קובי פרידחי (פסיכולוג בהתמחות תעסוקתית, דוקטורנט באוניברסיטת אריאל)פרשת 'צו', בדומה לפרשת 'ויקרא', עוסקת בקורבנות. בעוד פרשת 'ויקרא' מתחילה ב"דבר על בני ישראל", פרשת צו מתחילה ב"צו את אהרון ואת בניו". כלומר, אם בשבוע שעבר קיבלנו תקציר לטובת העם, כאן נקבל את המסמך המפורט לכוהנים.
בעיון בפסוקים נראה שהדבר אינו מדויק. פרשת 'ויקרא' מפורטת מאוד בפני עצמה ומכילה מלאכות רבות שיש לבצען לטובת הקורבן: "וסמך", "ושחט", "והקריבו", "וזרקו", "והפשיט", "וניתח", "ונתנו", "וערכו", "ירחץ", "והקטיר". האדם מישראל לא מקבל רק מידע – מה להביא ולאן – אלא רשימת פעולות ארוכה שהכהן הולך לבצע. למעשה, לגבי קורבן העולה, הפעולה הנוספת בפרשת 'צו' מסתכמת במצוות תרומת הדשן.
מדובר במלאכה שתפקידה, בסופו של דבר, לפנות את הפסולת. כשמעמיקים בה, רואים שהיא עצמה עמוסה בפרטים רבים: מה הכהן לובש, איך להחזיק את המחתה, ממה היא עשויה, היכן ממוקמת, מה לקחת, מאיפה ולאן. הייתי מצפה שכמו חוויות רבות פשוטות מעולם העבודה כמו לגרוס דפים, לסרוק מסמכים או לנקות את המשרד – אף כהן לא יתנדב לבצע את המלאכה.
חלוקת המשימות בתוך יום העבודה צריכה להיות מחושבת כדי לצמצם שחיקה ולהגביר מוטיבציה
ולהפתעתי, תרומת הדשן הייתה מלאכה פופולרית במיוחד עד כי הכוהנים היו עורכים תחרות ורצים לקיים את המצווה. התחרות הייתה כה עזה, עד כי כהן דחף את חברו שנפל ושבר את רגלו, או בגרסה אחרת – כהן אף דקר את חברו. בסופו של דבר, הזכות של תרומת הדשן הוכרעה בהגרלה. עבודת הכוהנים הייתה מורכבת מהעבודה על הקורבן, הגלויה לעיני הציבור. המחזה שאיש ישראל חושב עליו כל הדרך לירושלים. במקביל, היה עליהם לקיים מלאכות נוספות שלא היו פחות פופולריות, אבל נסתרות מעיני הציבור.
ניתן לראות הקבלה לחג הפסח. מצוות סיפור יציאת מצרים, ולצידה מלאכת הבערת וביטול החמץ. בחודש הקרוב רובנו נשקיע יותר בחיסול החמץ ופחות ב"והגדת לבנך". כך גם בעולם העבודה – תפקיד בנוי ממלאכות שונות: חלקן גלויות לציבור וחלקן סמויות, חלקן פופולריות ומייצרות תחרות וחלקן פחות נחשבות, חלקן דורשות זמן ומאמץ וחלקן פשוטות. פרשת 'צו' מוסיפה לנו על פרשת 'ויקרא', שאומנם יש הבדל בין המלאכות השונות, אך יש לתת חשיבות לכלל הצדדים ולראות בהם חלק מאותו היעד.
חלוקת המשימות בתוך יום העבודה או בין העובדים צריכה להיות מחושבת ומותאמת כדי לצמצם שחיקה ולהגביר מוטיבציה. יש עובדים המחפשים גיוון, וכאלו המעדיפים לבצע את אותה העבודה כל היום. מקבלי קהל יכולים ליהנות משעתיים אדמיניסטרציה ביום, ואחרים יראו בכך סבל. על המנהל לחשוב על החלוקה המתאימה, ובמקביל להנחיל בתרבות הארגונית את ההבנה שכלל המטלות מרכיבות יחד את התמונה השלמה.
