודמת, השינוי החדש לא יצליח לתפוס (כפי שהוכח לצערנו בהמשך הדורות).
האם פורד הצליחו בהטמעת התרבות החדשה? באופן חלקי. TQM היפני היה פחות היררכי, ומתוך כך גם המשכורות היו יותר שוויוניות. המפעלים האמריקאיים שהיו מבוססים על קידום, על ארגוני עובדים וכדומה, הגיבו בעוינות לתרבות החדשה, והתהליך קרטע. ב"מורה נבוכים" מציין הרמב"ם כי הקושי בעקירת תרבות מהשורש זו הסיבה להקרבת קורבנות. אם תבטל לבני ישראל את הדרך הבסיסית שבה כל אדם בעולם דאז עובד את אלוקיו, הם לא יצליחו להכיל בקרבם את השינויים האחרים, ובראשם אמונה באל אחד.
בעולם העבודה, במשפחה ובעם, כאשר נרצה לבצע שינויים תרבותיים עמוקים, עלינו לעבוד בצורה זהירה, לדבר עם האנשים בשפתם ולנסות לתת מענה לכל היבט בתהליך השינוי, כדי שלא נעבוד חלילה לשווא.