יעקב ספוקויני"וְלֹא יִשָּׁפֵךְ דָּם נָקִי בְּקֶרֶב אַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וְהָיָה עָלֶיךָ דָּמִים" [יט- י']
מהו עניין מיקומה של מצוות ערי מקלט בפרשתנו? מסביר רד"צ הופמן, כי פרשת שופטים עוסקת בענייני ניהול מדינה ולפיכך: "אחרי המצוות על הנהגת המדינה, השופטים, המלך, הכוהנים והנביאים, ממשיך הכתוב בכמה מצוות המוטלות על ההנהגה, והן מהחשובות ביותר לקיום המדינה. דהיינו, איך יהיו מוגנים בחייהם האנשים הנמצאים תחת איום מוות, ואיך למנוע שפיכת דם". חובת המדינה הבסיסית ביותר- להגן על שלום אזרחיה. עיר המקלט מונעת שפיכת דם נקי ומקיימת את הזכות לחיים.
איך מונעים את שפיכת הדם היהודית הבלתי פוסקת בגלות? למרדכי עמנואל נוח היה רעיון- להקים 'עיר מקלט' ליהודים בארה"ב.
מרדכי עמנואל נוח הושפע מההיסטוריה המשפחתית שלו. אימו הייתה צאצאית לאנוסי פורטוגל. משפחתה נמלטה מאימת האינקוויזיציה לג'ורג'יה, שהייתה חלק מהמושבה הספרדית באמריקה. נוח שימש בכמה תפקידים ממשלתיים וקונסולריים בתחילת המאה ה-19. כשליח לריגה שבלטביה היה עֵד לרדיפת היהודים ברחבי רוסיה הצארית. מאוחר יותר [1813] שימש כקונסול בתוניס והבחין בהיעדר ביטחון אישי ליהודים. הוא כתב: "ליהודי בברבריה אין חברים, אך העושר שלו רוכש עבורו הגנה וסובלנות". כוונתו הייתה למס הג'יזה – מס הגולגולת ששילמו יהודי צפון אפריקה בתמורה להגנה על חייהם, רכושם וחופש הדת שלהם. אלא שהתמורה תפחה ואילו ההגנה הלכה וירדה.
הייתה זו תקופה רוויית מלחמות בכל אזור צפון אפריקה. הצי האמריקאי נלחם נגד שודדי הים של השלטון הברברי, שחטפו מלחים אמריקאים ודרשו כופר כספי גבוה. הקונגרס האמריקני היקצה כוח משימה מיוחד להילחם בפיראטים בים וביבשה. בסיומה של 'המלחמה הברברית השנייה' [1815] הכניעה ארה"ב את הביי [השליט] של תוניס. כל השבויים שוחררו. כשמבינים את אופיו החמדני של שלטון הביי, ברור מדוע בחר לשדוד גם את היהודים באמתלות שונות.
כשחזר לארה"ב, החל נוח לחשוב על פתרון הבעיה האנטישמית. הוא פרסם [1819] 'קול קורא' ליהודי הגולה ובו הזמינם להתיישב בארה"ב. הוא כתב: " … לכן אני מרדכי עמנואל נוח, אזרח ארה"ב באמריקה מוציא מלפניי את קול הקורא הזה, המודיע ליהודים באשר הם כי מקום המקלט הוכן בעדם, שבו ימצאו את השלום השלווה והאושר אשר נגזלו מהם… מקום מקלט בארץ חופשית ואדירה אשר תגן על נפשותיהם, רכושם וזכויותיהם הדתיות, ארץ זבת חלב ודבש, שבה ישכון ישראל לבטח, תחת גפנו ותחת תאנתו. ארץ שבה ילמד עמנו לדעת את דרך הנהגת הממשלה ויכיר את אור החוכמה וההשכלה, עד שיתחנך ויוכשר לשיבתו האחרונה אל נחלתו הישנה!…"
שנה מאוחר יותר הוא רכש את האי גרנד איילנד מצפון לניו יורק ושאף להקים בו 'עיר מקלט יהודית'. הוא כינה את העיר 'אררט' כשם ההרים שעליהם נחה תיבת נוח. בטקס שנערך באי, הוא שב על קריאתו ליהודים לבוא ולהתיישב בעיר המקלט היהודית. בטקס הונחה אבן פינה עליה נכתב בעברית "שמע ישראל ה' אלוקינו, ה' אחד". באנגלית נכתב: "אררט, עיר מקלט ליהודים, נוסדה בידי מרדכי עמנואל נוח, בחודש תשרי 5586 (התקפ"ו), ספטמבר 1825, בשנת ה-50 לעצמאותה של אמריקה". ההזמנה לבוא ולהתיישב בעיר לא נענתה. יהודי מערב אירופה היו עסוקים בהשגת האמנציפציה, ואילו יהודי מזרח אירופה כלל לא שמעו על יוזמה זו.
מרדכי עמנואל נוח הקדים את זמנו. בסוף המאה ה-19 החל גל הגירה עצום של מיליוני יהודים מרוסיה לארה"ב. הגירה זו החלה רק לאחר פרעות 'הסופות בנגב' [1881- 1884] בדרום רוסיה, אוקראינה של ימינו. 'אררט' כבר לא הייתה קימת, אבל חזונו של נוח למקום מבטחים אכן התקיים. פרעות אלה היוו אחד מהגורמים העיקריים לעלייה הציונית הראשונה. הציונות שאפה למקום מקלט במולדת- בארץ ישראל.
Yaakovspok1@gmail.com
