חבר מביא חבר

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק"

שני קשיים לשוניים בפסוק זה. מיהו לך? מיהו הממנה? השני: האם "ושפטו את העם משפט צדק", הוא צווי או תוצאה? הפרשנים חלוקים. פירוש הרמוני צריך להציע מענה קוהרנטי לשני הקשיים. כך הוא לדעתי פירושו המפתיע והתקיף של ה'כלי יקר' על אתר:  "היה לו לומר ושפטו אותך כי מלת אותך תבוא במקום תתן לך. ובמקום ושפטו הוה ליה למימר וישפטו כי ושפטו אינו ציווי כי אם הודעת דברים שכך יהיה:  ביאור העניין הוא שפסוק זה (הוא) ציווי למי שיש סיפק בידו למנות דיינים שימנה אותם על מנת שיהיו דיינים ולא יחניפו אפילו לזה הממנה אותם, וזה שאמר תתן לך על עצמך ונמשך בזה בקל וחומר שישפטו את כל העם משפט צדק, כי אם לא יחניפו גם לך קל וחומר לכל העם, לכך אמר ושפטו לשון הודעת דברים לומר שכך יהיה בוודאי בקל וחומר. לא כמנהג דורנו שכל מי אשר סיפק בידו למנות דיינים בורר לו קרובו או מיודעו דומה כאילו התנה עמו בפרוש על מנת שיחניף לו וכן עושים, ונמשך מזה שגם כל העם אפילו רחוקים לא ישפטו בצדק כי הדיין צריך להשוות כל הדינין שלא יאמרו לו אתמול פסקת כך וכך לקרובך או למיודעך או לבן עירך ועכשיו אתה משנה בדין לזה"

על הקושי הראשון משיב הכלי יקר כך: " … שפסוק זה ציווי למי שיש סיפק בידו למנות דיינים שימנה אותם על מנת שיהיו דיינים ולא יחניפו אפילו לזה הממנה אותם". על הקושי השני הוא משיב: "… ושפטו אינו ציווי כי אם הודעת דברים שכך יהיה…. כי אם לא יחניפו גם לך קל וחומר לכל העם… ". 'הוועדה לבחירת שופטים' אליבא דרב שלמה אפרים מלונטשיץ (בעל ה'כלי יקר') מצווה למנות דיינים שיעסקו בדין ולא בחנופה למי שמינה אותם. התוצאה תהיה משפט צדק. תוצאה זו נלמדת בקל וחומר –  אם הם אינם מחניפים לממנים קל וחומר שלא לעם ישראל שלא מינו אותם!

אבל אוי לבושה, זה אינו המצב בדורו: "… לא כמנהג דורנו שכל מי אשר סיפק בידו למנות דיינים בורר לו קרובו או מיודעו דומה כאילו התנה עמו בפרוש על מנת שיחניף לו וכן עושים, ונמשך מזה שגם כל העם אפילו רחוקים לא ישפטו בצדק כי הדיין צריך להשוות כל הדינין שלא יאמרו לו אתמול פסקת כך וכך לקרובך או למיודעך או לבן עירך ועכשיו אתה משנה בדין לזה:"

והדברים מדברים בעד עצמם. כואבים, בועטים ורלוונטיים היום יותר מתמיד. לגוף הממנה אסור שיהיה קשר חברי או 'רחמנא ליצלן' משפחתי לשופט המתמנה. אין צורך להוכיח כי על מנת כן נבחר השופט, זה מיותר משום שזו תוצאה טבעית שאין צורך אפילו להזכירה. בלשונו: " .. דומה כאילו התנה עמו בפירוש על מנת שיחניף לו..".

התוצאה של מינויי קרובים או חברים  תהיה על פי התורה באופן ודאי – משפט שאינו משפט צדק. יתכבדו נא מנהיגנו בוועדה לבחירת שופטים לדון בשאלה : מה הקשר בין מינוי על פי מפתח מפלגתי, אופי פסיקתי וכדומה, לניקיון פסיקותיהם של השופטים.

יתכבד נא בית המשפט העליון לדון בשאלת מינויי שופטים מוכרים, חברים מן 'המשפחה המורחבת' על תוצאות פסיקותיהם.

ביקורת זו מופנית גם לשר המשפטים וגם ללשכת עורכי הדין. ההמלצות, הבחירות והמינויים חייבים להיות כל כך נקיים מכל קשר אפשרי ומכל סוג. אי עמידה על עיקרון זה יוביל בוודאות לפסיקות שאינן פסיקות של דין צדק.