הרב אליעזר חיים שנוולד (ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין)מועד הבחירות לרבנים הראשיים לישראל הולך ומתקרב. לקראת הבחירות, הוקמה לפני כשנה ועדה יצוגית של 40 רבנים מכל חלקי הציונות הדתית בראשותו של הרב יעקב אריאל שליט"א כדי לבחור מועמד מוסכם של הציונות הדתית. זוהי הפעם הראשונה שהצליחו להתכנס לבחירת מועמד מוסכם שיגדיל את סיכויו להיבחר. כל המועמדים שהתייצבו בפני הוועדה התחייבו לקבל את בחירתה. הוועדה בחרה ברוב קולות את הרב מאיר כהנא, אב בית הדין הרבני באשקלון. הרב כהנא הוא דיין ותיק, בוגר ישיבת ההסדר קרית שמונה ושימש כר"מ בישיבת ההסדר ירוחם. לראשונה, המועמד המוסכם של הציונות הדתית לרב ראשי לישראל שרת בצה"ל כקצין קרבי בצנחנים, וכמ"פ חי"ר במילואים (בחטיבה שלנו -יפת"ח). כיום הוא סא"ל בפיקוד העורף.
אתמול, ב-ג' באלול צִייַּנּוּ את יום פטירתו של מרן הרב קוק זצ"ל (לפני 89 שנים). יום זה מוקדש גם לעיסוק בחזונו הגדול שמכוחו קמו בתי המדרש הארץ ישראליים, שמגדלים תלמידי חכמים מיוחדים המשלבים לימוד תורה עם השתתפות במלחמת מצוה, כפי שנוכחנו גם במלחמה הנוכחית. מהם צמח תלמיד חכם שמועמד לבחירות לרב הראשי לישראל.
הקמת הרבנות הראשית היתה נדבך מרכזי בחזון הקוממיות של הרב קוק זצ"ל. הקמת רבנות מרכזית שתאחד את ההנחיה הרוחנית וההלכתית לציבור בארץ ויהיה לה מעמד בעולם: "אם שאלת כבוד הרבנות היא שאלה חשובה בחיינו הכלליים, גם בארצות הגולה ובכל הזמנים – על אחת כמה וכמה כי שאלה זו דורשת תשומת לב מיוחדת פה בארצנו ובימינו. בזמננו זה ובתקופה זו שאנו חיים בה, ימי התסיסה של התחיה הלאומית, הרי שאלת הרבנות היא ממש שאלת החיים לאומתנו. אין אנו יכולים לצייר לנו אופן של תחיה לאומית גמורה ומתוקנת בארצנו, אם זה החלק החשוב של העבודה הלאומית המסור בידי הרבנות לא ישוכלל ולא ישופר על ידי תחיה ניכרת. ותחיית הרבנות, וכו'. הלא זהו הד קול הנבואה המובטחת: "ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה" (ישעיה א כו)". ('מאמרי הראיה', ח"א עמ' 52, 'כבוד הרבנות' לרגל הקמת הרבנות הראשית). הרב קוק זצ"ל לא ראה בה תחליף להנהגה האזרחית, אלא גוף שיפיח את הרוח והנשמה בציבור (שם).
המודל שעמד לנגד עיניו בהקמת הרבנות הראשית היה הסנהדרין (למרות שהכיר במניעה להקים אותו בימיו). הרב מיימון העיד: "מעיד אני עלי שמים וארץ, שלכן הרב קוק הרכיב את מועצת הרבנות הראשית מן עשרים ושלושה רבנים, כדי שבכך יהיה בסיס לסנהדרי קטנה" ('חידוש הסנהדרין' עמ' נז).
פרשתנו פותחת במצוות מינוי הדיינים והקמת הסנהדרין: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ וגו'. וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק וגו'. צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף וגו'" (דברים ט זיח). המצווה להקים מערכת רוחנית מרכזית של סנהדרין גדולה, ושלוחות בכל מדינה, מחוז ועיר: "מצוות עשה של תורה למנות שופטים ושוטרים בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך, שנאמר: 'שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך', שופטים אלו הדיינים הקבועין בבית דין ובעלי דינין באים לפניהם וכו'. כמה בתי דינין קבועין יהיו בישראל וכמה יהיה מניינן? קובעין בתחלה בית דין הגדול במקדש, והוא הנקרא סנהדרי גדולה ומניינם שבעים ואחד, וכו'." (רמב"ם סנהדרין א א,ג). הסנהדרין לא היתה במקום הנהגת המלך (דברים יז יד, רמב"ם מלכים א א).
בחירת הסנהדרין צריכה להיות עפ"י הגדולה בתורה והשכלה כללית: "אין מעמידין בסנהדרין בין בגדולה בין בקטנה אלא אנשים חכמים ונבונים, מופלגין בחכמת התורה בעלי דיעה מרובה, יודעים קצת משאר חכמות כגון: רפואות וחשבון ותקופות ומזלות ואיצטגנינות וכו'" (שם ב א).
יש מי שדייק שרדיפת הצדק היא הקריטריון העיקרי בבחירה: "צדק צדק תרדוף – כשתיתן לך שופטים, אתה הממנה את השופטים, בחר את היותר שופטי צדק, אע"פ שאין בהם כל כך שאר תכסיסים הראויים לדיין כמו שלמות הקנין ושלמות הגוף וכו'" (ספורנו שם, שלא כרס"ג והא"ע).
עצם ישיבת הסנהדרין ב"מקום אשר יבחר ד'" נותן להם סיוע א-לוהי ותוקף לפסיקותיהם. (כוזרי, מאמר ג', דרשות הר"ן יא).
גם בזמננו, כשאין סנהדרין, חובה על הציבור להקים מערכת מרכזית רוחנית שתעסוק בדין ובפסיקה: "וזאת אחת מן המצוות המוטלות על הצבור כולן שבכל מקום ומקום, וצבור הראוי לקבוע ביניהם בית דין וכו'. כי המצווה הזאת עמוד חזק בקיום הדת. ויש לנו ללמוד מזה שאף על פי שאין לנו היום בעוונותינו סמוכים, שיש לכל קהל וקהל שבכל מקום למנות ביניהם קצת מן הטובים שבהם שיהיה להם כח על כולם להכריחם בכל מיני הכרח שיראה בעיניהם: בממון, או אפילו בגוף על עשית מצוות התורה, ולמנוע מקרבם כל דבר מגונה וכל הדומה לו" (החינוך תצ"א).
