הרב יובל שרלו (ראש ישיבת אורות שאול תל אביב וראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר)העיסוק הפוליטי האינטנסיבי ביחסי הכוחות הלאומיים שבין מערכת המשפט לשאר זרועות השלטון משכיח בצורה מדאיגה את חיי היום יום, ואת התפקיד הבסיסי ביותר של מערכת המשפט: "שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק". יש צורך להזכיר מידי פעם את פרשת קין והבל, המנכיחה בפנינו את העובדה שישנם סכסוכים בין בני אדם, ואם לא נקים מסגרת ליישובם – ישלטו בנו העוול והכוח, האלימות והרצח, וחוסר הצדק הנורא שעליו דיברו נביאי ישראל פעם אחר פעם. מערכת המשפט במדינת ישראל אינה ממלאת את תפקידה. הדבר בא לידי ביטוי בהתארכות תהליכים, בעינוי דין, באפליה בין מי שיכול למי שאינו יכול, ועוד ועוד. אדגיש כי איני קובע מי אחראי לכך – מערכת המשפט, מערכת השלטון שצריכה לתקצב ולקבוע תקנים וכדו' – אלא רק את התוצאה הסופית. כשזה מצטרף לאופי כתיבת פסקי הדין, שהפכו לספרים מורכבים, הדבר רק מחריף את המציאות הזו.
כבר מימי המקרא התאפיינה העיר היהודית ב"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך". בעולם בו מי שאינו בעל קרקע נמצא בסיכון מתמיד (די לנו אם נתבונן בספר בראשית: דברי קין כי העובדה שהקב"ה עשה אותו "נד ונד" תביא ל"והיה כל מוצאי יהרגני"; מעמדם של אברהם ויצחק במצרים וגרר; כיצד נהגו בהלך המגיע לסדום, לשכם, למצרים, ועוד ועוד), הציווי להציב שופטים בכל השערים מציב יסוד א-לוהי בסיסי: עיר יהודית מתאפיינת בעשיית משפט וצדק, "משפט אחד יהיה לכם לגר ולאזרח הארץ".
מדובר אפוא בשני יסודות. ראשון בהם הוא עצם קיומה של מערכת משפט, שתגן על הגר היתום והאלמנה, שתיישב סכסוכים בין בני אדם, ושתמנע את נצחונו של נותן השוחד על החלש, כמו גם לכיוון ההפוך: "ודל לא תהדר בריבו". שני בהם הוא העובדה שהסכסוכים האלה ייושבו בדרך שבה ציווה ריבונו של עולם במצוותיו, שרבים מהם נמצאים בפרשת משפטים, אך גם במקומות אחרים. מדובר בהשראת שכינה ייחודית, בסידור העולם על פי דרכה של תורה, ובכינון עולמות של צדק ומשפט בדרכה של תורה.
שתי הסיבות האלה עומדות במוקד בתי הדין לענייני ממונות שהוקמו בשנים האחרונות, והם מעצימים יפה את דרכה של תורה. הדיונים בהם עניינים הרבה יותר, התהליכים קצרים בהרבה, הרצון המשותף של כולם לפתור את הבעיה בצורה נכונה וראויה וכדו' – מביאים לכך שמוצע שרות יעיל להתמודדות עם חלק ניכר מהסכסוכים שבין בני אדם. הקומה הנוספת – דרכה של תורה – מהווה בסיס לדיונים, ושנעשה צדק הרי מדובר בהשראת השכינה המשמעותית ביותר, ובזכות לירש את ארץ ישראל: "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף, לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ". התאמות רבות נעשו בבתי הדין לסוגיות הנוגעות לזמננו, ודין התורה שבהם מתייחס לשינויים העקרוניים של אורח החיים הכלכלי, ועל ידי כך ממומש הדין הא-לוהי בצורה המסודרת והראויה ביותר.
מן הראוי שכל הסכם, תביעת נזיקין, סכסוך ממוני אחר וכדו' – יכלול בתוכו את ההכרעה של הצדדים השונים לפנות לבתי הדין לענייני ממונות המתנהלים על פי ההלכה, ורק אם לא נמצא שם פיתרון ראוי, מסיבות שונות, לפנות למערכת בתי המשפט של המדינה. בתי הדין האלה פועלים מכוח חוקי הבוררות והגישור, בהסכמת הצדדים, והם מהווים את קיום מצוות התורה המופיעה בראש פרשתנו. התרומה שיש בהם לכינונה של חברה הפועלת בצדק וביושר, ומיישבת את מחלוקותיה בדרכה של תורה – הם אחת המשמעויות העמוקות ביותר של חיינו בארץ ישראל, והם מהווים קריאה גדולה למימוש מעשי של דרכה של תורה.
*
ברכות לשמחת שקד לוין לרגל כניסת לעול מצוות. יהי רצון שתמצא חן בעיני א-לוהים ואדם.
